בתחילת החודש נערך באמסטרדם כנס ה-Money20/20 בהשתתפות בנקים גדולים וחברות פינטק כדוגמת BBVA, Barclays ואפילו ענקית המסחר Amazon. כצפוי, שיחת היום הייתה הבינה המלאכותית. נראה שהפוטנציאל של הבינה המלאכותית לבצע אוטומציה של תהליכים מורכבים ולהפחית את ההוצאות התפעוליות, מצית את הדמיון עבור רבים. עם זאת, בכירי הבנקאות והפינטק נוקטים בגישה זהירה, בשל סיכונים ומלכודות כמו טיפול בנתוני לקוחות רגישים. כיצד עומד עולם הבנקאות להשתנות? ולמה אנחנו חייבים ללמוד על זה יותר?
רחוקה מלהיות מושלמת
במהלך הכנס בנקים כדוגמת BBVA התייחסו לבינה מלאכותית גנרטיבית כ"לא בוגרת", ומסוכנת מדי. הטכנולוגיה עדיין בראשית דרכה, ומנהלים מחפשים דרכים שבהן בנקים יכולים ליישם בבטחה את השימוש בה. בינתיים, בנקים רבים משתמשים בבינה מלאכותית גנרטיבית כמשאב או "טייס משנה" כדי לסייע במשימות כמו דיווחים על פעילות חשודה או סיכום שיחות עם לקוחות.
על אף הסכנות, מוסדות פיננסיים רבים רואים בינה מלאכותית גנרטיבית ככלי חיוני במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. למרות שקשה לחשב את ההחזר המדויק על ההשקעה, חברות משתמשות בטכנולוגיה כדי לפנות את הזמן של העובדים לפרויקטים אסטרטגיים בעלי ערך גבוה.
בנוסף ל-ABN AMRO, גם בנקי ההשקעות גולדמן זאקס ומורגן סטנלי החלו להתנסות ב-AI גנרטיבי. גולדמן זאקס בחנה את השימוש בטכנולוגיה כדי לעזור למפתחים ליצור ולבדוק קוד, ומורגן סטנלי בחנה צ'אט בוט המופעל על ידי OpenAI, בסיוע היועצים הפיננסיים של הפירמה, והודיעה כי היא מתכננת לעזור להם לנצל את מאגרי המחקר והנתונים שלה.
בנוסף, לאחרונה צצות אפליקציות המביאות את ה-AI לעולם הבנקאי. לעיתים מדובר באפליקציות שכל מטרתן היא שימוש באלגוריתמים כדי לבצע רכישות בשוק ההון, ולעיתים מדובר בבנק של ממש, המתבסס על בינה מלאכותית, כמו למשל ONEZERO.
האם כדאי לתת לבינה מלאכותית לנהל את ההשקעות שלנו?
על אף שכלי בינה מלאכותית קיימים כבר זמן רב, הם התקשו להחליף בצורה מלאה את האנליסטים. בניגוד לפעולות שקל יחסית לעשות להן אוטומציה (ניקיון הבית, ניווט בנהיגה), שוק ההון הוא בלתי צפוי.
השווקים נוטים להשתנות במהירות ממגוון סיבות: קריסה של חברה או בנק, מלחמה, החלטה קיצונית של הדרג הפוליטי וכו'. שוק ההון מושפע מהרבה גורמים אנושיים ולא רק מכלכלה טהורה, ולכן למכונה כל כך קשה לצפות אותו.
כמו כן, במקרה של ChatGPT, כרגע הוא מעודכן בנתונים מ-2021 (אלא אם כן נותנים לו לחפש מידע באינטרנט) כך שגם ההיבט הזה, מגביל את היעילות של הבינה המלאכותית בהשקעות, אם כי מדובר במכשול זמני.
לבינה המלאכותית יש שני יתרונות מובהקים על בני אדם. ראשית, יש לה גישה בלתי נדלית לנתונים ומידע, וחשוב מכך, היא מסוגלת לנתח אותם. שנית, בניגוד לאנליסטים אנושיים, לבינה המלאכותית אין "יום רע", היא לא מונעת מרגש או מאמביציות אישיות ובסופו של דבר "מעוניינת" רק בדבר אחד: שורת הרווח של הלקוח.
