בעידן בו הטכנולוגיה מתקדמת במהירות מסחררת, תפקידים שונים עוברים שינויים מהותיים ודורשים התאמות והסתגלות חדשה. אלו שמאמצים טכנולוגיות חדשות ונשארים מעודכנים מובילים קדימה, לעומת אלו שמבצעים את תפקידם באופן מצוין אך נשארים נאמנים לגבולות הגזרה של התפקיד.
כך גם תפקידם של מעצבי חווית משתמש (UI/UX) עבר מהפכה משמעותית בשנים האחרונות שמגיעה כעת לשיאה. אם פעם המעצבים היו אחראים בעיקר על הצד הויזואלי והחוויתי של המוצר, היום, בעזרת כלי No-Code ו-AI, הם הפכו למלכים החדשים של האינטרנט.
הם לא רק מעצבים את המוצר והחוויה, אלא אלו שמייצרים את המוצר מאפס ועד לרמת הפרודקשיין, דבר שיוצר מוצרים איכותיים יותר מבחינת חווית משתמש אבל גם משנה את סגנון ואופי התפקיד שלהם, שלא תמיד נוח להסתגל אליו.
כלי ה-NO CODE מאפשרים למעצבים ליצור מוצרים דיגיטליים מורכבים ללא צורך בכתיבת קוד. טכנולוגיות "נו-קוד" כמו של Storycards או כמו Webflow, Bubble ו-Adalo מאפשרים למעצבים לבנות מוצרים דיגיטליים, אפליקציות ומערכות מורכבות באמצעות ממשקים גרפיים ואינטואיטיביים.
בשנה האחרונה ראיתי איך צוותי העיצוב בגופי התקשורת ובמשרדי הפרסום בישראל מייצרים מאות מוצרים דיגיטליים בכוחות עצמם בטכנולוגיית "נו קוד" ובכלים שונים שהטמיעו בארגון. זה איפשר למעצבים ליצור את המוצר בדיוק כפי שחלמו עליו, לממש את הצרכים המלאים של המשתמשים בצורה מהירה, ללא תלות במפתחים ואנשי קוד, ולהקטין את הפער בין התכנון והעיצוב של המעצבים לבין התוצאה בפועל, שלעיתים מחסמים טכנולוגים, תקציב ותקשורת עם צוותי הפיתוח, יוצאת קצת שונה מהתכנון המקורי של המעצבים.
המעצב של פעם מול המעצב של היום
בעבר, מעצבי UI/UX היו מתמקדים בעיקר בכלי עיצוב כמו Adobe Photoshop או Sketch. הם היו אחראים ליצור את המראה, החוויה והתחושה של המוצר הדיגיטלי, אבל התפקיד שלהם היה מוגבל בעיקר לתחום הוויזואלי.
היום, מעצבים צריכים להכיר וללמוד הרבה יותר כלים ולהבין תיאוריות בסיסיות בפיתוח. הם צריכים להבין מושגים שבעבר היו שייכים לעולמות הפיתוח בלבד ולהכיר את תהליכי הפרודקשיין של המוצר. המעצב של היום צריך להבין איך הטכנולוגיה עובדת, מהן המגבלות והאפשרויות של הכלים הטכנולוגיים, וכיצד למקסם את היכולות העיצוביות שלו באמצעות הכלים החדשים.
פלטפורמות "נו-קוד" ו-"לואו-קוד" איתנו כבר הרבה שנים, אבל הן לא היו הנחלה של מעצבי UI UX, שתמיד השאירו את המלאכה הטכנית הזו לאנשים אחרים. קהילות רבות של "מפתחי NO-CODE" נוצרו במהלך השנים האלו, והם אלו שלקחו את העיצוב מהמעצבים והקימו את המוצרים בכלי ה"נו קוד". הם מצד אחד לא מפתחים ומצד שני, הם גם לא מעצבים.
אחרי שנים שזה היה בין לבין, ניתן לראות היום כי מעצבי UI UX שהחליטו כן ללמוד את הכלים ולהתעמק בטכנולוגיית "נו-קוד" זכו להתקדם יותר בארגון שלהם מאשר אלו שנשארו נאמנים לתפקיד המקורי שלהם. אם לא די בזה, מספיק לבחון את דרישות התפקיד של מעצבי ה-UI UX במודעות הגיוס, בעבר ידע בכלי "נו-קוד" נחשב ליתרון או בונוס ואילו היום המגייסים וראשי המחלקות דורשים זאת כסעיף חובה בדרישות התפקיד.
חוששים מהצד הטכני של התפקיד
התפתחות התחום והטכנולוגיה הביאה לשינוי מהותי בתפיסה של תפקיד המעצבים. כיום, תפקיד זה דורש לא רק כישרון אמנותי, אלא גם יכולות טכניות ואנליטיות. אם בעבר המעצבים היו צריכים להכיר תוכנה אחת או שתיים במקסימום, היום התפקיד של המעצב הוא הרבה יותר טכני ולוגי, דבר שמצריך התאמות, לימוד וכלים. מנגד, בזכות השינויים האלו, תהליכי העיצוב הרבה יותר מהירים ואיכותיים מבעבר.
תוכנות העיצוב Figma ו-Sketch, הביאו לשינוי משמעותי באופי העבודה של המעצבים, מלבד זה שהן הפכו את התהליך ליותר שיתופי, גמיש ויעיל. הן מספקות כלים חדשניים שמאפשרים למעצבים לעבוד בצורה אינטראקטיבית ודינאמית, ולהתאים את העיצובים שלהם לצרכים משתנים במהירות ובקלות.
