בשנת 1995 הוציא מאיר אריאל את השיר הדיסטופי על חיית המתכת שמשתלטת על האנושות והופכת את בני האדם למסוממי קידמה המשרתים ללא דעת את שלטון המכונות. עברו 28 שנים ואם לשפוט לפי הכותרות מעוררות התבהלה של השבועות האחרונים הרי שאנחנו על סיפה של השתלטות חיית המתכת האימתנית על כדור הארץ.
עם השקתה של טכנולוגיית GPT-3 של חברת Open.AI דומה שעוברת על האנושות סערה טכנולוגית מושלמת - לצד ההשתאות והפליאה מהיכולות יוצאות הדופן שמציעה הטכנולוגיה החדשה הולכים וגוברים הקולות שקוראים להטיל סנקציות ואיסורים על השימוש בה. מובילי דעה כאילון מאסק, סטיב ווזניאק ויובל נח הררי קוראים להקפאה של פיתוח מערכות בינה מלאכותית. צוותי חינוך והוראה קוראים להפסקת השימוש בדיגיטל במערכות החינוך בשל העובדה שלא ניתן עוד להבדיל בין עבודה שהגיש תלמיד לעבודה שהוכנה על ידי Chat-GPT.
האם עלינו לבצע בלימת חירום ולחדול משימוש בטכנולוגיה ששינתה את חיינו?
ההתנגדות לטכנולוגיה היא לא תופעה חדשה. ימים יגידו אם נבואות הזעם הנוכחיות שונות מהותית מהאמירות שהושמעו עם המצאת הדפוס, הרדיו, הטלוויזיה והאינטרנט, אך אם נלמד מההיסטוריה, הרי שאין להשיב את הגלגל אחורה. הטכנולוגיה תמשיך לקרום עור וגידים ולהשפיע על חיינו. מה ששונה כעת, הוא היכולת של הקולות שעושים דמוניזציה לטכנולוגיה, להגיע ליותר מקומות ולעורר חשש ורתיעה בקרב הרבה יותר אנשים.
אם נסתכל על מרבית העסקים בישראל, נגלה כי רובם עוד לא מטמיעים טכנולוגיות AI באופן משמעותי ורוחבי במקום העבודה. זאת, למרות שהיא ללא ספק יכולה לשדרג ולייעל תהליכים רבים, כמעט בכל תחום.
הטבע האנושי חושש משינויים. גם כאשר הושק הוואטסאפ, לקח יחסית הרבה זמן עד שעסקים שוכנעו להוריד את האפליקציה ולהשתמש בה. כיום, קשה לדמיין את חיינו בלעדיה.
הדמוניזציה שעושים כעת לטכנולוגיות ה-AI יכולה להאט עוד יותר את קצב חדירת והטמעת הטכנולוגיות האלו בארגונים ובחברות, ועל כך הן ישלמו באפקטיביות וברווחים. אמנם, הטבע האנושי חושש לאבד יותר את מה שהשיג מאשר את מה שהיה יכול להשיג, אולם במדינה כמו ישראל, בה פריון העבודה במדינה נמוך משמעותית ביחס למדינות מתקדמות, מדובר בהחמצת הזדמנות משמעותית לשנות את הנתונים.
הצד החיובי של צמצום כוח העבודה
הישראלים עובדים הרבה שעות ומשיגים יחסית מעט. קיצורי דרך בעבודה, אותם תספק טכנולוגיה מתקדמת, יכולים להיות יותר מעזרה מבורכת, לא רק ברמת התל"ג של המדינה והרווח של הארגון, אלא אפילו ברמת העובד הממוצע.
כל עובד, מנהל או בעל עסק צריך להבין שבמוקדם או במאוחר הוא יידרש לשדרג את עבודתו באמצעות AI כחלק מהאבולוציה של הכלכלה העולמית. היתרונות של שימוש בבינה מלאכותית הם עצומים, אבל הפחד שמחדירים בנו לגביה עשוי לעכב את המחקר, המידע והקדמה האנושית במשך שנים רבות.
אני נשאל לא מעט בהתרסה - "אתה רוצה שאשתף פעולה עם טכנולוגיה שאמורה להחליף אותי?" לאותם שואלים אני עונה - "אני באמת לא יודע האם הבינה המלאכותית תחליף את בני האדם, אבל מה שאני בטוח בו הוא שקודם כל יחליפו אותם בני אדם אחרים שיודעים להשתמש בבינה מלאכותית".
ימים יגידו האם באמת תם עידן המקצועות החופשיים, וכולנו נהפוך בקרוב לכותבי פרומפטים, אותן פקודות שמסבירות לבינה המלאכותית איך לפעול, בשעה שהיא עצמה מבצעת את העבודה בפועל.
אולם עד שרובוטים יוכלו באמת להחליף בני אדם, הכלכלה העולמית תשתנה, תשתכלל ותכיל את השינוי, כפי שעשתה עם כל טכנולוגיה חדשה. עובדים יסתגלו וילמדו לעשות דברים אחרים. דווקא אלו שיסרבו להטמיע את הטכנולוגיות החדשות ולעשות אבולוציה לתפקיד שלהם - יש סיכוי גבוה שימצאו עצמם מיותרים.
לסיכום
גם אם יש סכנות בשימוש ב-AI, טעות גדולה להפוך אותה לשם נרדף להשתלטות מכונות על כל פן בחיינו. כאיש חינוך אני יודע שהסיבה המרכזית לפערים חברתיים וכלכליים נובעת מפערי השקעה בחינוך בין אוכלוסיות חזקות וחלשות. בעוד זמן לא רב יוכל כל תלמיד בעולם, בעזרת הבינה המלאכותית, לקבל מורה פרטי שיאפשר לו להגיע להישגים לימודיים גבוהים, בלי קשר לגובה המשכורת של הוריו או למקום בו הוא נולד והתחנך. ויתור על מהפכה חברתית כזו בשל החשש מהשימושים השליליים הפוטנציאליים ב-AI יהיה בבחינת לשפוך את התינוק עם המים.
במקום להיגרר להיסטריה פאסיבית, תפקידם של מנהיגים בעולם העסקי בתקופה הזו הוא להוביל תהליכי למידה והטמעה של הטכנולוגיה החדשה, להבין לעומק כיצד היא משפיעה על המוצרים והשירותים הקיימים של החברה ובעיקר - כיצד ניתן למנף אותה לשיפור המוצר, יצירת הזדמנויות חדשות, חיסכון בעלויות ושיפור היעילות התפעולית של החברה. בעידן של התפתחות טכנולוגית מואצת זה בבחינת להיות או לחדול.
ערן רביב הוא מנכ"ל חברת TAILOR-ED המתמחה בטיוב תהליכי למידה בחברות ובארגונים