מהפכות אמיתיות קורות כשיודעים לשווק את המוצר לקהל היעד

השלב הראשון וההכרחי ביותר בכל תהליך שיווק, בין אם זה מוצר, קורס או אפילו אג'נדה פוליטית, הוא לדעת לפלח נכון מי קהל היעד וכיצד ניתן להגיע אליו? מה מעניין אותו? מה כואב לו? מה חסר לו? התשובות לכל השאלות הללו הן המפתחות להצלחת קמפיין השיווק.

שאלות אלו עמדו בראש מעייניהם של Elevation ועמותת 'עתידנא' כשראו לנגד עיניהם את החזון של פיתוח עולם ההייטק בקרב המגזר הערבי. לשם כך הם חברו חברת השיווק Tabry אשר מכירה את המגזר הערבי לעומק, והחלו בעבודות שטח, לראות ולדבר עם קהל היעד, בין אם זה פגישות עם ראשי מועצות שונים, מפגשי חשיפה בכפרים ופעילויות נוספות שמטרתן לא רק למשוך צעירים לתכנית אלא גם לבסס הכרות וקבלה רחבה של הפרויקט בקרב הקהילות מהן הם מגיעים. ההבנה כי מדובר בגורם מהותי שיכריע את מידת מעורבותם והצלחתם של הצעירים בדרך החדשה מצריכה לנקוט באמצעים יחסית מסורתיים, שברוב המגזרים כבר עברו מין העולם.

נאדיה מועלם וקינאן הנו מחפשים עבודה. היא בת 25 מדֵיר חַנָּא, והוא בן 26 מג'וליס. היא בוגרת תואר ראשון בהנדסת תוכנה מהטכניון, והוא בוגר תואר ראשון בהנדסת תוכנה מהמכללה האקדמית 'בראודה' בכרמיאל. שניהם פתחו פרופיל בלינקדאין ושלחו קורות חיים לעשרות חברות היי-טק שונות, עד כה ללא הצלחה. "פניתי ליותר ממאה חברות. יש לי קובץ אקסל עם כל הפניות שלי, כדי שאזכור למי כבר פניתי", סיפר לנו קינאן. בינתיים, הוא עובד לפרנסתו כמורה למתמטיקה.

"הסיפור של נאדיה וקינאן הוא לא ייחודי", משתפת אותנו ד"ר דליה פדילה, מנכ"לית שותפה של עמותת 'עתידנא'. "בדיוק עבורם הוקמה תוכנית A-tech, שהיא כיום התוכנית המקצועית המקיפה ביותר לבוגרי אוניברסיטאות ומכללות מהקהילה הערבית, המעוניינים להיכנס לתפקיד ראשון בהייטק".

A-tech היא שיתוף פעולה של Elevation - חברה המתמחה בבניית ותפעול אקדמיות הכשרה לחברות, שבשנים האחרונות בנתה בשיתוף התעשייה תוכניות רבות לגיוון בהייטק הישראלי; עמותת 'עתידנא' הפועלת למען שותפות ערבית-יהודית ושוויון אזרחי מלא במדינת ישראל; והרשות לחדשנות' שבשנה האחרונה הצטרפה ותומכת בתוכנית. בנוסף, שותפות לתוכנית עשרות חברות המשולבות בהכשרה, בהובלת Unity, סולראדג' , סילברפורט ועוד.

מלבד החיבור הצמוד לתעשייה, התוכנית היא במימון מלא וללא צורך בתשלום מצד המשתתפים, שמצידם מתנדבים כ-70 שעות בקהילה.

קשה לפספס את ההתלהבות של דליה כשהיא מספרת על תוכנית A-tech: "בגדול, מטרת העל שלנו היא לפתור את בעיית אי השוויון החברתי בישראל. באופן ספציפי, התוכנית הזו ממוקדת בסוגיית התעסוקה. זה נשמע לכם סביר שלמעלה מחמישית מהאוכלוסייה בישראל הם ערבים, אבל אחוז הערבים מתוך כלל המועסקים בתעשיית ההיי-טק הוא 2.1% בלבד?".

המטרה של התוכנית היא לייצר הזדמנויות שוות לצעירים מהחברה הערבית, ולהכשיר אלפי עובדים חדשים למקצועות טכנולוגיים, בדגש על תעשיית ההייטק. עד כה לאורך השנים הוכשרו בתוכנית כ-450 צעירות וצעירים שהחלו את צעדיהם הראשונים בתעשייה. ההכשרות הראשונות שנפתחו ב-A-tech עוסקות במקצועות ה-Full Stack, Data Analyst; QA Automation ו-DevOps Engineer. בהמשך, התכנית עתידה להתרחב לתחומים נוספים כגון: Digital Marketing; User Acquisition; Customer Success; ועוד.

דליה מבקשת להדגיש כי "התוכנית שלנו היא היחידה שמבטיחה מציאת התמחות לבוגריה בסיום הקורס! לכן חשוב לנו שהבוגרים יצאו הכי מקצועיים שאפשר".

למחזור הנוכחי נבחרו 76 משתתפים מתוך כ-1,200 מועמדים ו-A-tech כל הזמן מחפשים מועמדים מתאימים נוספים. "התוכנית שלנו אורכת כחצי שנה. אנחנו מחפשים בוגרות ובוגרי תואר ראשון - בראש ובראשונה בוגרים של תארים טכנולוגיים (מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, ניהול מערכות מידע וכו'), ובעיקר כאלו שלא הצליחו למצוא תעסוקה בתחום אותו למדו, וחלפו 5 שנים מסיום לימודיהם.
יש גם מקום עבור סטודנטים ובוגרי תארים שאינם במקצועות טכנולוגיים, שאינם מצליחים לתרגם את השכלתם לתעסוקה בתעשייה עתירת הידע". תהליך המיון כולל מבחן בית, מרכז הערכה אישיותי ומקצועי ולבסוף ראיון אישי."

מלבד קמפיינים בערבית ברשתות החברתיות, פיתחנו מנגנון של "חבר מביא חבר" ובוגר שמביא מועמד שמתקבל מקבל על זה תגמול כספי, כמו בחברות ההייטק. בנוסף, לאור ההצלחות של התוכנית והברנד שנבנה, יותר ויותר אנשים מחפשים את התוכנית בצורה אורגנית ונרשמים, כלומר השיווק הנכון הביא למצב בו צעירים ערבים כבר מחפשים את התוכנית ולא להפך.

אבי שניר, מייסד ומנכ"ל Elevation, שיזם את התוכנית יחד עם דליה, מתקשה להסתיר את ההתרגשות: "התוכנית הזו היא מהגדולות והחשובות בתוכניות של Elevation. זה גלגל תנופה שכבר היום עושה שינוי עצום. מדינת ישראל וביתר שאת החברה הערבית בישראל נמצאות במשבר, וכל צעיר וצעירה שנבחרים לקחת חלק בתוכנית מייצרים אימפקט משמעותי וחיובי על הסביבה שלהם. התשובה שלהם לאלימות ולמשבר היא עבודה קשה והתמדה כדי לייצר עתיד טוב יותר. מהמשבר הזה יצמח סיפור חדש, ותעסוקה היא חלק עצום ממנו. החברות השותפות שלנו מהתעשייה מבינות את זה וקטר ההייטק מוביל לא רק את הכלכלה אלא גם לוקח אחריות כקטר למוביליות חברתית".

נאדיה וקינאן הם שניים מהמשתתפים בקורסים הראשונים של A-tech. מבחינת קינאן, התוכנית היא כל מה שהוא יכול היה לבקש: "שוק ההיי-טק הישראלי מוצף בג'וניורים, ובנוסף יש גם האטה מסוימת בגיוסים. ההכשרה שאני מקבל ב-A-tech, יחד עם ההתחייבות למציאת התמחות בסוף הפרויקט, מציבה אותי במקום גבוה יותר בכל הנוגע למציאת תעסוקה עתידית בתעשיית ההיי-טק".

חלקה השני של התוכנית הוא ההתנדבות ונתינה לקהילה - הסטודנטים המשתתפים בתוכנית מחוייבים להתנדב במשך 70 שעות בקהילה. מבחינת נאדיה, מדובר בתרומה חשובה: "אני מכירה לא מעט אנשים בכפר שלי שסיימו את התיכון עם ציונים נמוכים, חלקם נשארים מובטלים ואחרים מדרדרים לפשיעה. אני מאמינה שהפתרון יגיע דרך החינוך, וברור לי שאת ההתנדבות שלי אעשה באחד מבתי הספר בכפר שלי או בסביבה".

ד"ר דליה פדילה מדגישה שהשילוב של הכשרה המקצועית, השמה והתנדבות בקהילה הם המפתח לשינוי חברתי: "יש כאן מהפכה פמיניסטית שמתרחשת. התוכנית מצליחה להוציא צעירות ערביות למשרות בשכר גבוה מאוד. פוטנציאל ההשפעה של התוכנית הוא אדיר. תחשבו מה צעירה כזו יכולה לעשות עבור הקהילה ממנה היא באה".