הדרך לחשיבה יצירתית עוברת בשאילת שאלות - מחקר חדש מוכיח את הקשר בין השניים

המלחמה עוררה שאלות רבות הרות גורל איך הגענו למצב הזה, מה צריך לעשות או למנוע ומה יהיה בעתיד. אבל מסתבר שאם לא נדע לנסח את השאלות הנכונות לא נגיע לפתרונות יצירתיים רלוונטיים למצב. איך נדע מהי בעצם שאלה טובה? שאלה שתוביל לחשוב על פתרון יצירתי ואחר? מחקר חדש בוחן את הקשר בין שאילת שאלות ליצירתיות. ואיך סוג השאלות שאנו שואלים משפיע על רמות היצירתיות שלנו.

המחקר נערך על ידי ד"ר יועד קנת, ראש המעבדה לחקר מורכבות קוגניטיבית בפקולטה למדעי הנתונים והחלטות בטכניון, בהובלת הסטודנט תובל רז ובשיתוף פעולה עם פרופ' רוני רייטר-פלמון. המחקר התפרסם בעיתון המדעי Psychology of Aesthetics, Creativity, and the Arts, והוא הראה בפעם הראשונה באופן ניסויי את הקשר בין שאילת שאלות — ובמיוחד שאלות מורכבות — וחשיבה יצירתית.

המחקר מתבסס על הטקסונומיה (מדרג) של בלום, כלומר, מודל בעל שש רמות חשיבה, המדורגות מהפשוטה למורכבת. לפי הנחת המודל, השגת חשיבה גבוהה תלויה בשליטה ברמות הקודמות לה: רמה קוגניטיבית בשלב גבוה, מותנית בהשגת רמות קודמות לה.

על פי המודל העדכני של התאוריה של בלום קיימות 6 דרגות של למידה. הדרגה הנמוכה ביותר היא זיכרון, כלומר, שליפה של פרטי מידע, עובדות ומינוחים שנלמדו. השלב השני - הבנה, כלומר פירוש ותרגום הידע למשמעות. השלב השלישי הוא יישום, כלומר מציאת פתרון למצב שלא נתקלו בו על בסיס הידע שנלמד. בשלב הרביעי תהיה אנליזה, כלומר, אבחנה בין עיקר ותפל, ובין עובדות להנחות. השלב החמישי הוא הערכה, כלומר ביצוע שיפוט של התוצר והצדקת השיקולים לשיפוט זה. השלב האחרון יהיה יצירה, כלומר, צירוף כל הרכיבים לפתרון מקורי.

בימים שבהם כלים טכנולוגיים מסוגלים לספק תשובה מהירה כמעט לכל שאלה, היכולת לשאול את השאלות הנכונות מקבלת משנה תוקף והופכת רלוונטית מתמיד. לא בכדי דיברו חכמינו על "זה שאינו יודע לשאול" ברמיזה לכך שהוא רפה השכל בחבורה - שכן ללא שאלה טובה, כיצד נדע את התשובה?

בסדרה של ניסויים, התבקשו הנבדקים להעלות שאלות על חפצים יום יומיים, כגון כרית או עפרון. השאלות דורגו לפי רמת היצירתיות שלהן ומורכבות כל שאלה דורגה ביחס למדרג של בלום.

המדרג של בלום מניח כי שאלות פשוטות אשר מטרתן, למשל, לברר מידע עובדתי, הינן פחות מורכבות, בעוד שאלות בהן אנו מוסיפים מידע חדש או מביעים דעה אישית, הן מורכבות יותר. למשל, ביחס לחפץ עפרון, שאלה ברמה נמוכה במדרג של בלום תהיה איפה קונים אותו? ושאלה ברמה גבוהה ומורכבת היא האם האדם שהמציא את העיפרון היה צייר טוב? כך, ניתן לבחון את הקשר בין מורכבות השאלה לבין היצירתיות שלה.

תוצאות המחקר הראו כי מורכבות השאלה קשורה ליצירתיות של השואל, וכי נבדקים אשר שאלו יותר שאלות מורכבות היו יצירתיים יותר, בעוד כאלו ששאלו שאלות פשוטות היו יצירתיים פחות.

מדוע שאילת שאלות מורכבות קשורה ליצירתיות? לטענת החוקרים, שאלת שאלות הוא המנגנון המאפשר תהליך מציאת בעיות. היכולת לשאול את השאלות הנכונות, שמאתגרות את הקיים ואת הנחות היסוד פותחת צוהר לעולם חדש ולא מוכר. שיעור ראשון ביזמות קובע כי מציאה או הגדרת הבעיה היא השלב הראשון בתהליך היצירתי, המאפשר התמודדות עם מצבים עמומים אשר אינם מוגדרים היטב. היא כוללת תהליך של הבנת הבעיה, ממה היא בנויה והתוצאה הנדרשת. שלב זה נחשב לשלב המוביל לקראת פתרונות יצירתיים אפשריים בתהליך החשיבה היצירתי.

בתקופת הנוכחית של אי וודאות ומשבר מתמשך, נוצרה מציאות חדשה, שמחייבת לשאול את השאלות הנכונות ולאתגר את החשיבה. יש צורך כעת להתנתק מהמסורתי, מהידוע, ולהתמקד בשאלות שקשורות למצב החדש, שאלות מורכבות שיובילו לפתרונות יצירתיים לאתגרים הרבים איתם אנו מתמודדים.