אחרי שנים שהשירות הציבורי במדינת ישראל סבל מסחבת בירוקרטית בלתי נגמרת, בא פרויקט נימבוס ועושה סדר במאגרי המידע העצומים של משרדי הממשלה, שחלקים נרחבים מהם ישבו עד לא מזמן בארגזים מאובקים. והנה, מאז 2019 אנחנו עדים להתייעלות חסרת תקדים במסגרת הפרוייקט, שמטרתו דיגיטציה מלאה של כלל השירותים הציבוריים במדינה.
"אנחנו נמצאים בתקופה מרתקת", אומר יודי בר און, מייסד ומנכ"ל חברת Kaleidoo, מבית בינת תקשורת מחשבים. "הדבר החשוב כעת הוא להנגיש את הטכנולוגיה הזו גם לחברות וארגונים, כולל משרדי הממשלה".
לדברי בר און, "הבינה המלאכותית זמינה ונגישה באינטרנט לכל דורש, אבל כשזה מגיע ליישום בארגונים גדולים, האתגר גדול יותר: איך לוקחים את כל הדאטה שקיים בתוך הארגון, למשל משרד הפנים, ומנגישים אותו באופן שמאפשר לעובדי המשרד לספק שירות טוב יותר לאזרח וגם להפיק ממנו תובנות מועילות?
הבעיה העיקרית היא שהדאטה של הארגונים ובפרט של משרדי הממשלה לא תמיד מוכן למהפכה הזאת. כדי שמודלי שפה גדולים (LLM) יעבדו, צריך שהדאטה עצמו יהיה AI Ready".
לצורך הדוגמה, אותם מסמכים ישנים שנשלחו בכתב יד בפקס צריכים לעבור התאמה לפורמט עדכני כדי שניתן יהיה לעבוד איתם, וכשזה לא מבוצע כהלכה, זה עלול לגרום לתקלות אדירות.
"צריך 'לנקות' את הדאטה ולהבנות אותו כך שניתן יהיה לעבוד עם אותם מודלים מבלי לייצר מידע שגוי או 'הזיות AI'", ממשיך בר און.
"דמיינו למשל צ'אטבוטים של חברות תעופה שמוסרים ללקוחותיהם מידע לא מדויק. אז לצד היתרונות, הבאז הגדול והשימושים המגוונים, יש פה גם לא מעט אתגרים שהרבה ארגונים נתקלים בהם וצריך לפתור אותם".
כל פיסת מידע חשובה
על המערכת החדשה של קלאיידו, שמסייעת לארגונים לעבוד עם הדאטה הארגוני שלהם וכבר נמצאת בחלקה בתהליכי הטמעה במספר משרדי הממשלה, מספר בר און: "לקחנו את כל הדרכים בהן בני אדם מתקשרים — תמונות, וידאו, דיבור וטקסט, ואנחנו מתכללים ומנתחים את הדאטה. המקור וסוג הדאטה אינו משנה, וניתן לשלוף בשפה חופשית", מסביר בר און.
"ברגע שיש לי 'אגם מידע', אני יכול בעזרת אותם מודלים חכמים של LLM לתשאל את הדאטה ולהביא לארגון את מה שהוא רוצה. אני גם יכול להגיד לארגון מה מקור המידע — למשל, זה מופיע בתמונה הזו או במסמך הזה. כך ניתן לבחון את מהימנות התשובות ודיוקם ובכל להקטין את הסבירות לטעויות, תקלות, או הזיות של המודלים. ניתוח תמונות, אודיו וטקסט דורש המון ידע וניסיון — כל אחד מהם הינו עולם ומלואו, והיכולת לעשות את החיבורים המולטי-דיסציפלינרים האלה מאוד מורכבת".
איך כל היתרונות הללו יתגלגלו בסוף לאזרח?
"בשנה-שנתיים הקרובות יהיו בוטים חכמים שינהלו שיח אמיתי, אינטליגנטי, שיבין מה אומרים לו ויתן תשובות משביעות רצון. לדוגמה, אם יש לכם כאב גב, הצ'אט של קופת החולים ינהל אתכם שיח מלא, יקח פרטים על הבעיה ויציע טיפול מומלץ באזור מגוריכם. הוא יספק מידע על עלויות, יקבע תורים, ינפיק אישורים ויכניס אתכם לרשימות המתנה במידת הצורך, וכל זה בלי להתקשר לנציג אנושי, לבקר אצל רופא משפחה או להגיע לקופת החולים. כל זה צפוי לפתור תופעה מתסכלת שאנחנו עדים לה כבר עשרות שנים בישראל, שבמקום להתמקד במטופלים, רופאים שקועים רוב היום במחשב", מסביר בר און.
"אנחנו עובדים כיום גם עם משרדי ממשלה שיכולים להתייעל מאוד. תהליכים שלקחו חודשים צפויים לקחת דקות ושניות, למשל, תהליכי אוטומציה של קריאת מסמכים וניתוחם, קבלת אישורים, הוצאת קבלות. כשתהליכים כאלה, שחוזרים על עצמם באותו האופן יום יום בשגרה, מתבצעים באופן אוטומטי, באמת אין שום סיבה לערב בני אדם".
אם הטכנולוגיה כבר קיימת וזמינה אז למה זה עדיין מתעכב? האם זה בגלל שיקולי אבטחת מידע?
"הסיבה העיקרית היא דאטה. מדובר בתהליכים מורכבים להטמעה ויישום, בפרט כאשר מדובר בכמות עצומה של דאטה, סוגי דאטה שונים ומגוונים, דאטה לא מתויג ולא מדויק והרבה מאוד מערכות שונות שכבר קיימות. ארגונים בהחלט הולכים בכיוון הזה אבל זה דורש זמן והשקעה.
פרויקט נימבוס, שנעשה בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, נותן מענה רחב לאספקת שירותי ענן ציבורי לממשלה יחד עם הבטחה לשמירת הדאטה ואבטחתו בתחומי מדינת ישראל. לצד זאת קיימים פתרונות נוספים שנמצאים ב-On Prem, כלומר בתשתית מקומית סגורה לחלוטין. נושא אבטחת המידע חייב להיות גורם מרכזי בפתרון ורוב הפריצות וגניבת הידע נגרם עקב טעויות אנוש, ולא בגלל הכלים והמערכות. הארגונים חייבים להגביר מודעות בנושא".
איך אתה רואה את המציאות בעוד חמש שנים?
"לפני חמש שנים ניסיתי לנבא את המציאות — שאלו אותי איזה מקצועות יעלמו ואמרתי שהמקצועות הסיזיפיים בוודאות יעלמו — למשל נהגים, כי באותו זמן הבאזוורד היה רכבים אוטונומיים — ואילו המקצועות שדורשים סוג של חשיבה ויצירתיות כנראה יהיו בטוחים יותר. מסתבר שטעיתי בגדול — אנחנו רואים היום את הסרטונים שנוצרים על ידי בינה מלאכותית, או את שביתת התסריטאים בהוליווד לפני שנה כי הם פשוט רועדים מפחד שהבינה המלאכותית תחליף אותם.
"להערכתי, העולם ילך למקום שבו כמעט בכל מקצוע נצטרך להשתמש בצורה כזאת או אחרת בבינה מלאכותית. זה לא אומר שהיא תחליף את כל המקצועות, אבל אנשים יצטרכו להסתגל ולעבוד איתה כדי להישאר רלוונטיים. היום למשל, אני יודע לעשות בכמה קליקים ב-AI את מה שפעם דרש חודשים של עבודה. לצד זאת יהיו גם מקצועות חדשים שיווצרו ולמעשה כבר היום יש הרבה מקצועות שלא היו לפני חמש שנים. בזכות מערכות שמג'נרטות קוד, מפתחים היום עושים את העבודה שהם עשו לפני שנה בחצי מהזמן. כל אלה יובילו להאצה בקצב הפיתוח של מוצרים וחברות חדשות ויעודדו חדשנות באקוסיסטם כולו."