האם הבינה המלאכותית תפיל את הבורסה?
קשה לדעת עם הבינה המלאכותית יכולה "לנצח את השוק" וקשה גם לדעת האם היא לא יכולה בסופו של דבר להפיל את השוק. כבר נוכחנו לדעת מההיכרות עם כלים כמו ChatGPT ודומיהם שהבינה המלאכותית יודעת "לחרטט בביטחון". אם אותם כלי AI ימציאו בדיות, ויעניקו ערך למניות על אף שאין לערך הזה אחיזה במציאות, אנחנו עלולים להתעורר ולגלות שחזרנו 15 שנה אחורה למשבר של 2008.
איך זה הולך להשפיע על השיווק של הבנקים?
נראה שיש משהו במהפכת ה-AI שקצת הלחיץ את הבנקאות המסורתית, לפחות בארץ. שעה ש-ONE ZERO מפרסמים באגרסיביות ברשתות החברתיות ואפילו קנו את החסות לליגת העל, הבנקים מחליטים להבליט דווקא את הפן האנושי. דביר בנדק מחייך אלינו בפרסומות ומספר לנו כמה הבנק שלו מתחשב ביחס לבנקים אחרים, ומנכ"ל בנק בינלאומי מבטיח לדאוג באופן אישי שנקבל שירות טוב. נראה, לפחות על פי הפרסומות, שהבנקים "וויתרו" באיזשהו מקום על הצעירים שנלהבים מ-AI ומוכנים לקפוץ למיזמים כמו ONE ZERO, והם מנסים לקבע את המתלבטים דווקא באמצעות הערך ההפוך לבינה המלאכותית- הפן האנושי והאישי.
דבר אחד בטוח, אנחנו חייבים ללמוד על זה יותר
השילוב של בינה מלאכותית ופיננסים מעלה כל כך הרבה שאלות בנושאים שגם ככה רובנו לא כל כך מבינים בהם. לכן, דווקא עכשיו זה הזמן להכין את דור העתיד לקראת המורכבויות הללו. חשוב שילדים ילמדו כבר מימי בית הספר על עולם הפיננסים, כיצד מנהלים כסף והשקעות ובנוסף, כיצד רותמים את כלי ה-AI לשם כך.
הידע הזה חשוב במיוחד במדינה כמו ישראל ששואפת להיות סטארט-אפ ניישן ולהוביל בתחום היזמות. בסופו של דבר, יזם טוב הוא הרבה מעבר לאיש עם רעיון או מומחה בשיווק. יזם הוא קודם כל איש עסקים שצריך לדעת לעבוד עם מסגרת מוגבלת של תקציב. ללא חינוך פיננסי, יזמים לא יכולים לקבל החלטות מושכלות לגבי תקציב, השקעות וניהול תזרים מזומנים. הם גם עלולים לעשות טעויות יקרות, לבזבז הון בהוצאות מיותרות, או לבצע השקעות שאינן מניבות תשואה.
לסיכום
אם עד היום פחדנו מנושאים כמו פיננסים ובינה מלאכותית, ייתכן והאינטגרציה המסתמנת של שני התחומים הללו היא הזדמנות "לתפוס שתי ציפורים במכה אחת" וללמוד על שתיהן. על אף שיש הרבה סימני שאלה סביב השילוב של בינה מלאכותית בשוק ההון, זה חשוב וחיוני שתלמידים יקבלו חינוך פיננסי וילמדו על הכלים החדשים כבר מגיל בית ספר.
בנוסף, נראה שבעתיד הקרוב הבנקים ישנו את אסטרטגיית השיווק שלהם ובמקום להבליט את התכונות שהם מנסים לשווק באופן מסורתי: שירות ברמה גבוהה, תנאים טובים וכו', נראה "מירוץ חימוש" כאשר כל בנק מנסה להצטייר כזה שהכי מבין כיצד לרתום את ה-AI לטובת הכסף של הלקוח.
הכותב הוא עופר נידם, יזם סידרתי ,מייסד ומנכ"ל דאסמיט ומהנדס אווירודינמיקה