עידן ה-Low Code כפי שמתאר דו"ח גרטנר האחרון, יהפוך לסטנדרט עד שנת 2026, כאשר שלושה רבעים מכוח הפיתוח בהייטק יפעלו כמיישמי Low Code במקום מתכנתים מסורתיים. הנחה זו מתייחסת בעיקרה למדינות כמו ארה"ב בה מהפכת ה-LowCode נמצאת בעיצומה, אם כי המהפכה החלה בשנים האחרונות גם בישראל ואנו רואים שיותר ויותר ארגונים מאמצים פתרונות LowCode ו-NoCode בקצב מתגבר, אם מדובר על ארגוני אנטרפרייז, גופים טכנולוגיים ואפילו משרדי ממשלה אשר אימצו במסגרת פרויקט 'נימבוס'.
האצה בקצב הפיתוח
סביר להניח שאת הנתונים אותם מציג דוח גרטנר נוכל לחוש בישראל בשלהי 2030. עד אז, ה-Low Code ילך ויתפוס את מקומו כחלק מרכזי במערכי הפיתוח של ארגונים רבים, ויאפשר גישה רחבה יותר ויותר לפיתוח טכנולוגי.
להבדיל מתכנות מסורתי, הכולל כתיבת קוד שורה אחר שורה ודורש ידע טכני מעמיק, תהליכי הפיתוח במתודולוגיה זו מאפשרות פיתוח מהיר ויעיל יותר על ידי שימוש בממשקים חזותיים ורכיבים מובנים מראש, ליצירת אפליקציות עם מינימום כתיבת קוד. כך, תהליך הפיתוח מתקצר בכ-35%, ומסייע לחברות לעמוד בלוחות זמנים צפופים ובתקציבים מוגבלים.
כוח העבודה עובר ל-LowCode
הדו"ח של גרטנר מצביע על כך שלמגמה זו יהיו השלכות עמוקות על כוח העבודה. ככל שחברות נוטות לכיוון Low-Code, הביקוש למתכנתים מסורתיים צפוי לרדת. במקום זאת, עסקים יתעדפו גיוס מיישמי Low-Code מעבר לחיסון בעלויות וקיצור זמנים, מגמה זו תאפשר הזדמנויות חדשות לכוח עבודה מגוון יותר.
כעת, אנשים שאולי לא הייתה להם גישה לתפקידי תכנות יכולים להיכנס לעולם הטכנולוגיה. המגמה של LowCode מייצרת הזדמנויות חדשות ומיישרת את המגרש עבור אנשים שלא הייתה להם בעבר גישה לעולם הפיתוח.
דמוקרטיזציה זו של הטכנולוגיה מאפשרת כניסה רחבה יותר של כוח עבודה מגוון לענף הפיתוח, ובכך מאפשרת לארגונים לנצל כישרונות חדשים ולהרחיב את גבולות החדשנות. כל מי שלא היה לו רקע בתכנות מסורתי יכול עכשיו להתברג בעולם הטכנולוגיה ולתרום באופן משמעותי.
שיפור זמן ההכשרה
מעבר ליתרון של זמני פיתוח מהירים יותר, LowCode גם מצמצם את זמן ההכשרה של עובדים חדשים בהשוואה לשפות תכנות מסורתיות, מה שמאפשר להכשיר כישרונות חדשים ולהטמיע אותם במנגנון הפיתוח תוך שבועות במקום חודשים. זה יתרון קריטי בשוק העבודה התחרותי של היום, בו זמן ההכשרה הוא מרכיב מפתח להצלחה.
יישומים מוצלחים של LowCode בישראל
הדו"ח של גרטנר מדגיש את המגמה ההולכת וגוברת של ארגונים המאמצים טכנולוגיות LowCode ו-AI, במיוחד בסביבות ענן. מגמה זו מורגשת בישראל, הן בקרב גופי אנטרפרייז והן במגזר הממשלתי.
דוגמה מצוינת היא פרויקט שהקמנו במהלך מלחמת חרבות ברזל עבור מכבי שירותי בריאות: מערכת לקליטה, ניהול ומעקב אחר מידע של מעל מאה אלף משתמשים - וכל זאת בתוך חמישה ימי עבודה בלבד. בזמן שהתכנות המסורתי היה מצריך חודשים להשלמת פרויקט כזה, הפתרון המבוסס על Low Code אפשר לנו לספק מענה מהיר ואיכותי ולבצע טרנספורמציה דיגיטלית בזמן שיא.
דוגמא נוספת היא מערכת לניהול המשכנתאות של חברת הראל ביטוח אותה הקימה AmanDigital. המערכת משמשת כלי עזר ליועצי המשכנתאות של הראל, ותביא לניהול כל התהליכים באופן דיגיטלי ומכל מקום, תוך קיצור זמני הטיפול בלקוחות וצמצום עלויות תפעוליות.
המעבר ל-LowCode משפיע גם על גופי הממשל בישראל. משרדי ממשלה החלו לאמץ את השימוש בפלטפורמות Low-Code עם מערכת OutSystems שעברה את המכרז הממשלתי ונכנסה לפרויקט 'נימבוס', פרויקט הענן הממשלתי הגדול בתולדות המדינה. אימוץ הפלטפורמה על ידי משרדי ממשלה משקפת את המוכנות של המגזר הציבורי לאמץ טכנולוגיות חדשניות שישפרו את השירותים הציבוריים.
סיכום, עם כוכבית
השימוש בפלטפורמות LowCode מאפשר פיתוח והקמת נכסים דיגיטליים, כולל אתרי אינטרנט, אפליקציות ומערכות מורכבות. ארגונים שמבינים זאת ומאמצים את השינוי היום, יובילו את התעשייה הטכנולוגית של המחר.
אך עם כל היתרונות של Low-Code, ישנם גם אתגרים פוטנציאליים. הסתמכות יתר על פלטפורמות אלו עלולה להוביל לירידה בידע הטכני המעמיק בתוך הצוותים. לכן, חשוב לשמור על איזון נכון ולשלב בין הפתרונות המהירים והיעילים של LowCode לבין שמירה על מומחיות תכנות מסורתית. ארגונים צריכים לשמור על סינרגיה ולוודא שמצבת כוח האדם שלהם מכילה גם ידע בתכנות מסורתי במקביל למיישמי ה-LowCode. כך יוכלו להביא לתוצאות איכותיות ובזמן קצר מהרגיל.