וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כאוס בעולם העבודה: התפטרות שקטה ופיטורים שקטים דוחפים את העובדים לקיצון

עודכן לאחרונה: 1.3.2023 / 14:48

בין "ההתפטרות הגדולה" לקמפייני גיוס בתקציבי עתק, עולם העבודה וההייטק בפרט מתמודדים עם משבר קיומי שטרם נראה כמותו. כיצד יוכלו מנהלים ועובדים לגשר על הפערים ביניהם?

התפטרות שקטה: עצלות ופינוק או הצבת גבולות בריאים?. Pexels.com
התפטרות שקטה: עצלות ופינוק או הצבת גבולות בריאים?/Pexels.com

דוח מצב מקום העבודה הגלובלי של Gallup מ-2022 מצא כי רק 33% מהעובדים מרגישים שהם משגשגים בעבודה. 21% מהעובדים מרגישים מעורבים בעבודה ומוצאים בה משמעות. היתר לא חושבים שחייהם מתנהלים טוב או לא מרגישים תקווה לגבי העתיד בתקופה שלאחר המגיפה.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2020, הלחץ של עובדים בעולם הגיע לרמות שיא: 43% מהנשאלים אמרו שחוו לחץ בעבודה. בשנת 2021, האחוז הזה עלה אף יותר. לא כל הנשאלים הרגישו לחוצים בגלל העבודה, אבל הם בהחלט היו לחוצים בעבודה. באופן בלתי נמנע, הלחץ שעובדים מרגישים משפיע על מקום העבודה, ובעוד ששנת 2021 הביאה ירידה ברמות הדאגה, העצב והכעס, כל הרגשות השליליים הללו נותרו גבוהים משהיו בעידן שלפני הקורונה.

אחוז הנשאלים שהעידו על סטרס (בירוק), דאגה (כחול), כעס (חום), ועצב (תכלת) לאורך השנים.. GALLUP, צילום מסך
אחוז הנשאלים שהעידו על סטרס (בירוק), דאגה (כחול), כעס (חום), ועצב (תכלת) לאורך השנים./צילום מסך, GALLUP

התשובה לשחיקה: התפטרות שקטה

"כדי להקל על עצמם בעבודה, אנשים צריכים ללמוד להפסיק להגיד כן לכל דבר, ולהגיד לא כשהם צריכים זמן לעצמם."

עם הכניסה של דור ה-Z לעולם העבודה והשחיקה של כולנו בעקבות הקורונה, טרנד חדש מרים את ראשו במדיה החברתית - התפטרות שקטה. הטרנד, שצובר פופולריות ברשתות החברתיות, הציב את בריאות הנפש של עובדים בראש סדר העדיפויות, ומטיף כנגד שחיקה שמקורה בדרישות מוגזמות של מנהלים והציפיה מעובדים לתעדף את העסק על פני חייהם האישיים.

הפילוסופיה של התפטרות שקטה אינה קשורה בהכרח להתפטרות מהעבודה, אלא על לעשות בדיוק את מה שהתפקיד דורש ולא מעבר. אם פעם הגדלת ראש, הצטיינות בעבודה או עשייה מעל ומעבר לנדרש היו משהו שעובדים עושים כדי להרוויח קידום או הכרה, הטרנד הזה אומר שאת כל אלה המעסיק צריך להרוויח, ואם הוא רוצה שנישאר זמינים לענות למיילים וטלפונים מחוץ לשעות העבודה, או שנתנדב לועדה כזו או אחרת, הוא צריך להציע תגמול על כך.

ג'וש ביטינגר, שעובד בחברת ייעוץ ניהולי, הסביר ל"וול סטריט ג'ורנל" שלא מדובר בעצלות בעבודה אלא יותר במניעת שחיקה: "כדי להקל על עצמם בעבודה, אנשים צריכים ללמוד להפסיק להגיד כן לכל דבר, ולהגיד לא כשהם צריכים זמן לעצמם."

הביקורות על הטרנד מדברות על כך שהמונח עצמו שגוי, שכן לא מדובר על התפטרות אלא על הצבת גבולות בריאים.

עוד בוואלה!

