חברות ההייטק הישראליות הן ברובן חברות גלובליות שמתחרות מול חברות זרות על חוזים ארוכי טווח בהיקפים של מאות אלפי דולרים לעסקה ולעיתים יותר. בהתקשרות כזו, הלקוח רוצה להיות בטוח שהוא עובד עם ספק יציב, שלא רק מעניק שירות מהימן ומוצר מעולה, אלא הוא ערוך לכל תרחיש חירום ומסוגל להתחייב על המשכיות עסקית והתאוששות מהירה ממצבי חירום.
דרישות ודאגות מעין אלו אינן זרות להייטק הישראלי. כבר לפני שנתיים וחצי, כשפרצה המלחמה באוקראינה, ובמיוחד בשלביה הראשונים, כששטח ניכר מהמדינה היה אזור מלחמה, נתקלו חברות ישראליות שמעסיקות צוותי פיתוח באוקראינה בשאלות מצד לקוחותיהם לגבי ביזור הפיתוח מחוץ לאזור המלחמה. ואכן, חלק מהעובדים האוקראינים עברו בתחילת המלחמה למדינות שכנות כדי להבטיח את שלומם האישי ורציפות העבודה.
ג'וש שהם, ממייסדי חברת AppGreat, המספקת לחברות הייטק שירותי מיקור חוץ במזרח אירופה נזכר איך בתחילת המלחמה באוקראינה, מרכז הכובד של צוותי הפיתוח המקומיים עבר לבולגריה, פולין ורומניה. "זה היה שילוב של מספר גורמים, כולל הגירה של מפתחים אוקראינים לאותן מדינות, התגייסות של חלק מהם לצבא וגיוס של עובדים מחליפים מהמדינות השכנות".
הוא מוסיף כי "מפרוץ המלחמה בישראל ועל רקע המתיחות הגוברת לאחרונה, לקוחות של חברות הייטק ישראליות ומשקיעים שנחשפים לחדשות המלחמה מהמזרח התיכון החלו להציף שאלות בנוגע ליציבות השירות בסיטואציה שבה ישראל מותקפת בטילים והאם מובטח להם שימשיכו לקבל תמיכה בכל מצב. דאגות נוספות היו לגבי קיום פגישות פיזיות, מאחר ורבים מהם חוששים להגיע לישראל. ביטולי הטיסות וההתייקרות הדרמטית במחירי הכרטיסים של מי שממשיכים לטוס פוגעים אף הם בקשרי העבודה השוטפים. כדי להרגיע את הלקוחות שהם יוכלו לקבל שירות ותמיכה גם במקרה של הרחבת המלחמה וגם לקיים פגישות פיזיות, חברות ישראליות מקימות צוותי עבודה בלתי תלויים בישראל. הכוונה לצוותים שאינם מושפעים מהיעדרות של מנהלים בישראל במקרה חירום ויוכלו להמשיך בתפקוד האורגני שלהם. כחלק מזה נוספו לצוותים בחו"ל גם תפקידים ניהוליים והורחבה שכבת הניהול מחוץ לישראל."
מנהלים ועובדים שומרים על שתיקה
חברות ההייטק מעדיפות מטבע הדברים לשמור על שתיקה תקשורתית. המנהלים חוששים כי ליבוי השיח בנושא יגיע לאוזני לקוחות זרים ויזרע בהם ספקות. "עצם השיחה בנושא היא אירוע שעלול ליצור גלי הדף שליליים," אמר מנכ"ל של חברת סטארט־אפ ישראלית שהגיעה לשווי יוניקורן, שבחר להישאר אנונימי.
"בהתחלה ניגשתי לנושא בגישה פתוחה ששמים על השולחן את האתגרים ומדברים עליהם, כפי שאנחנו מתנהלים בכל הנושאים המקצועיים בשגרה, מתוך שאיפה לשקיפות בתוך הארגון ומחוצה לו. תחילה, משקיעים לוחצים תדרכו את חברות הפורטפוליו שלהן לא להחצין את הנושא וכמובן שאני לא רוצה לייצר בעיות מול הבורד. בנוסף, גם מנהלי לקוחות שרואים את התגובות מהלקוחות מתחילים להילחץ שהם יתקשו לעמוד ביעדים השנתיים וגם הם מעוניינים לצמצם עיסוק בנושא ככל האפשר. אני לא רוצה להיות גורם שעיוור לדרישות סביבו ויוצא נגד דמויות שונות המקושרות לחברה. לכן אני מתאים את עצמי ומתחבר לקו של שתיקה, למרות שזה לא אופי הניהול שלי בימי שגרה. אני יודע שצוותים ישראלים יעבדו גם במצב מלחמה, אבל לקוחות כדוגמת רשת בנקים בינלאומית, לא מוכנים לחתום עם ספק שעשוי לא להיות זמין למשך 24-48 שעות, גם אם הוא יעבוד מיד לאחר השיבוש."
הפיתרון: הקמת צוותים בחו"ל
כדי לעמוד בדרישות הלקוחות, מספר חברות ההייטק הרחיבו מתחילת המלחמה את גיוסי העובדים בחו"ל, בדגש על תפקידי שירות ותמיכה שמחייבים קשר ישיר ורציף עם הלקוחות. על פי נתוני חברת AppGreat, מאז פרוץ המלחמה חל זינוק של פי 5 בדרישה לגיוס משרות שפוגשות באופן ישיר את הלקוח (Customer-facing), בהן מנהלי מוצר, תמיכת לקוחות, ומנהלי פרויקט. במקצועות טכנולוגיים יש קפיצה של פי 3 בדרישה ל- Solution Architect בחו"ל ואילו בדרישה לאנשי פיתוח יש עליה של 70%.
המרוויחה הגדולה: רומניה
בניית צוות מלא הכולל שכבת ניהול מחוץ לגבולות ישראל מאפשר לארגון להמשיך לתפקד גם בעת משבר ולצמצם את האימפקט של המצב הביטחוני על תפקוד החברה. לדברי רמי נחום, ממייסדי AppGreat: "חברות הייטק ישראליות שמעסיקות עובדים בארץ ובחו"ל, גילו לאחר ה-7.10 שצוותים שפעלו מחו"ל התקשו לבצע את עבודתם, כי המנהלים הישראלים שמנחים אותם נקראו למילואים והיו מנותקי קשר לפרקי זמן ממושכים. כך, הצורך לגייס מנהלים מקומיים בחו"ל הלך וגבר, והמרוויחה העיקרית מכך היתה רומניה, שם מצאנו ראשי צוותים שפשוט עטו על כל משרה ניהולית שפרסמנו.
שינוי נוסף שביצענו בעקבות המלחמה היה להקצות מנהלת משאבי אנוש מקומית, שתשמש כגשר תרבותי בין הצוותים הזרים לאנשי החברה הישראלים. אנחנו כישראלים לא תמיד מכירים את הדינמיקה המקומית ובאקלים הנוכחי אף אחד לא מחפש להוסיף קושי על תפעול החברות. לקוחות ששומעים על הפתרון הזה מחזירים פידבקים מאוד חיוביים והמהלך גם מרגיע את המשקיעים של החברה", מוסיף נחום.
לסיכום, המלחמה באוקראינה והמצב הביטחוני בישראל הדגישו את הצורך במיקור חוץ ובביזור הפעילות בחברות גלובליות, ובפרט חברות הייטק ישראליות שעובדות עם לקוחות גדולים בחו"ל. האם הדבר בא על חשבון עובדים מקומיים בישראל? יתכן, אולם בעת צרה זה עשוי להוכיח את עצמו כיתרון משמעותי. כשעובדים רבים עדיין מגוייסים למילואים ועתיד המדינה לוטה בערפל, תכנית גיבוי טובה יכולה להיות ההבדל בין כישלון להצלחה. למרות הקושי, חברות ההייטק מבינות שבשוק הגלובלי התחרותי, הקמת תשתית גלובלית היא השקעה הכרחית לשמירה על הלקוחות הקיימים ומשיכת לקוחות חדשים.