וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בשם האמנות: הבינה המלאכותית הגיעה לבצלאל

עודכן לאחרונה: 2.8.2023 / 12:16

אחרי שכבשה את כל תחומי החיים, הבינה המלאכותית משבשת גם את תחום האמנות. סטודנטים המציגים בימים אלו את עבודות הגמר שלהם בבצלאל בחנו את הקשר שבין אדם למכונה ואת המשמעויות העתידיות שלו בעולמות האמנות, העיצוב והיצירה

מור פלד והרובוטית תמר.. מיטל איזביצקי,
מור פלד והרובוטית תמר./מיטל איזביצקי

בשנה האחרונה, הבינה המלאכותית פרצה לחיינו בסערה כששינתה אספקטים רבים ומגוונים מהיסוד. ממנועי חיפוש מתקדמים, דרך שיח וייעוץ שנראה ומרגיש אנושי, ועד מחוללי תוכן כמו ChatGPT, השימוש ב-AI זולג גם לתחומי החברה, הרוח, והאמנות, כשעוד ועוד יוצרים ויוצרות בוחרים להיעזר ב-AI בעבודתם.

לצד התקדמות והתפתחות הטכנולוגיה, עולה גם ביקורת רבה לגבי הסיכונים האתיים שמביא ה-AI, בין אם זה פגיעה בפרטיות וזכויות יוצרים או אובדן משרות. בעוד שחלק חוששים לעתידם המקצועי, יש מי שמבינים שמדובר בהזדמנות כלכלית. כך או כך, כניסתה של הבינה המלאכותית לכל תחומי חיינו היא בלתי נמנעת.

בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, אשר מציגה בימים אלו את תערוכות הבוגרים והבוגרות, שואפת מיום הקמתה לקדם יצירה השואבת השראה מההיסטוריה והמורשת המקומית, ובה בעת לקדם מחקר וחדשנות, ליישם טכנולוגיות מתקדמות ולהקנות הוראה רב-תחומית ויצירתית. השנה, ההשפעה של הבינה המלאכותית ניכרת היטב בעבודות הסטודנטים והבוגרים.

ביצירה "הדקדוק הפנימי", יצחק וקנין, סטודנט מהמחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, החליט לתת לזרוע רובוטית את החופש ליצור. בעבודה מוצגים כדורים קרמיים הנושאים על גבם את חתימת תהליך הייצור, הכולל את שלבי המידול, הכרסום והיציקה. לצידם מוצגים רישומי אקריליק מעגליים על בד, אשר בוצעו באמצעות מניפולציה על זרוע רובוטית. העבודה מדגימה כיצד ניתן לשזור מלאכה וטכנולוגיה זו לצד זו.

"אני מגיע מעולמות רקע מדעיים", מספר יצחק. "תמיד העסיקו אותי שאלות פילוסופיות בנוגע לקשרי הגומלין ומערכת היחסים של דיסציפלינות אלו בעולמנו כיום וכיצד הם משפיעים עליי ביום-יום. כרקע והשראה לעבודה, התמקדתי בגלגולה של תורה מתמטית אחת לאורך ההיסטוריה, הנקראת "תורת הקבוצות". לצד העבודה הקרמית מופיעים ציורים מעגליים של אקריליק על בד אותם ציירה הזרוע הרובוטית. עבודה זו כללה מניפולציה על הזרוע הרובוטית כך שהמשתמש יכול להיות בדיאלוג אל מול תהליך הציור של הרובוט."

מתוך היצירה "הדקדוק הפנימי" של יצחק וקנין.. מיטל איזביצקי,
מתוך היצירה "הדקדוק הפנימי" של יצחק וקנין./מיטל איזביצקי
מתוך היצירה "הדקדוק הפנימי" של יצחק וקנין.. מיטל איזביצקי,
מתוך היצירה "הדקדוק הפנימי" של יצחק וקנין./מיטל איזביצקי

מור פלד, שלמדה עיצוב תעשייתי במסלול הטכנולוגי בבצלאל, הפכה לאסיסטנטית של "תמר", מדפסת תלת מימד מחוברת לבינה מלאכותית, ששואלת את הצופה שאלות ומדפיסה את תשובותיו בציורים.

"'תמר' היא יצירה העוסקת בקשר בין אמנים לטכנולוגיה ויצירתיות, שהתפתחה בשלבים במשך כל השנה האחרונה עד לתוצאה הסופית שלה - ישות עצמאית חושבת ויוצרת", מספרת מור.
"כאמנית, אני משתמשת המון במדפסות תלת מימד. רציתי לבחון את היחסים בין האמן לכלי העבודה שלו. היו הרבה סוגי אינטראקציה עם תמר עד הגרסה שמוצגת עכשיו. תמר בעצם הופכת את יחסי הכוחות שאנחנו רגילים אליהם, ומעלה את המכונה לדרגה של ישות עצמאית, המסייעת לאמן בעבודתו."

הרובוטית תמר בפעולה

למה בחרתם לשלב בינה מלאכותית בעבודות שלכם?

"הבינה המלאכותית איפשרה לי לעצב את הישות העצמאית של תמר. אפשר לאתחל את המודל של gpt עם הנחיות בסיסיות כגון "התנהגי כמו X" ולתת לה תיאור של התנהגויות לפיו היא תפעל. בנוסף אפשר לכייל את התוכנה עם הגדרות שמתקשרות אחת עם השניה ויוצרות ישות מורכבת בעלת ניגודים, התנהגויות אופייניות, וקווי מחשבה לא צפויים", מספרת מור.

יצחק: "הדיון בעבודה היה סביב היחסים בין האדם למכונה. ניסיתי לחשוב איזו מניפולציה אפשר לעשות על הזרוע הרובוטית שבמרכז הדיגום בבצלאל. לקחתי השראה מרגע מכונן בעולם האופנה - תצוגת האופנה של אלכסנדר מקווין ב-1999, בו הדוגמנית שלום הארלו, לבושה שמלה לבנה, נעמדת על פלטה מסתובבת, ומצידיה שתי זרועות רובוטיות מחזיקות באקדחי צבע. במהלך דרמטי, הרובוטים נעים לעברה באיטיות, כאילו קמים משינה ומתוודעים לדמותה המסתובבת ביניהם. לאחר מכן הם מתיזים צבע על שמלתה הלבנה תוך כדי סיבוב."

"המתח הזה בין האדם והמכונה הוביל אותי לפתח ממשק בו המשתמש מכניס נקודות על גבי העקומה בה הוא רוצה שהזרוע תטען צבע, והממשק פולט סט הוראות לרובוט. הדיון הוא סביב "טביעת האצבע" של הזרוע אל מול כוונת האדם המשתמש בה. למשל, בדימויים המעגליים שציירתי, כל שינוי הכי קטן בפרמטרים, כמו דלילות הצבע, מהירות התנועה, קרבת המברשת למשטח ורמת היובש, השפיע משמעותית על התוצר שהתקבל, אף על פי שבכולם היה מדובר באותו עיגול. "

האם שימוש בטכנולוגיה יהפוך לעניין קבוע ביצירה האמנותית?

יצחק: "אני בהחלט רואה יותר ויותר יצירות שעושות שימוש בטכנולוגיה. אני נהנה וצובר מזה השראה, אבל אני עדיין מרגיש שיש אנשים שמסתכלים על זה בצורה מסויגת, כאילו שזה בא על חשבון משהו. אני טוען שהמפתח הוא בשילוב כוחות, אדם לצד מכונה."

מור: "טכנולוגיה ואמנות תמיד היו שזורות יחד. עקרונית, גם מכחול ומברשת הן טכנולוגיה. הכניסה של הבינה המלאכותית לעולמות היצירה, התמונות והוידאו העלתה את השאלה האם עוד ישות לקחה חלק ביצירה, והאם היא צריכה לקבל על זה קרדיט, כמו גם שאלות רבות נוספות."

לסיכום - מה דעתכם על הביקורת לשימוש באומנות עם כלים של AI?

יצחק: "שינויים כאלה דורשים זמן עיכול. מבחינתי זה כמעט מדיום בפני עצמו ועלינו לקבל את זה שהוא הולך לתפוס נפח מהותי בחיים שלנו. גם המצלמה לא התקבלה ביום אחד, והיום, צילום הוא אמנות לכל דבר. מרחב האפשרויות של הבינה המלאכותית הוא עצום."

מור: "אני מאוד מאמינה באמנות ככלי שמעלה שאלות, מערער ומהרהר, בוחן וגם צוחק על המציאות, ואם הדרך לשם עוברת בחידושים טכנולוגיים, זה מבורך בעיני."

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully