שנת 2024 סימנה נקודת מפנה בשוק התעסוקה הישראלי. מגיוסים המוניים למילואים, דרך פינוי עסקים מיישובי הצפון והדרום ועד התמודדות עם משברים נפשיים של עובדים - חברות ועסקים רבים נאלצו להתאים עצמם למציאות בלתי צפויה שמעולם לא חוו לפני כן. לצד זאת, הבינה המלאכותית רק התעצמה, וחברות רבות חזרו לעבודה מהמשרדים על פי מודל העבודה ההיברידי. שוחחנו עם בכירים ובכירות שאמונים על מחלקות ה-HR בארגונים שלהם כדי לנסות לסכם את השינויים שקרו בשנה הזאת ומה עשו כדי להסתגל.
ללא ספק, אחד האתגרים המשמעותיים עמם התמודד שוק העבודה היה היעדרותם של מאות אלפי עובדים שגויסו למילואים. לנה מזמר, VP HR בחברת הטכנולוגיה Commit, מספרת כי "אחד מכל ארבעה עובדים שלנו בישראל שירתו במילואים במהלך השנה האחרונה, רובם לתקופות משמעותיות ויותר מפעם אחת. לאור הפעילות הענפה של החברה בתחום הדיפנס, מועסקים ב-Commit יוצאי צבא מיחידות מובחרות, קרביות וטכנולוגיות, ולכן רבים מאנשינו נקראו לדגל בין הראשונים, וחלקם אף שירתו למעלה מ-300 ימי מילואים מאז פרצה המלחמה."
לצד הקושי להתמודד עם מחסור אדיר בעובדים, מזמר מספרת כי Commit תמכה בעובדיה לכל אורך הדרך. "כחברה שנולדה מתוך עולמות הביטחון ומשרתת את מירב החברות ויחידות הביטחון השונות בישראל, אנו רואים בזאת שליחות והעובדים, כולם כאחד, נרתמו לגבות את משרתי המילואים, כך שהלקוחות קיבלו את השירות הטוב ביותר וכל הפרויקטים הסתיימו במועדם המתוכנן, כשחלקם - בייחוד הביטחוניים - אף לפני הזמן. החל מהיום הראשון למלחמה, תמכנו במשרתי המילואים באספקה של ציוד, לרבות ציוד ייעודי ללוחמים, שלחנו פינוקים וסיוע למשפחות שנותרו בבית, ושמרנו על קשר רציף עם המשפחות ואנשי המילואים."
פוסט טראומה וקשיים בריכוז
גם כאשר עובדים שבו מהמלחמה, הם התקשו לעיתים להסתגל לחזרה לשגרה ולתפקד בצורה מיטבית בעבודה. חלק נכבד מנפגעי ה-7 באוקטובר והמלחמה הינם צעירים בגילאי 18-35, שבאופן מסורתי מקדישים חלק ניכר מזמנם בפרק זמן זה לבניית קריירה ולהתפתחות מקצועית. כעת, רבים מהם מתמודדים עם קשיים נפשיים ותפקודיים משמעותיים, החל מתסמונות פוסט-טראומטיות ועד לקשיים בריכוז, בקבלת החלטות ובמוטיבציה לפעילות יומיומית, מה שמקשה עליהם בתקופה זו להשתלב בשוק העבודה בעבודות "רגילות".
"החוויה הטראומתית שחוו השורדים עלולה לקטוע את מסלול ההתפתחות המקצועית הרגיל שלהם, ולהכניס אותם למעגל של חוסר תפקוד, תלות ונזקקות," משתפת ד"ר אילנה קוורטין, מנכ"לית חוות מרפא רשפון - המרכז לצמיחה מחוויות של טראומה אישית וקולקטיבית. "התערבות נכונה ומוקדמת יכולה להשיב חלק גדול מאותם צעירים למעגל העבודה ולחיים נורמטיביים, וכמענה לצורך זה הקמנו את תכנית LightUp: תכנית תעסוקה ייחודית של חוות מרפא רשפון בשילוב עם פרויקט 'נערי האור', המסייעת בחזרה לשגרה לצעירים נפגעי ה-7 באוקטובר."
פגיעה נוספת בעסקים אירעה ביישובי הצפון והדרום שפונו מאז פרוץ המלחמה. חברת הפינטק GMT שמנהלת עשרות סניפים של המרות מט"ח בצפון ובדרום, נאלצה להתמודד עם פינויים. ערן סרוק, מנכ"ל GMT, אומר כי החברה המשיכה לנהל את עסקיה לצד תמיכה רצופה בעובדים.
"הפינוי דרש התגייסות ייחודית מצידנו, במיוחד כשחלק מהזכיינים חוו אובדן אישי קשה," הוא אומר. "החברה דאגה לארח זכיינים במשרדיה, העניקה להם תמיכה כלכלית, סייעה ברכישת ציוד כחלק מהכנת מקומות המגורים החדשים שלהם, וניסתה לחזק ולתמוך בהם ברגעים הקשים. במקביל, GMT המשיכה לספק תמיכה ללקוחותיה גם באזורים מותקפים, תוך שמירה על בטיחותם של עובדיה ונקיטת צעדים שמבטיחים את שלומם."
לא רק מלחמה, גם AI
קל לשכוח, אבל מלבד מלחמה כוללת התרחשו פה אירועים נוספים שהשפיעו ושינו את שוק העבודה. שנת 2024 הייתה השנה שבה הבינה המלאכותית (AI) הפכה לחלק בלתי נפרד מכל תחום תעסוקתי, ובעקבותיה חברות נדרשות להתאים את עצמן במהירות לשינויים הטכנולוגיים. UST, ענקית הטכנולוגיה והטרנספורמציה הדיגיטלית, הקדימה להבין את חשיבות הכשרת העובדים בכלים החדשים, והנהיגה מהלך להכשרת למעלה מ-25 אלף (!) עובדי החברה בכלי בינה מלאכותית ומיומנויות שונות הקשורות ב- AI.
"בעולם העבודה והתעסוקה אנו רואים דגש הולך וגובר על יכולת הסתגלות, שליטה בדאטה ויכולת שיתוף פעולה בין-תחומי. במילים אחרות, העתיד שייך לאנשי האשכולות," אומרת מעין שחר, מנהלת שותפויות אסטרטגיות ב-UST Spark, תכנית החדשנות הפתוחה של UST בישראל. "עובדים נדרשים לשלב כישורים טכניים עם חשיבה אסטרטגית מעמיקה כדי להתמודד עם השינוי הזה בצורה מיטבית. בזווית הארגונית, בעלי חברות חייבים להבין שאם כל כוח העבודה משתמש בכלי AI, הצוותים שיידעו לרתום את אותם כלים בצורה הנכונה והיעילה ביותר הם הצוותים שיגיעו לתוצאות הטובות ביותר. לכן, חברות שרוצות לשמר תחרותיות חייבות להשקיע בהכשרה מתמדת של עובדיהן בכישורים ובמיומנויות חדשות."
עבודה מהבית או מהמשרד? בישראל מתורגלים לכל תרחיש
תחום נוסף אותו שינתה השנה האחרונה הוא העבודה מהבית. לאחרונה הודיע מנכ"ל טסלה אילון מאסק, שצפוי לעמוד בראש המחלקה ליעילות ממשלתית בממשל טראמפ, על חזרה מלאה של עובדי הממשל בארה"ב לעבודה במשרדים. ואולם, בישראל נדמה שהמלחמה שינתה את המגמה.
עו"ד רוני ויסבלט, שותפה וראש מחלקת משפט העבודה במשרד עבדי, וקנין ושות', אומרת כי "אמנם יותר חברות עברו לעבוד מהמשרד מתוך שאיפה לשפר פרודוקטיביות, אך המלחמה הזכירה לכולנו את היתרונות של עבודה מהבית. עבור אזורים תחת איום בטחוני, המודל ההיברידי הפך לחיוני."
לדבריה, "האירועים הביטחוניים של שנת 2024, שהתאפיינו במתיחות בצפון ובדרום, גרמו לחברות רבות לשוב ולהסתמך על מודל העבודה מרחוק, בין היתר מפני שיקולי בטיחות באזורים החשופים לירי טילים ותמיכה בעובדים שנאלצו להתמודד עם שהות במקלטים, גיוס מילואים וטיפול בילדים.
המלחמה שימשה תזכורת ליתרונותיה של העבודה מרחוק, וייתכן כי היא תחזק את המודל ההיברידי לטווח הארוך. ימים יגידו אם אירועים אלו ישפיעו על מודל העבודה ההיברידי גם בימי שגרה, אך ברור כי גמישות ונגישות טכנולוגית הפכו לכלים מרכזיים בשוק העבודה המודרני."
אתגרים להמשך - ואופטימיות
לסיכום, שנת 2024 תיזכר כאחת השנים המאתגרות ביותר בתולדות שוק התעסוקה הישראלי, אך גם כזו שלימדה אותו להתמודד עם שינויים קיצוניים. כעת, לאחר הפסקת האש בצפון ובעיצומו של משא ומתן להשבת חטופים בדרום, המשך המהפכה הטכנולוגית לצד גזירות כלכליות מורכבות, השנה הבאה מביאה עמה אתגרים בדמות היכולת להתאושש מהשבר שפקד אותנו, יחד עם אופטימיות רבה להמשך ותקווה לשגשוג כלכלי.