אנג'ל לחרדים: אם אין לחם, אכלו את הדייסה שבישלתם

כמו הרבה דברים שקורים היום במדינת ישראל המפולגת, גם החרם החרדי על מאפיות אנג'ל התחיל ממניעים פוליטיים וכעת, מעטים הישראלים שידעו להעיד על סיבת המחאה.

כזכור, עומר בר-לב, השר לביטחון הפנים לשעבר, שהתמנה לאחרונה ליו"ר הדירקטוריון של המאפייה, השתתף בהפגנת השוויון בנטל בבני ברק, בסמוך לביתו של הרב גרשון אדלשטיין, מנהיג הזרם הליטאי ביהדות התורה. בתגובה, קראו הפוליטיקאים החרדים להחרים את החברה ואף רמזו כי "צריך לשקול אם אפשר לסמוך על הכשרות שלהם", זאת בעוד שהכשרות הנהוגה במפעלי אנג'ל היא כשרות בד"ץ מהמחמירות בענף.

ואולם נכון לעכשיו, הנהלת אנג'ל לא מוטרדת מהמצב. לפי דוחות אנג'ל, המגזר החרדי רוכש בעיקר לחמים מפוקחים, עליהם החברה לא מרוויחה כלל, בעוד שלפי הערכות בענף, לחמי הפרימיום הם אלה שלמעשה "מסבסדים" את הלחמים המפוקחים.

אחרי שהשנים האחרונות הסתכמו בהפסדים, החרם הצרכני על אנג'ל למעשה מקל על החברה ויתכן שאף יועיל עימה, שכן כבר שנים שאין תחרות בשוק הלחם, ולמרות הותק שלה וגודלה העצום, ב-2022 היא נאלצה למכור נכסים יקרי ערך כדי לא לסיים את השנה בהפסדים.

בינתיים, המחנות משני הצדדים כבר ניצבים מוכנים לקרב. מהצד החרדי, יותר ויותר מוסדות מבטלים הזמנות והמאפיות המתחרות לכאורה נהנות מההפקר. מהצד השני, דמויות ציבוריות כמו אביגדור ליברמן ואחרים מצטלמים לרשת עם הלחם של אנג'ל וקוראים לציבור החילוני לתמוך בחברה ולקנות את מוצריה.

זה מצטרף לטרנד במסגרתו בתי עסק בתחום המזון מודיעים קבל עם ואינסטגרם על הפסקת הפיקוח הרבני על הכשרות, ומקבלים גיבוי מלא מהציבור החילוני, שממהר להצביע ברגליו. נכון להיום, לא נרשם שינוי משמעותי ברווחים או במניית החברה בעקבות החרם, ואולם שני הנתונים הללו נמצאים במגמת עליה.

כדי להבין את המצב הסבוך הזה, צריך להסתכל אחורה במבט רחב יותר על שוק הלחם בישראל. על פי דו"ח של ועדת הפיקוח על המחירים מ-2022, לאף אחת מהמאפיות הגדולות בישראל אין כוח שוק משמעותי וההומוגניות במוצרים המפוקחים הביאה לתחליפיות גבוהה ביניהם. הקריטריון לבחירת המוצר היה בעיקר המחיר, והצרכנים לא העדיפו יצרן כזה או אחר, שכן המוצרים המפוקחים הם הומוגניים בעלי רמת בידול נמוכה.

למעשה, מבלי להתכוון, הסערה סביב מחאת החרדים יצרה לאנג'ל בידול בין לילה: ממאפיה גנרית שמייצרת לחם להמונים, למותג בעל אמירה חברתית, שנושא את דגל השוויון והחופש. כעת הבחירה אם לקנות או לא לקנות לחם של אנג'ל תהיה הרבה יותר קלה - איש איש יקנה לפי אמונתו.

קשה לדעת איך כל זה הולך להשפיע על רווחיה של אנג'ל, אבל מה שבטוח, גל ההתייקרויות לא עוצר לרגע וגורמים בתעשיה כבר מזהירים מפני היעלמותו של הלחם המפוקח מהמדפים, מה שיאלץ את הצרכן הישראלי לשלם יותר על הלחם שלו.

כבר אתמול, אישרה ועדת פיקוח המחירים בראשות האוצר את העלאת מחיר הלחם בפיקוח בשיעור של 5.02%, וזאת בעקבות דרישת המאפיות והתייקרות הקמח, אולם נכון לשעה זו, שר הכלכלה ניר ברקת מסרב לחתום על הצו שמאשר את ההעלאה.

בינתיים, המאפיות ממשיכות להפסיד על הלחמים המפוקחים ומאפית ברמן, שהיתה צריכה להיות המרוויחה הגדולה מהחרם הזה, הודיעה כי היא לא מתכוונת להגדיל את ייצור הלחמים בפיקוח. בכיר בחברה אמר ל-Ynet: "המאפים בפיקוח נמכרים בהפסד ולא השתגענו להגדיל הפסדים. אם יווצר חוסר בלחמים וחלות אצל החרדים הם יכולים לרכוש חלות במאפיית ויז'ניץ, רק ששם לחם עולה כמו עוגה". הוא לא ציין האם העליה במחיר הלחם המפוקח עתידה לשנות את דעתו.

האם ברמן מצטרפת למאבק החילוני, או שמא הלחמים בפיקוח הפכו להיות תפוח אדמה לוהט שאף מאפיה לא מעוניינת להחזיק בו?

במצב אבסורדי בו חברות מסחריות נאלצות לשאת על גבן הפסדים כדי לכלכל אוכלוסיה מוחלשת, ואז עוד חוטפות 'חרם' על בסיס אידיאולוגי, מה הפלא שאין להן אינטרס לייצר? ומה יעשו החרדים כדי למנוע מחסור בלחם?

אותה ממשלה שהבטיחה להילחם ביוקר המחיה מעניקה כעת גיבוי מלא למחאה שההגיון ממנה והלאה, וכמה שזה סימבולי. שנים של מאבק ביוקר המחיה וחתירה לשוויון בנטל הגיעו לנקודת רתיחה והתנקזו למצרך כל כך בסיסי במטבח הישראלי: לחם. לא סתם נכתב בתורה: "בזעת אפך תאכל לחם". מי שיורק לבאר שהוא שותה ממנה, שלא יתפלא שנגמרו לו מי השתיה.