פלטפורמות נו-קוד כמו קאנבה, אלמנטור ואחרות מאפשרות יצירה של עיצובים מורכבים הכוללים רכיבים, סגנונות, צבעים וטיפוגרפיה מוגדרים מראש. זה דורש מהמעצבים לתכנן בצורה לוגית כיצד כל הרכיבים האלו עובדים יחד וליצור מבנים עקביים ושיטתיים. המעצבים צריכים להבין כיצד העיצובים שלהם מתורגמים לקוד ולהכיר את המגבלות והאפשרויות הטכנולוגיות.
גם ניהול של ספריות עיצוב ויצירת Symbols מצריך חשיבה לוגית, יצירת ספריות עיצוב משותפות בהן ניתן לארגן ולנהל רכיבי עיצוב לשימוש חוזר.
המעבר לגישה טכנית יותר מאפשר למעצבים לקבל החלטות מבוססות נתונים, לשפר את חוויית המשתמש בצורה מדויקת יותר ולהיות שותפים אמיתיים בתהליך הפיתוח. זה גם מאפשר להם להיות רלוונטיים יותר בשוק העבודה, שבו יש דרישה גוברת למעצבים עם כישורים טכניים.
הסרטון הבא אמנם צולם ב-2023 אבל הוא עדיין רלוונטי ומתאר במדויק את השינוי בדרישות השוק ממעצבי UI UX.
בינה מלאכותית בשירות המעצב
הבינה המלאכותית מוסיפה מימד נוסף לעבודה של המעצבים ומצריכה אותם להכיר את היכולות ואופן השימוש בטכנולוגיה. כלים מבוססי AI שנכנסו לתוכנות העיצוב לא רק מקצרים את זמני העיצוב אלא גם משפרים את תהליכי העיצוב לאין שיעור.
הבינה המלאכותית יכולה לבצע משימות חזרתיות כמו התאמת פריסות, ייצור גרפיקות, שימוש ב- Autolayout לגבי תוכן בעיצוב ויצירת אבות-טיפוס בצורה מהירה ויעילה יותר. כלים אלו מאפשרים קיצור זמן משמעותי בעיצוב וביצירת גרידים ואלמנטים על בסיס תיאור טקסטואלי או קווי הנחיה כלליים.
חשוב להדגיש, אין זה אומר כי כל אחד ללא הבנה בעיצוב יכול לעצב ממשקים ומוצרים בצורה טובה, כלי בינה מלאכותית מספקים עזרה רבה למעצבי UI/UX, אבל הם אינם יכולים להחליף את הצורך במעצבים אנושיים. כלי ה- AI מצריכים מהמעצב הוראות מדויקות כדי להנפיק תוצאה טובה, יצירתיות היא תכונה ייחודית שמכונות עדיין אינן מסוגלות לשחזר בצורה מלאה.
מעצבי UI/UX מביאים פרספקטיבה יצירתית וחדשנית לכל פרויקט, מה שאינו ניתן לאוטומציה. האינטואיציה של המעצבים היא גם דבר שהמכונה עוד לא יכול לעשות, כך שהמעצבים יודעים כיצד לפרש רגשות משתמשים ולתרגם אותם לחוויות משתמש מתאימות יותר טוב מהמכונה בשלב הזה.
הבינה המלאכותית לא מסייעת רק בתהליך העיצוב, הכלים החדשים יודעים גם לנתח את העיצוב ויכולים להצביע על בעיות פוטנציאליות בממשק עוד לפני השקת המוצר ולנתח את ההתנהגות של המשתמשים לאחר ההשקה.
באמצעות AI ניתן להבין באופן עמוק יותר את ההתנהגות של המשתמשים ולייצר תחזיות מדויקות יותר לשיפור חווית המשתמש, זו רק תחילת הדרך של הכלים האלו ועם הזמן אנחנו נראה את ההשפעה של הבינה המלאכותית בניתוח ושיפור הממשקים יותר ויותר.
לסיכום, המעצב הוא המלך החדש של האינטרנט
בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית בביקוש למעצבי UI/UX, אך עם ההתקדמות בטכנולוגיות NO CODE ובינה מלאכותית, התפקיד של המעצבים עבר שינוי מהותי. מחקרים מראים כי בשנים האחרונות יש עליה בכמות הפרויקטים שנבנים ללא מפתחים ואנשי קוד, כאשר המעצבים לוקחים על עצמם את התהליך כולו - מעיצוב ועד לפרודקשיין.
בנוסף, ניתן לראות יותר ויותר ארגונים וצוותי עיצוב מטמיעים יכולות "נו-קוד" כחלק מהותי מהארגון, מה שמעיד על מעבר לשימוש נרחב בכלים אלו. מגמה זו מצביעה על כך שהתפקיד של מעצבי UI/UX ילך ויתרחב גם בעתיד, כאשר המעצבים יקבלו יותר ויותר סמכויות ויכולות, ההשפעה שלהם גדולה יותר ועם כלים וטכנולוגיות חדשות שממשיכים להתפתח, מעצבי UI/UX יהיו הכוח המניע מאחורי המוצרים הדיגיטליים בהם אנחנו משתמשים מדי יום. זהו עידן חדש שבו המעצבים הם ה"מלכים" החדשים של האינטרנט.
גיל רבי הוא מייסד ומנכ"ל Storycards, פלטפורמת NO CODE ליצירת מוצרים דיגיטליים.