מלחמת חרבות ברזל הולידה דור עובדים חדש ושונה, כזה שגדל במציאות משברית ופיתח ערכים ודפוסי עבודה חדשים - אם זה חיילי הסדיר שמשתחררים אחרי כמעט שנה של לחימה עצימה, ואם זה חיילי המילואים, שהמציאות אותה עזבו לא בהכרח נשארה בעינה. השפעות המלחמה מורגשות בכל תחום במשק, החל מאופי העבודה והדרישות של המעסיקים, ועד לשאיפות ולדרישות החדשות של העובדים עצמם.
האומץ לדבר, הפחד להתמודד
דור ה-Z וה-y נחשבים לכאלה שמעזים לשבור את הטאבו על נושאים מורכבים כמו חרדות, דיכאון ורגשות קשים. טיפול וליווי הם אמצעים שגרתיים. תקופת המלחמה מגבירה את המודעות והפתיחות הזו, אך גם יוצרת אתגר נפשי עצום. הטראומה, החרדה מהעתיד הלא ברור, והתחושה של אובדן שליטה, משפיעים באופן ישיר על בריאות הנפש של הצעירים.
מנהלים וארגונים צריכים היום להיות ערים הרבה יותר לצורך זה של עובדים. לאחר שנה של מלחמה, עסקים רבים השכילו להבין שבריאותם הנפשית של העובדים היא חלק בלתי נפרד מתפקודו של הארגון.
מנהלים צריכים להתעניין יותר באדם ולא רק בעובד, להציע סביבה תומכת שבה העובדים ירגישו שהם יכולים לדבר בגלוי על החוויות שעברו. זה דור שמדבר בגלוי על בריאות נפשית, ולכן חשוב לקיים שיחות פתוחות ולספק משאבים לעזרה נפשית כמו ייעוץ פסיכולוגי או סדנאות רווחה.
גמישות היא שם המשחק: עבודה היברידית כסטנדרט
אחת ההשלכות המרכזיות של מלחמת חרבות ברזל היא התרחבות העבודה ההיברידית. אם למדנו בקורונה היברידיות מה היא, כעת, בתקופת המלחמה ועם השיבושים המתמשכים בתשתיות, האיום הביטחוני והאילוצים האישיים של העובדים העבודה מרחוק הפכה מצורך זמני לנורמה חדשה. חברות נדרשות לספק תנאים גמישים יותר, ולאפשר לעובדים לעבוד מכל מקום ובשעות מותאמות אישית. מנהלים הבינו כי לא מדובר רק בשמירה על תפוקות, אלא גם בהכרח להבטיח את תחושת הביטחון ואת הצורך של עובדים כתנאי בסיסי של נוחות שאין להם כוונה להתפשר עליו.
עובדים דורשים כעת יותר גמישות גם בנוגע לימי עבודה ושעות, מתוך רצון לאזן בין חיי העבודה לחיים האישיים, במיוחד לאור האתגרים שהמלחמה הציבה בפני משפחות רבות. מודל העבודה ההיברידי מאפשר לא רק המשך עבודה תחת תנאי לחימה, אלא גם עוזר בהפחתת הלחץ והחרדה הקולקטיביים.
תחושת משמעות וחיפוש אחר ערכים בעבודה
שנת המלחמה חידדה את הצורך בתחושת המשמעות והערכים עבור העובדים. רבים מהם עברו תהליכים של חשיבה מחודשת על מטרותיהם האישיות והמקצועיות, ורבים מהם מחפשים כעת עבודות שיש להן משמעות עמוקה יותר עבורם. מלחמה מביאה לתובנות על החיים, ומובילה אנשים לשאול את עצמם מה באמת חשוב להם, דבר שמשפיע על שוק העבודה.
עובדים רבים, במיוחד בני דור ה-Z וה-Y מעדיפים כעת לעבוד בארגונים בעלי מטרה חברתית, סולידריות ושוויון, ומחפשים מקום עבודה שמקדם ערכים כמו קהילה, צדק חברתי וקיימות. ארגונים שלא עומדים בציפיות הללו מתקשים לגייס ולשמר טאלנטים, בזמן שארגונים שמציגים חזון חברתי ברור, מצליחים למשוך אליהם את "העובדים החדשים" שרוצים לעבוד במקום בעל ערך מוסף.
ביטחון כלכלי ופיתוח מקצועי: ביקוש ליציבות וצמיחה
אחרי שעובדים רבים חוו חוסר יציבות כלכלית, ישנו דגש רב על הצורך בביטחון כלכלי ובאפשרויות צמיחה מקצועית. עובדים מעוניינים יותר מתמיד לעבוד בחברות שעתידן מובטח וצמיחתן ודאית. הציפייה ממעסיקים לספק מסלול התקדמות ברור ולתת הזדמנויות לפיתוח קריירה ארוך טווח גוברת.
הדרישה לפיתוח מקצועי גם גוברת. אנשים מבינים את החשיבות של רכישת כישורים חדשים כדי להתמודד עם האתגרים הכלכליים של תקופות המשבר, ורבים מחפשים הזדמנויות ללמוד ולהתפתח. ארגונים המציעים הכשרות מקצועיות ותוכניות למידה מתמשכת מצליחים לשמר לאוטומציה של תהליכים, שמפחיתה את התלות בעובדים פיזיים ומגבירה את היכולת של עסקים לתפקד גם בעתות חירום.
שינוי ביחסי עובד-מעביד
אחד השינויים הבולטים בשנה שחלפה הוא המעבר ממערכת יחסים מסורתית בין מעסיק לעובד, לכזו שבה המעסיק נתפס כמגן על רווחת העובדים. בשנה האחרונה נדרשו מעסיקים להראות גמישות, אמפתיה ואחריות כלפי עובדיהם, והעובדים מצפים מהם להמשיך בכיוון זה.
עובדים דורשים יותר שקיפות בכל הנוגע לתנאים כלכליים, גמישות במודלים של תשלום ומעסיקים שלקחו אחריות על רווחת העובדים בזמן המלחמה — מבחינת תנאי העבודה, דאגה לבריאותם הנפשית והפיזית, ומתן תמיכה בזמן חירום — זכו לנאמנות רבה יותר מצד העובדים. זה יצר שינוי עמוק בתפיסת מערכת היחסים בין מעסיק לעובד, המעמיקה את המחויבות ההדדית ומביאה לכך שעובדים מצפים לתנאים אישיים יותר ושקיפות במערכת היחסים עם מעסיקיהם.
השינוי כבר קרה, והוא יישאר איתנו גם לאחר המלחמה
שנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, השוק הישראלי עבר מהפכה ניהולית וארגונית. "העובדים החדשים" צומחים מתוך מציאות משברית עם ערכים ותפיסות עבודה חדשות, ומצפים מהמעסיקים שלהם להסתגל לעולם המשתנה. השינויים בשוק העבודה אינם רק תגובה למציאות המיידית של המלחמה, אלא מסמנים טרנדים שיישארו איתנו גם אחרי שהלחימה תיגמר — גמישות, ערכים חברתיים, תמיכה נפשית וטכנולוגיה מתקדמת.
טליה קליין היא מנהלת הפעילות העסקית בחברת אג'לינה, העוסקת בעולמות הגיוס וה-HR.