בהייטק, הקטר של המשק, ממשיכים לגייס כל הזמן, ולמרות שהייתה האטה, הגיוסים נמשכים. לפי נתונים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניכרת עלייה במספר המשרות הפנויות במשק, כאשר בחודש יוני הוא עמד על 137,070 משרות, לעומת 136,378 משרות פנויות באפריל האחרון.
בעולם, צפי התעסוקה הגלובלי נותר ללא שינוי מהרבעון הקודם, אבל נחלש בשיעור של 6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ניתן אולי לייחס זאת לחוסר יציבות גיאופוליטית ולמשבר הכלכלי המתמשך.
ובארץ, ע"פ סקר שערכה חברת ההשמה מנפאואר בנושא צפי התעסוקה הטכנולוגי בישראל ובכלל העולם, נמצא כי קיימת עלייה של 5% מהרבעון הקודם וצפי התעסוקה הגלובלי נשאר עומד על 22%. לפי המחקר 34% מהמנהלים צופים עליה בהיקפי גיוס העובדים, כאשר מנגד 30% צופים ירידה.
הכדור בידיים של מחפשי העבודה
גיוס עובדים, שימור עובדים וציפיות בנוגע לאיזון בית-עבודה (Work Life Balance) הם שלושת האתגרים המרכזיים שניצבים בפני מעסיקים בישראל עם עובדים חדשים (פחות מ-10 שנים בכוח העבודה), וכל מהלך שהמעסיק יעשה מרגע קבלת העובד עשוי להשפיע על הישארותו או עזיבתו את בארגון.
לדבריה של רות שמחוני, הד האנטרית בתחום הטכנולוגיה: "מהעבודה שלי מול לקוחות וקולגות שממש חיים את השטח, כולנו רואים ומרגישים כי ברבעון הראשון של 2024 חלה צמיחה ניכרת ביחס לרבעון הקודם", היא מסבירה. "גם הרבעון השני היה יותר טוב מהרבעון הראשון, אבל הצמיחה מתבטאת בעיני במשרות שהוקפאו והופשרו מחדש, בתקנים נוספים ועוד. נראה שיש לנו יותר משרות מאשר תקופות קודמות. רוב הלקוחות שלי עובדים מול תעשיות ביטחוניות כך שהם מרגישים צמיחה חזקה במיוחד. עם זאת, עיקר הקושי בעיני הוא באיוש המשרות."
אז יש יותר משרות ולפי המחקר יש מחסור גלובלי בטאלנטים איכותיים, מה שעשוי להסביר את הפער. תוסיפו על זה גיוס מילואים נרחב ופינוי ישובים שלמים מבתיהם, ותבינו למה דווקא עכשיו הקושי לאייש אותן גדול יותר. כך יוצא שמשרות איכותיות נשארות פנויות למשך זמן רב יותר מתקופות מקבילות אשתקד.
המועמדים נשארים באזור הנוחות
בישראל ובמדינות נוספות מתגבשת מגמה שבה מועמדים, ובפרט אנשי פיתוח שמשכורתם גבוהה מהממוצע במשק, לא ממהרים להחליף עבודה, לשדרג שכר או לחפש אתגרים חדשים, וזאת למרות שהדרישה לאנשי פיתוח גבוהה מתמיד.
עם זאת, גם עכשיו, בתקופה של אי ודאות, ניתן לראות עובדים שעוזבים מקומות עבודה רעילים, לא מתגמלים, ובעייתיים מבחינות נוספות כמו איזון בית עבודה, והדרישה למקומות עבודה גמישים המאפשרים למשל עבודה היברידית הופכת נפוצה יותר ויותר בקרב מועמדים.
רווחת עובדים זה לא רק האפי האוור ותןביס
הפתרון המתבקש מחייב בראש ובראשונה את המעסיקים להירתם על מנת להקל ולהיטיב על רווחת העובדים באמצעות מספר פעולות קריטיות:
- שימת דגש על פיתוח ארגוני בתחום הלמידה ויצירת סביבה מעשירה לעובדים במספר מחזורים בשנה ולא כעניין חד פעמי. הסדרה צריכה לכלול בין היתר קורסים לג'וניורים ולאנשי הגיל השלישי במשרות הרלוונטיות.
- ייצור מוטיבציה בקרב הדור הבא של העובדים באמצעות מודל תגמול מבוסס ביצועים.
- שקיפות בנוגע לאפשרויות הקידום בחברה כלפי כל עובד, כך שידע לאן באפשרותו להגיע.
- קיום שיחות שבועיות עם העובדים לאיתור קשיים אישיים, ומתן תמיכה של אנשי מקצוע במידת הצורך.
איך ה-AI משתלב בסיפור הזה?
לפני הכל, קריאת הרגעה כללית, לא, הרובוטים עוד לא לוקחים לנו את העבודות, אבל הם בהחלט משפיעים על שוק העבודה והתעסוקה. במחקר מציינים כי "יותר ממחצית מהארגונים צופים הגדלה של מצבת כוח האדם בשנתיים הקרובות עקב הטמעת טכנולוגיות AI ו-ML. כמעט רבע סבורים שלא תהיה לכך כל השפעה, ופחות מחמישית צופים הקטנה של מצבת כוח האדם."
חברות רבות משתמשות ב-AI כמאגר מידע, כמו הויקיפדיה הארגונית של פעם. בשביל להקים פרויקט כזה נדרשים מספר אנשים שיבנו ויתחזקו את המאגר באופן קבוע, כך שהלכה למעשה, ה-AI מייצר לנו עבודות. אם בעבר לא היתה משרת "בטיחות AI" בחברה, כעת יש צורך לרכז את כל נושא ה-AI מול גורם מרכזי אחד שיפקח עליו.
בנוסף, עם המעבר לבוטים שבוחנים מועמדים, חשוב שיהיו גם בני אנוש בתהליך בשביל לנטר ולכוון וגם לתת פידבקים למערכת. רוב מערכות האוטומציה, כולל צ'אט בוטים, זקוקים לעוד אנשים בתהליך שינטרו את העבודה וייעלו אותה.
על פי המחקר, לא כולם מאמצים את הטכנולוגיות, אבל המגמה היא בעיקרה חיובית כאשר מעל מחצית (53%) מהארגונים בישראל (לעומת 48% ממוצע גלובלי) הצהירו שהם כבר הטמיעו פתרונות AI, כולל צ'אטבוטים גנרטיביים מבוססי-AI. מדובר בעלייה של 18% בהשוואה לתגובת המעסיקים לפני שנה (35%)."
אז יש סיבה לאופטימיות?
הנתונים מצביעים על התאוששות של שוק התעסוקה בישראל עם התחזקות של 5% מהרבעון הקודם, אך גם על ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אין ספק ששנת 2024 שונה בהרבה מ-2023, אבל המגמה חיובית, המשק מתאושש, משרות נוספות נפתחות. ניתן רק לקוות שהדברים ימשיכו בכיוון זה.
ונסיים עם טיפ למחפשי עבודה שאולי גם יעזור לגיוס טאלנטים. אם אתם רואים משרה רלוונטית, למשל בלינקדאין, נסו לאתר את המגייס או המגייסת ופנו אליהם באופן אישי. כך תמנעו מסינון, לפעמים לקוי, של מערכות אוטומטיות, ותייצרו קשר אישי שיוכל לסייע לכם גם בהמשך. בהצלחה לכולם.
אבי צדקה הוא מומחה לינקדאין לחברות וארגונים ומנכ"ל חברת ד"ר לינקדאין.