שוק העבודה בעידן הפוסט קורונה - תובנות של מנהל גיוס בהייטק

לכתבה המלאה

הילה כהנא, מנכ"לית JOIN: "המושג 'התפטרות שקטה' הוא מתעתע וגם קצת מטעה שהרי העובדים לא באמת מתפטרים. אחרי שנים כל כך מלאות בחרדה, לחץ, אי ודאות, וחוסר יציבות כלכלית ותעסוקתית, הם לקחו את המושכות לידיים ואמרו לעצמם - אפשר גם וגם. אפשר מרחוק, דברים יכולים לחכות למחר ושום דבר לא יקרה."

ציפיות שכר מוגזמות

ההגיון של התפטרות שקטה אומר שכדי לתת את המקסימום צריך לקבל את המקסימום, ואכן, ציפיות השכר של העובדים עולות בהתאם. פוסט בלינקדין שהעלתה אשת הגיוס ענבל הראל הצית דיון ויראלי בקרב אנשי המקצוע בשאלה כיצד ניתן לעצור את הטירוף בדרישות הגבוהות שמועמדים מציבים למעסיקים.

בין התגובות לפוסט עלתה שוב ושוב הטענה שהמשכורות בהייטק איבדו פרופורציה לשאר השוק, וכי מי שנותן משכורות מופרזות תורם לפיצוץ מהיר יותר של הבועה: "אם הוא לא היה מקבל 40 אלף במקום אחר הוא היה מבקש את השכר ההגיוני והמקובל ביחס לניסיון שלו, שגם איתו הוא יכול להשכיר יופי של דירה בתל אביב, אחרי הכל זה הייטק, אף אחד לא רעב פה ללחם. הפוסט לא מופנה למועמדים שמבקשים אלא לחברות שמוכנות לשלם את זה ומפרות את האיזון שחייב להתקיים בכל שוק, גם חופשי."

ומנגד: "כל אחד זכאי לדרוש את מה שהוא חושב שמגיע לו, בדיוק כמו שכל בעל דירה זכאי לדרוש כל סכום על הדירה שהוא משכיר. מה שכן מפריע זה הפערים המתהווים בין אוכלוסיות שונות: עובדים סוציאליים/ מורים/ אחיות/ שוטרים וכו' לעומת מתכנתים. בהקבלה, מי שכבר רכש או ירש נדל"ן לעומת מי שמשלם את שכירותו ממשכורתו. אנחנו מייצרים כאן פער שיכול להיות מסוכן לחברה. "

פאסיב אגרסיב ביחסי עובד-מעביד

מובן למה מנהלים ובעלי עסקים לא אוהבים את טרנד ההתפטרות השקטה, ולראייה, עובדים רבים מספרים לאחרונה על באזוורד חדש שמרחף ברשתות החברתיות, שפחות עוסק בהגנה על השקט הנפשי של העובד ויותר בדחיפה לעבר אי שפיות - "פיטורים שקטים".

פיטורים שקטים הם מצב בו המעסיק נותן לעובד יחס רע בכוונה לגרום לו לעזוב את עבודתו. דוגמאות לפיטורים שקטים כוללות שנים של עבודה ללא העלאה או קידום, העברת אחריות למשימות שדורשות פחות ניסיון, התמקדות בהספק ולא בהישגים, ציפיות לא ריאליות, חוסר הדרכה והכוונה, או מניעה מכוונת של הזדמנויות להפגין מנהיגות ויוזמה.

בהינתן היצע משרות עצום שאין מי שימלא אותו, העובד יודע שהוא תמיד יכול לעבור למקום עבודה אחר, אבל הוא לא יתפטר כי הוא רוצה לקבל פיצויים. המעסיק מצידו לא מעוניין לעשות זאת, אז הוא ממרר לעובד את החיים. כך הם ימשיכו עד שאחד מהם יישבר, והראשון שיעשה זאת יפסיד.

הדינמיקה הזאת שבה כל צד עושה את המינימום הנדרש ומחכה לגזר הדין מכניסה רעל למקום העבודה ופוגעת באפקטיביות הכללית - גם של העובד וגם של הארגון, במיוחד כשזה נוגע לתפקידים שדורשים תעוזה, יצירתיות, וחשיבה מחוץ לקופסא.

חתירה לוורק-לייף באלאנס ושינוי פרדיגמות

בראיון לתכנית "משחקי הכיס" ברדיו כאן אמרה גלית קרדי, מנכ"לית ברימאג שירות: "ניכר שהצורך של העובד נהיה קצת פחות כלכלי וששעות הפנאי שלו יותר יקרות לו. גם אני, כאמא ובעלת משפחה שרוצה לחיות גם אחרי העבודה, שעות הפנאי שלי יקרות לי. זה מחייב אותנו כמעסיקים להיות יותר ממוקדים בדרישות שלנו ויותר יעילים בהגדרת המטרות והאסטרטגיה של החברה כדי לא לבזבז את הזמן של העובדים לחינם."

"ההתפטרות השקטה נוגעת לטרנספורמציה שאנחנו כעובדים ומעסיקים צריכים לעבור. זה התחיל בהורים שלנו ובנו בתחילת הדרך כשהיינו פיזית בעבודה כל יום, מהבוקר עד הערב. זה המשיך בטכנולוגיות כמו סלולר ולפטופים שהשתלבו לתוך החיים שלנו, ואז העובד לקח את העבודה איתו הביתה. היום הגענו למצב שההפרדה הזאת חייבת לקרות. השתמשנו בכלים ובטכנולוגיות בצורה צינית מדי וצריך לעצור את הדבר הזה. אנחנו שומעים היום על יותר ויותר ארגונים שמקצרים ימי עבודה כדי לאפשר לעובדים להיות עם ילדיהם. זה תהליך שכולנו עוברים, גם כמעסיקים, ואין לנו ברירה, כי קשה לגייס עובדים."

גלית קרדי, מנכ"לית ברימאג שירות.. אבישי פינקלשטיין, באדיבות המצולמים
גלית קרדי, מנכ"לית ברימאג שירות./באדיבות המצולמים, אבישי פינקלשטיין
הילה כהנא, מנכ"לית JOIN.. באדיבות המצולמים
הילה כהנא, מנכ"לית JOIN./באדיבות המצולמים

ויש גם פתרונות

גלית קראדי: "הדבר הראשון שהבנו הוא שמחובתנו להכניס עניין לכל התפקידים ה'שקופים': נציגים, טכנאים, נהגים, וכו'. אם נהיה כנים עם עצמנו, אנחנו שנים מנסים לעשות את זה. לקחנו את הטייטל של הנציג ושינינו אותו ל"אחראי קשרי לקוחות" ואז ל"נציג פניות הציבור" וכל מיני שמות כאלה ואחרים. אלה דברים שנוגעים למיתוג, אבל עכשיו המציאות מחייבת אותנו לעשות את זה באמת כי הסיזיפיות הזאת לא יכולה להחזיק מים. אנשים לא מוכנים לבוא לעבודה ולעשות כל יום את אותו הדבר באותה הדרך."

"אחד הדברים העיקריים שהכנסנו זה טכנולוגיה. השילוב של דאטה וטכנולוגיה מאפשר לנו כמעסיקים להוריד מהעובד את כל המשימות הפשוטות, היומיומיות והסיזיפיות ולהכניס יותר תוכן בעל משמעות. לדוגמא, כבר לא צריך נציג שיתאם ביקור טכנאי, כי המערכת יודעת לעשות את זה לבד. דברים כמו עדכון כתובת, שינוי אמצעי תשלום, מסגרת אשראי, את כל האלה מיותר שנציג יעשה. אבל אם ניקח את אותו נציג ונשתמש בו לטיפול אמיתי בלקוחות וליווי מקצה לקצה עד לסגירת הטיפול ויותר מזה, נתגמל אותו לא על כמות הפניות שהוא קיבל בשעה אלא על שביעות הרצון של הלקוחות, זה כבר סיפור אחר."

הילה כהנא מסכמת: "אני חושבת שזו רק ההתחלה של שינוי אדיר שקורה. חברות יצטרכו להתאים את עצמן במודלים אחרים לגמרי ממה שיש היום כדי להעלות את המוטיבציה ולשמר את העובדים."


דיצה קרן היא כתבת טכנולוגית ועורכת הערוץ וואלה! שיווק ודיגיטל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully