וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרשת בא: הגאדג'ט הלביש הראשון בעולם עושה קאמבק

יואל חשין, טור אורח

26.1.2023 / 16:20

עוד לפני הצמידים להפחתת סטרס והרבה בטרם באו לעולם השעונים החכמים, היו אלה התפילין ששימשו לרגישה, איזון ומודעות - הרבה מעבר לאביזר דתי.

והיו לטוטפות. ציור: שי אזולאי,
והיו לטוטפות/ציור: שי אזולאי

לפרשות הקודמות:

בשנים האחרונות אנחנו עדים לצמיחה מהירה מאוד של שוק ה-wearable technology - "טכנולוגיה לבישה", שכולל מוצרים טכנולוגיים לבישים כגון שעון חכם, אוזניות וכיוצא באלה. רק בשנת 2021 עמד גודל השוק על 116 מיליארד דולר, והצפי הוא לגודל שוק של 460 מיליארד עד שנת 2029. חגיגה ליזמים בתחום.

השלב הבא באבולוציה הוא המעבר מ-wearable ל-awareable: שילוב בין המילים מודעות (aware), לבין פריט לביש (wearable). הכוונה היא לחפץ ללבישה שבכוחו להשפיע לטובה על נפשנו וגופנו. כלומר, מכשירים שיותר מאשר שהם סופרים צעדים, הם מתמקדים ב- well being עוזרים לנו לחיות בהווה, בכאן ועכשיו. כך, למשל, השעון מבית NOWATCH מתיימר לנבא מתח, לשפר את השינה ולהחזיר את האיזון לחיינו.

בעוד שב-2017 נכנס המושג Awareable לראשונה למילון קיימברידג', האמת היא שהמוצר האוורבילי הראשון בעולם נוצר הרבה לפני תקופתנו. התפילין, תשמיש הקדושה היהודי שכולנו מכירים היטב מוזכר לראשונה בפרשת בא בשני מקומות, כחלק מהמצווה לזכור את היציאה מעבדות לחירות:

[ט] וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם [טז] וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם.

את בתי התפילין אנחנו מניחים על הזרוע, בקירוב ללב, ועל הראש, תוך אמירת התפילה והתנתקות מהמציאות סביב. התהליך דומה למדיטציה וזהה לעיקרון ה-awareable.

המחקרים מלמדים שבדומה לאחיו המודרניים, גם הנחת התפילין מייצרת ערך מרפא. כך למשל, במחקר שנערך באוניברסיטת סינסינטי, נטען כי הנחת התפילין מקושרת להגנה מפני הנזק המתרחש מאיסכמיה חריפה (פגיעה פתאומית בזרימת הדם הנקשרת גם להתקפי לב), בזכות כריכת רצועות התפילין והידוקן סביב הזרוע.

ההבדל בין תפילין לשאר המוצרים האוורבילים הוא העובדה שהוא נתפס כמשוייך לדת. אני, למשל, משתדל להקפיד על ריטואלים יהודיים מסוימים כמו קידוש, הדלקת נרות וכיוצא באלה, אבל הפרקטיקה של הנחת התפילין אינה חלק משגרת החיים שלי. אחת הסיבות לכך קשורה לזיהוי של התפילין עם חזרה בתשובה ועם הדתה. במילים אחרות, הבחירה שלי אם להניח תפילין אם לאו, אינה נעשית על בסיס התועלות הנפשיות שניתן להפיק מכך, אלא על בסיס העובדה שפעולה זו נתפסת כפרקטיקה דתית. אם אניח תפילין כל יום, הדבר עלול להיתפס כאילו נכנעתי לדתיים. לא מהות יש כאן, כי אם עניין של מיתוג עצמי ורכילות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

כך שפכנו את התינוק עם המים

אף על פי כן, אני ורבים כמוני מתקשים להניח תפילין מפני שהשתכנענו שהיהדות שייכת לדתיים ולחרדים, וכך שפכנו את התינוק עם המים. תורמים לכך החרדים, וגם החילוניים החרדים מפני קרבה לצד הדתי והחרדי, במה שמסמל עבורם את הכוחניות שבאמצעותה מנסים לכפות עליהם פרשנות מסוימת לזהותם היהודית.

הרתיעה ממנהגים יהודיים השייכים לכולנו, שהיו עשויים לשפר את חיינו, מעידה כאלף עדים על עומקו של המשבר, ופוגעת בנו, באיכות החיים שלנו, ובאיכות המיזמים שלנו. העובדה המצערת היא ששני המגזרים חיים במדינה אחת תחת הכותרת "יהודי", אבל הם רחוקים מלחלוק זהות או חזון משותפים.

זה אבסורד - אנחנו אומת ה-Purpose, ועם זאת אין לנו Purpose אחד מוגדר שכולנו שותפים לו. התוצאה היא תהום פעורה שמגיעה בימים אלה לשיאה, ושיוצרת תקרת זכוכית לפוטנציאל הקיים בגיוון בעבודה, ביכולת של ההון האנושי בישראל להגיע לפרקו, וביכולת של כל אחד מאיתנו להגשים את מלוא הפוטנציאל הקיים בו.

במציאות הנוכחית, לוח האם של הזהות שלנו שבור. כל הניסיונות להפיכה משפטית, כפי שמנסים לעשות בימים אלו, מגוחכים ומהווים לא יותר מתירוץ להתחמקות מהעבודה האמיתית. מה שבאמת נדרש כדי להביא את עצמנו להגשמה - כיחידים, כעסקים, וכאומה, בבניית חזון משותף.

זה מתחיל בין היתר בהבנה מעמיקה, בהירה וחדה שהתרבות היהדות היא של כולנו. זו עבודה שצריכה להיעשות בקרב כל הציבורים, ואולי במיוחד בקרב הציבור החילוני - שיתחיל לאמץ לליבו את הפרקטיקות של התרבות היהודית, לא מתוך רצון לחזור בתשובה אלא מתוך חילוניות גאה, והבנה שאלו מרכיבי הזהות והתרבות שלו עצמו.

עוד רבה המלאכה לבנייה של הזהות העמוקה והשורשית של היהודי החדש, וארוכה הדרך עד ליום שבו נדע לזהות את האחד שאנו. איך נדע כי הגענו לארץ המיוחלת ובאמת הגשמנו את החזון הציוני על כל עומקו? לא כאשר כל בני ישראל יניחו תפילין, אלא כשכל אחד מאיתנו יוכל לעמוד חף מרעשים ודעות קדומות אל מול פרקטיקות יהודיות שונות, ולבחור אם לקבל אותם כביטוי לזהותו. מבחינתי, אדע שהחלום יתגשם כאשר מולי כמשקיע יעמדו ביחד יזמי חברת סטרט-אפ חילונים, דתיים, חרדים וערבים שמלבד הלבוש החיצוני לא אמצא ביניהם כל הבדל.


יואל חשין הוא יו"ר קרן ההשקעות 2B.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully