וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרשת שופטים: המבנה הארגוני של עם ישראל - אז והיום

אבי צדקה

10.8.2023 / 13:47

פרשת שבוע ברוח יזמית והפעם: משה עושה שיחת חתך לעם ישראל בה הוא מסדיר את המבנה הארגוני של העם ואת הסמכויות של בעלי התפקידים השונים

שופטי בג"ץ, אסתר חיות, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל מאיר כשר, רות רונן. יונתן זינדל, נועם רבקין פנטון/ פלאש 90, עמי שומן, דוברות הרשות השופטת, עיבוד תמונה
שופטי בג"ץ, אסתר חיות, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל מאיר כשר, רות רונן/עיבוד תמונה, יונתן זינדל, נועם רבקין פנטון/ פלאש 90, עמי שומן, דוברות הרשות השופטת

פרשת שופטים מתרחשת רגע לפני כניסתו של העם לארץ ישראל אחרי 40 שנות נדודים - תקופה מרגשת אך גם אפופה בחוסר ודאות, שבה הצורך ביציבות פוליטית וחברתית היה ראשון במעלה. על רקע זה, משה ממשיך את נאומו מהפרשות הקודמות וכבר מהפסוקים הראשונים אנחנו מבינים שמדובר בתוכן מאוד פרקטי שמסביר איך תעבוד חלוקת התפקידים ומהם כללי ההתנהלות שיחולו עליהם כשיכנסו לארץ המובטחת. פרשת שופטים גם מציגה כמה עקרונות ניהול חשובים שיכולים להיות רלוונטיים מאוד גם בעולם המודרני.

שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָֽׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק:
לֹֽא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹֽא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם:
צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָֽרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:


משה מתחיל בהוראה למנות שופטים ושוטרים שישמרו על הסדר הציבורי, ובאותה נשימה מציין שתפקידם איננו למשול ביד רמה אלא לשמור על הצדק. הוא מציין שעל השופטים להיות אובייקטיבים כלפי כולם: "לא תכיר פנים", כלומר לא לתת טובות הנאה לאנשים שהם מכירים ולא לקחת שוחד, שיעוור את עיניהם וימנע מהם לשפוט משפט צדק.

מהוראות של משה היינו עלולים להבין שהמדיניות תהיה נוקשה וללא עוררין, אבל אז מגיעה ההדגשה על המילה "צדק" שמוזכרת שלוש פעמים ומזכירה לשופטים שלכל מטבע יש שני צדדים, שנהלים שרירותיים הם חשובים אבל לא בכל מחיר, ושלפעמים אין מנוס מלהפעיל את שיקול הדעת האישי על מנת לעשות את הדבר הנכון. לשם כך ניתנה להם הסמכות, בתור נציגי העם, להכריע גם במקרים בהם אין הנחיה ברורה כיצד לפעול.

לאחר הפתיח ולאורך כל הפרשה משה מדבר על הקמת מערכות שלטון הכוללות את מערכת המשפט בכל עיר ועיר, בית דין מרכזי שהוא הסמכות העליונה בענייני הלכה, ועל מינוי המלך.

עקרונות המבנה הארגוני בפרשה

כמו בכל חברה שמתפתחת ומאגדת בתוכה הרבה אנשים גם כאן אנחנו רואים את הצורך במבנה הנכון שיהפוך את ההתיישבות בארץ ישראל למהלך מוצלח בטווח הקצר ובטווח הארוך. במושגים של מבנה ארגוני כיום יש לא מעט מודלים וכל מודל כזה נבחר לפי המשאבים, הצרכים והמטרות של החברה.

המודל הבירוקרטי הוא המודל הבסיסי ביותר והוא מאופיין במשימות שגרתיות, כללים נוקשים וכמעט אפס מחשבה מצד המנהלים והעובדים. היתרון העיקרי של המודל הזה הוא היכולת לבצע פעולות סטנדרטיות ביעילות רבה דווקא בגלל שאין מקום לבחון את הדברים וזה מאפשר להעסיק אנשי ניהול בעלי כישורים נמוכים אשר אינם עולים הרבה לארגון.

אחד החסרונות במבנה זה נובע מהיותו ארגון במבנה פונקציונלי עם מחלקות כאשר כל מחלקה אחראית על תחום אחר ובמצב זה למחלקות השונות יכולות להיות מטרות סותרות או מתחרות ועשוי להיווצר קונפליקט שיפגע במטרה הכללית של הארגון.

חיסרון נוסף של מבנה זה הוא הקושי במתן מענה לבעיות שאינן מוגדרות היטב. לפיכך, כאשר יתרחש מקרה שלא היה צפוי מראש, העובדים בדרך כלל לא יידעו כיצד להתמודד איתו ובאיזה אופן לפתור את הבעיה.

במודל המטריציוני לעומת זאת, העובדים אינם כפופים בהכרח לעבודה על פרויקט מסוים או מוצר כלשהו, אלא מוקצים באופן דינאמי לפרויקטים שונים לפי דרישה כאשר בכל פרויקט הם כפופים לגורם אחר. המבנה הזה מאפשר גמישות והתאמה מהירה לצורכי השוק, למשל בנייה מהירה של צוות כאשר קם הצורך בפיתוח מוצר חדש ופירוק הצוות בסיומו. כמו כן הוא מאפשר התמקצעות ושיתוף ידע בין אנשי מקצוע השייכים ארגונית לקבוצה אחת ומקיימים בדרך כלל ערוצי שיח והעשרה משותפים. צורת ניהול זו גם מצמצמת זמנים של חוסר מעש של העובדים והמנהלים, כיוון בשעה שפרויקט אחד מתעכב ניתן להשקיע בפרויקט אחר.

sheen-shitof

תוצאות מהיום ה-1

הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד

בשיתוף נומייר פלוס

אז מה המודל הארגוני שאנחנו רואים בפרשה?

וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ הַֽלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַ֨שֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָֽרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט:
וְיָֽצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹֽׁפְטֶ֑יךָ וּמָֽדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶֽחָלָֽל:


משה מזכיר הרבה בעלי תפקידים שיש להם תחומי אחריות חופפים וכולם נתונים תחת המלך: הכהנים, הלויים, השופטים והזקנים, שגם להם היה אז מעמד של כבוד. העובדה שכל הקבוצות הללו נכללות במערך הניהול מעידה על ביזור סמכויות, כאשר כולם פועלים בשיתוף פעולה ולאף אחד אין כוח עודף על האחר.

לכן, המבנה הארגוני הנבחר הוא יותר קרוב למטריציוני ומתקדם. התנהלות במבנה ארגוני כזה מתאימה מאוד לחברות הגדולות והמתקדמות היום מהסיבה שהשוק שבו הן נמצאות מאוד דינאמי, הן מבחינת מתחרים והן מבחינת תנאים חיצוניים.

לסיכום

לא ציפינו שההתיישבות בארץ ישראל תהיה מנוהלת בצורה חדשנית, אחרי הכל, מדובר על תקופת התנ"ך, אבל הפיזור של התפקידים והדרישה לבדוק כל מקרה לגופו מוכיחים אחרת ומזכירים לכולנו כמה חשוב ליצור מבנה ארגוני יציב על מנת לקצור הצלחה בטווח הקצר והארוך.

אבי צדקה הוא מומחה לינקדאין לחברות וארגונים ומנכ"ל חברת דוקטור לינקדאין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully