פרשת נצבים-וילך: המדריך לתיאום ציפיות בעבודה

לכל פרשות השבוע.
לזמני כניסת ויציאת השבת.

לאחר שבע פרשות שלמות שעסקו בנאום של משה, פרשת ניצבים מתחילה עם יישור קו גורף לכל עם ישראל, כולל הילדים והתינוקות וגם הגרים שהתגיירו והצטרפו לעם. כמו כל תיאום ציפיות בחברות וארגונים, מכל קבוצה בחברה יש ציפיות אחרות ויעדים אחרים, שכן לכל אדם יכולות שונות ומגבלות שונות.

אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם רָֽאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל:
טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֑יךָ מֵֽחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ:
לְעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָֽלָת֑וֹ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיּֽוֹם:

מחוטב העצים ועד שואב המים, לכל אחד יש תפקיד וכל שנדרש הוא רק הגדרה ברורה כך שכל אחד ימצא את מקומו ואת ייעודו. הסיבה להתחיל ולהגדיר תיאום ציפיות היא די ברורה ועדיין זו משימה שהרבה פעמים מתפספסת בין כל המשימות והיעדים. ככל שתיאום הציפיות יוגדר בצורה מדויקת יותר, כך תעלה הסבירות לקבלת תוצאות משביעות רצון.

בשלב הראשון, הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל מהדברים הטובים, גם אם מדובר בשיחה הראשונה וגם במקרה שיש היסטוריה מורכבת עם האדם שמולנו - הטעות הנפוצה הגדולה ביותר היא להתרכז באיך אנחנו רוצים שדברים יתבצעו, מבלי לתת מילה טובה או חיוך ולהביע התעניינות כנה באדם שמולנו. אם לא נעשה את זה כמנהלים, הצד השני, במקרה הטוב, יעשה את המוטל עליו כדי לצאת ידי חובה. במקרה הפחות טוב, הוא ירגיש לא מחובר לארגון ואפילו לא מוערך מספיק. חשוב לזכור שבסוף המטרה היא משותפת: העובד רוצה לעבוד ואנחנו רוצים שהוא יעבוד, אבל הדרך בה זה יקרה חשובה לא פחות מהתוצאה.

לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹֽתְךָ֩ הַיּ֨וֹם | ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַֽאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַֽאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּלְיַֽעֲקֹֽב: וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָֽנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָֽאָלָ֖ה הַזֹּֽאת:

מיד אחרי שני הפסוקים שמזכירים לעם ישראל שהם נצבים, אלוהים מזכיר להם שהוא היה איתם עוד מימי שלושת האבות ויש לו איתם ברית עוד מהימים האלה. זו הדוגמה הטובה ביותר להתחלה טובה של תיאום ציפיות בכל שיחה ובכל מצב: לפני שמדברים על מה אנחנו רוצים להשיג, חשוב להקדיש כמה רגעים כדי להיזכר בנקודת הפתיחה. מאיפה התחלנו ומה עברנו עד עכשיו? לאילו הישגים הגענו ואילו אתגרים צלחנו? האם עמדנו ביעדים שלנו? האם התקדמנו והשתפרנו? ללא נקודת השוואה קשה מאוד למדוד הצלחה ועל כן אלוהים שב ומזכיר לעם את כל שעבר במצרים ואת הברית שכרת עם אלוהים, שבזכותה הוא יצא לחופשי.

הסוד להשגת התוצאות האידיאליות הוא הצגה נכונה של האתגרים. מיד אחרי דברי הפתיחה, ניגשים לעניין ומציגים בדיוק מה אנחנו רוצים ומה היעדים וכאשר מדובר בחברות גדולות אז ברור שיהיו מקרים שהיעד יהיה קשה להשגה וכאן בדיוק נבחן המנהל. האופן בו הוא יציג את האתגרים יהיה בעל השפעה רבה על הביצועים של העובד והגישה שלו כלפיי המשימות.

כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹֽא־רְחֹקָ֖ה הִֽוא:
לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַֽעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֨יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַֽעֲשֶֽׂנָּה:
וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַֽעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַֽעֲשֶֽׂנָּה:
כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִלְבָֽבְךָ֖ לַֽעֲשׂתֽוֹ:

זה לא סוד שהתורה מלאה בחוקים ובמצוות שהן לא פשוטות ולא תמיד מובנות ועדיין, אלוהים אומר לעם ישראל שהם יכולים, שזה לא רחוק מהם וזה לא בשמים וזו בדיוק הגישה - הקטנת האתגר תוך העצמת העובד להאמין ביכולותיו תסייע לו להישאר רגוע אל מול האתגרים ולצלוח אותם על הצד הטוב ביותר.

לפני שיוצאים לדרך, חשוב לבדוק את כל התרחישים האפשריים. תופעה ידועה בעיקר בחברות הייטק היא הצבה של יעדים ותנאים על גבול הבלתי אפשריים. זה מתחיל עוד בתנאי הסף לקבלה לעבודה, עם דרישות גבוהות של ניסיון ויכולות, וזה ממשיך דרך היעדים האישיים והקבוצתיים. לרוב כשמדובר במשרה שרוצים לאייש מתגמשים לקראת המועמד גם אם יש לו רק 70-80 אחוז מהדרישות. גם במקרים של היעדים האישיים והקבוצתיים מגיעים לפשרה שאותה בדרך כלל מסבירים בישיבות ההנהלה וזה לגמרי בסדר וחלק מהנוהל אם מנהלים את זה בצורה מכבדת. גם בפרשה אנחנו רואים את זה.

כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַֽחֲרֵ֤י מוֹתִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָֽרָעָה֙ בְּאַֽחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּי־תַֽעֲשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְהַכְעִיס֖וֹ בְּמַֽעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם: וַיְדַבֵּ֣ר משֶׁ֗ה בְּאָזְנֵי֙ כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם:

עם הפסוקים האלו משה מסיים את פרשת וילך ולמעשה מודה שהוא יודע שיהיה מצב של אי הצלחה. האם זה אומר מבחינתו לא לנסות כלל? כמובן שלא. גם כישלון זה תסריט אפשרי ובפרספקטיבה הרחבה זה שיעור חשוב להצלחה בטווח הארוך. תהליך נכון של תיאום צפיות מכיל בתוכו מההתחלה עד הסוף אתגרים ותנאים וכשיוצאים לדרך לא תמיד יודעים מה יקרה תוך כדי. מה שכן צריך להיות ברור לכל מנהל זה שהוא עושה את המקסימום שלו, באמונה שזה יספיק.

אבי צדקה הוא מומחה לינקדאין לחברות וארגונים ומנכ"ל חברת דוקטור לינקדאין.