כשהסינים משחקים מלוכלך, המערב מתעקש לשחק לפי הכללים, וזה עלול לעלות לו ביוקר

הדרמה סביב מודל הבינה המלאכותית הסיני DeepSeek הגיעה לשיא חדש לאחר מתקפת סייבר נרחבת שהובילה להשבתות בשירותיה ולמגבלות ברישום משתמשים חדשים. החברה, שהצליחה לעורר סערה בשוק לאחר שהוכיחה שאפשר לאמן מודל AI על חומרה זולה יחסית, התמודדה עם מתקפות חוזרות ונשנות, מה שהוביל להפרעות מרובות בתפקוד המערכת.

השלכות התקיפה לא איחרו לבוא. המודלים R1 ו-V3 של DeepSeek חוו השבתות ארוכות, ושירות ה-API שלה היה מושבת במשך שלוש שעות ברציפות. דיווחים על זינוק חד בנתוני השימוש במודל, לצד המתקפות, המחישו את המורכבות שבהפעלת שירותי AI בסביבה לא יציבה. הפרשה כולה מעלה תהיות לגבי היכולת הסינית להתחרות במודלים המערביים.

אחת הבעיות המרכזיות עם אימון המודלים הסיניים היא שהדאטה בייס עליו הם מתאמנים אינו נגיש ואינו חשוף. בסין, השלטון קובע מה נכנס למאגרי המידע ומה נשאר בחוץ, מה שמעניק להם יתרון מובנה על פני המערב - אין מגבלות רגולטוריות, אין חוקי פרטיות מחמירים, ואין צורך לדווח על מקורות המידע. המודל הסיני עשוי להסתמך על דאטה ממקורות שאינם נחשפים, וייתכן שאפילו כולל מידע ממדינות המערב, דבר שנחשב אסור מבחינת כללי השימוש ההוגן. לעומת זאת, במערב ישנן מגבלות רגולטוריות משמעותיות על השימוש במידע.

לכן, ישנה עלות גבוהה בהרבה לאימון מודל בינה מלאכותית במערב. לא רק שהמודלים מחויבים לעמוד בחוקים נוקשים של פרטיות ורגולציה, אלא שהם גם נדרשים לאחסן את הנתונים בצורה מאובטחת ולוודא שהתהליך עומד בתקני אתיקה מחמירים. בסין, לעומת זאת, ניתן לאמן מודלים במהירות רבה יותר, בעלויות נמוכות יותר, ובאופן שאינו כפוף לאותן מגבלות. התוצאה היא מודלים שאולי ניתן לאמן במהירות, אך אינם שקופים ואמינים באותה מידה כמו המודלים המערביים.

אף על פי שסין מתגאה בפיתוח מודלים כמו DeepSeek, כלל לא בטוח שהמודלים הללו מגיעים לאותה רמת ביצועים של המודלים המערביים המובילים, דוגמת GPT-4 או Gemini של גוגל. לכוח החישוב יש משמעות עצומה, והעובדה שהמערב מחזיק ביתרון מובהק בשבבים ובתשתיות הענן משמעה שהמודלים הסיניים, לפחות לעת עתה, נחותים ביכולותיהם. זו גם אחת הסיבות לכך שמניית NVIDIA התאוששה במהירות - השוק מבין שהטכנולוגיה האמריקאית עדיין עדיפה, והכוח החישובי משחק תפקיד מכריע. כמו כן, מעבר לעליונות הטכנולוגית - הסינים מספקים לנו לא מעט סיבות להימנע משימוש בכלים שלהם.

המשתמשים בשירותי בינה מלאכותית תוצרת סין חייבים לשאול את עצמם שאלה קריטית: מה קורה עם המידע שלי? בניגוד למערב, בו קיימים חוקים מחמירים להגנה על פרטיות המשתמשים, בסין אין ודאות כיצד נעשה שימוש במידע. הסינים עשויים לא רק לאגור ולקטלג את הנתונים של המשתמשים אלא גם להחדיר מידע שגוי, להטמיע קטעי קוד זדוניים ואף להשתמש במידע לצורך מבצעי השפעה.

בהקשר זה, אי אפשר להתעלם מהמתח הגובר בין ארה"ב לסין בנוגע לאפליקציות סיניות כמו טיקטוק. הממשל האמריקאי בוחן שוב ושוב חוקים שיגבילו את השימוש בטיקטוק בטענה לאיסוף נתונים בלתי חוקי והשפעה פוליטית על המשתמשים. אם חשש כזה קיים לגבי אפליקציה שמיועדת לבידור, מה יקרה כאשר מדובר במודלי בינה מלאכותית שמשמשים לעיבוד מידע מתקדם?

וכמובן, כאשר מדברים על טכנולוגיה, הייטק ומתח אמריקאי - סיני עולה השאלה: איפה ממוקמת ישראל במרוץ החימוש הזה?

ישראל, כמעצמת טכנולוגיה וחדשנות, נמצאת במקום מעניין במרוץ הבינה המלאכותית. מצד אחד, היא מחוברת עמוקות לתעשיית השבבים האמריקאית ונהנית מהיתרונות של שיתוף פעולה עם חברות כמו NVIDIA ואינטל. מצד שני, ישראל מפתחת מודלים עצמאיים ומובילה בתחומים כמו AI ביטחוני, סייבר ובינה מלאכותית לשימושים רפואיים. עם זאת, המשבר בהייטק הישראלי, הקיצוצים בהשקעות ההון סיכון והתחרות הגוברת מצד מדינות אחרות כמו איחוד האמירויות והודו מקשים על שמירת היתרון הישראלי.

בנוסף, לאחר שבעבר ישראל נענתה לדרישות האמריקאים וביטלה מכרזי ענק בתחום התשתיות שהיו אמורים להינתן לסין - לא מן הנמנע שהדוד סאם יציב לישראל גבולות גם בשיתוף פעולה ישראלי-סיני בתחום ה-AI. מכאן מתעוררות שתי שאלות מסקרנות:

• האם ישראל יכולה לנצל את מעמדה כדי להוות שחקן מרכזי בזירה העולמית?
• האם ממשל טראמפ ייאלץ את הסטארט אפ ניישן לבחור צד באופן ברור יותר במאבק בין ארה"ב לסין?

את התשובות לכך נגלה בשנים הקרובות.

הכותב הוא עו"ד רמי תמם. עוסק בפלילים ובסייבר. ראש תוכנית תואר שני MBA סייבר בקריה האקדמית אונו. לשעבר רמ"ח בלהב 433, וביאחב"ל, שותף במשרד עו"ד פטמן ושות'