נייס מובילה, יוחננוף נעדרת: אלה החברות הישראליות החזקות ביותר בלינקדאין

לינקדאין הפכה בעשור האחרון לזירה המרכזית לניהול נוכחות דיגיטלית מקצועית ושיווקית עבור חברות וארגונים ברחבי העולם. בישראל, מגמה זו לא פסחה על החברות הגדולות במשק, ובשנים האחרונות ניכרת התקדמות משמעותית בהשקעתן בפלטפורמה ככלי אסטרטגי לשיווק, מיתוג מעסיק וחיזוק מעורבות הקהלים.

הסקירה, שפורסמה על ידי "המעבדה לייצור תוכן" מציגה את דירוג 126 החברות הציבוריות במדד ת"א 125 על פי פעילותן בלינקדאין.

בראש רשימת החברות שבלטו השנה בלינקדאין עומדת נייס, שזכתה לציון כמעט מושלם של 98.9. "נייס מהווה דוגמה לחברה שמצליחה למקסם את הפוטנציאל של הפלטפורמה: במהלך השנה האחרונה היא פרסמה למעלה מ-500 פוסטים, תוך שימוש יצירתי בכלים כמו דפי מוצר ועמודי Life שמדגישים את מיתוג המעסיק שלה." אומר אביעד אורן, מנכ"ל ובעלים של "המעבדה לייצור תוכן".

"מאחוריה, טבע ו-ICL ממשיכות להוכיח את עצמן כחברות גלובליות שמצליחות לשלב בין אסטרטגיות בינלאומיות לבין חיבור לקהלים מקומיים, תוך השקעה בנוכחות חזקה בלינקדאין המייצרת מעורבות גבוהה" מוסיף אביעד.

חברות נוספות בעשירייה הפותחת כוללות את מגדל ביטוח, דיסקונט ובנק הפועלים, המדגישות את כוחו של סקטור הפיננסים שמוביל עם ציון ממוצע של 64 נקודות - הגבוה ביותר מבין כל הסקטורים שנבדקו.

הסקירה מצביעה על פערים משמעותיים בין חברות B2B לחברות B2C בניצול פלטפורמת לינקדאין. בעוד שחברות B2B מצליחות לבנות נוכחות חזקה ומשיגות ציונים גבוהים בזכות שימוש בכלים מתקדמים כמו ניוזלטרים ודפי מוצר, רבות מחברות ה-B2C מפספסות את הפוטנציאל של הפלטפורמה.

אפרת בן-נר, ראש תחום דיגיטל ב"המעבדה לייצור תוכן", מציינת: "לינקדאין היא לא רק פלטפורמה לגיוס או למיתוג מעסיק, אלא זירה עסקית שמאפשרת לחברות ליצור קשרים משמעותיים ולהרחיב את החשיפה לקהלים איכותיים. חברות B2C שמאמצות גישה אסטרטגית יכולות לייצר ערך מוסף עצום."

לטענת כותבי המסמך, פער זה מדגיש את הצורך בחשיבה מחודשת על השימוש בפלטפורמה, במיוחד בקרב חברות הפונות לצרכנים פרטיים, כדי למצות את הפוטנציאל הבלתי ממומש.

מפת הביצועים הסקטוריאלית מציגה סיפור מעניין על הבדלים בין תחומים שונים במשק הישראלי. לדוגמה, סקטור הפיננסים מתבלט עם ממוצע של 64 נקודות, אף יותר מסקטור ההיי-טק עם ציון של 57 נקודות, מה שמעיד על שימוש נרחב בלינקדאין ככלי למיתוג ושיווק.

חברות כמו מגדל ביטוח ובנק דיסקונט הראו איך אסטרטגיה דיגיטלית מתקדמת יכולה לשפר את מעורבות הקהל ולחזק את המותג. מנגד, סקטור הבנייה והנדל"ן, עם ממוצע נמוך של 41 נקודות בלבד, מצביע על פוטנציאל לא ממומש שניתן לשפר עם השקעה מתאימה.

דוראל אנרגיה, המדורגת במקום ה-11, מציגה דוגמה יוצאת דופן לכך שגם חברות קטנות יחסית יכולות להתבלט בלינקדאין. עם ציון של 72.3, החברה הצליחה לעקוף ענקיות כמו ישראכרט ומטריקס, וזאת בזכות אסטרטגיית תוכן ממוקדת ושימוש יצירתי בכלי הפלטפורמה. ההצלחה של דוראל ממחישה את הפוטנציאל הטמון בניהול תוכן מדויק, המותאם לצרכי הקהל וליעדי החברה.

לעומת זאת, חברות כמו פז אנרגיה ו-IDI ביטוח, שאינן פעילות כלל או בעלות פעילות מינימלית בפלטפורמה, מפספסות הזדמנויות קריטיות לחזק את המותג שלהן ולייצר מעורבות עם קהל היעד.

אחת המגמות הבולטות שנמצאו בדירוג היא השפעת נוכחותם של בכירים בלינקדאין על הצלחת הארגון בפלטפורמה. חברות שבהן המנכ"לים ובכירים נוספים שומרים על פרופילים פעילים ואיכותיים נהנות ממעורבות גבוהה יותר ומהשפעה רחבה יותר על קהלי היעד. פרופילים אלה משמשים כחלון ראווה אנושי של החברה, מאפשרים חיבור אישי עם הקהל ומחזקים את אמון הלקוחות והעובדים הפוטנציאליים.

לפי ממצאי הדוח, השקעה בתוכן איכותי ועקבי היא גורם מרכזי בהצלחה בפלטפורמת לינקדאין. לדברי אביעד אורן: "חברות שמצליחות להשקיע באופן שיטתי ביצירת תוכן מגוון ואיכותי, לא רק מגדילות את הנראות שלהן אלא גם משיגות מעורבות גבוהה משמעותית מצד הקהלים. המפתח טמון בהבנת צורכי הקהל, בשימוש יצירתי בכלים שהפלטפורמה מציעה וכן בהעמקת המעורבות של ההנהלה הבכירה בה."

הוא מציין כי "הסקירה לימדה אותנו מעל לכל ספק עד כמה ללינקדאין פוטנציאל גדול ככלי אסטרטגי לשיווק ולמיתוג, הרבה מעבר לצרכי גיוס ושימור עובדים. חברות שישכילו לזהות את המגמה ולמנף אותה יהנו מיתרון יחסי בפלטפורמה המתפתחת שיכול לשרת אותם לאורך זמן. אין ספק שאנחנו בעיצומה של מהפכה המשרתת לא רק את הפעילות העסקית של חברות, אלא גם את המשק בכללותו" מסכם אביעד.

הדירוג מבוסס על מתודולוגיה מקיפה שבחנה מגוון פרמטרים כמותיים ואיכותיים בפעילות החברות בלינקדאין. שלושת הקריטריונים המרכזיים כוללים:

• קריטריונים בסיסיים: איכות הפרופיל הדיגיטלי של הארגון, כמו תמונת פרופיל, מספר עוקבים ומידע כללי.
• קריטריונים מתקדמים: תדירות ואיכות התכנים המפורסמים, תגובתיות הקהל וצמיחה במספר העוקבים.
• קריטריונים מובילים: שימוש בכלים מתקדמים כמו ניוזלטרים, דפי מוצר ואירועים מקוונים.

בנוסף, ניתן בונוס לחברות שמשתמשות בפרופילי המנכ"לים כשגרירי מותג פעילים. שיטה זו איפשרה לנתח את רמת המעורבות וההשפעה של החברות בפלטפורמה, וליצור תמונה ברורה של ההבדלים בין סקטורים שונים.