האם חקיקה נגד ענקיות המדיה תעצור את ההתמכרות לרשתות חברתיות?

השבוע הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, בקשה לתובענה ייצוגית נגד חברת מטא בדרישה להורות לחברת מטא לחדול באופן מיידי משיטות השיווק שלה לילדים ובני נוער - ולהפוך את הפלטפורמות ל"פחות מזיקות פחות" לבריאות הפיזית והנפשית שלהם.

הלכה למעשה, התביעה מבקשת מבית המשפט להורות לחברת מטא להתנהל בניגוד מוחלט לכל מודל כלכלי ולהפסיק להרוויח כסף. "מטא, המפעילה של הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם - ביצעה שינויים משמעותיים אשר גורמים להתמכרות של ילדים ובני נוער לפלטפורמה", כך נטען בבקשה ובכתב התביעה אשר מגוללות שורה ארוכה של נזקים נפשיים ופיזיים הנגרמים לבני הנוער ולילדים מהתמכרות זו.

במקביל להגשת הבקשה וכתב התביעה ובעקבות מלחמת "חרבות ברזל", אנו עדים בשבועות האחרונים לבליץ חקיקתי בלתי רגיל בנוגע לפלטפורמות החברתיות השונות. הדיסקט החקיקתי התהפך והרשתות החברתיות הפכו לא רק לאויב וירטואלי ודימיוני של ילדים ובני נוער אלא לאויב מוחשי אשר גובה קורבנות רבים - הן מבחינה תדמיתית של ישראל בעולם והן ברמה הפיזית של פעולות טרור נקודתיות אשר מתבצעות בעקבות צריכה עודפת של פרסומי טרור ברשתות החברתיות.

שאלת מיליון הדולר היא האם המירוץ החקיקתי להגבלת השימוש, הטלת אחריות להסרת תכנים ניסיון לעקוף את התחכום הטכנולוגי עם דף ועט, הגשת תביעות, הטלת קנסות ועיצומים - הן שיובילו לשינוי המיוחל והתודעתי כי הרשתות החברתיות מזיקות, מסיתות ומטשטשות את הגבולות בין מציאות לדימיון? בין שקר ואמת?

אם היינו שואלים אנשים בכל העולם ונשאל האם העישון מזיק לבריאות - כנראה שכולם יענו, ללא יוצא מן הכלל שכן. במידה ונשאל את המעשנים שביניהם האם יפסיקו - כנראה שיאמרו שלא - הם כבר מכורים ואינם מסוגלים (אגב ההתמכרות שלהם יצרה מקורות פרנסה לאנשים וחברות רבות המנסות היום לגמול אותם מההתמכרות).

השינוי התודעתי שהעישון מזיק לבריאות התחיל באמצע המאה העשרים (לפני למעלה מ-100 שנים), אז התחילו להצטבר מחקרים מדעיים שהוכיחו שהעישון מסוגן לבריאות, גורם למחלות ולמוות מוקדם. או אז התחילה חקיקה אגרסיבית נגד חברות הטבק ועישון בין היתר, איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים, חיוב לתת אזהרה על כל קופסת סיגריות, חיוב לתת אזהרה בדבר נזקי העישון בכל פרסומת ולעיתים איסור מוחלט לפרסם, איסור להציג מוצרי עישון בחנות ועוד.

למעלה מ-100 שנים לאחר מכן, האם העולם נקי מעישון? התשובה היא לא!!! אבל ללא ספק החקיקה וקמפיין לשינוי התודעה שהובילו הארגונים למאבק בסרטן הובילה למודעות ולהסברה וחינוך מחדש של הציבור.

חברות הטבק לא ישבו בשקט והפעילו קמפיין נגד נרחב ביותר, מערך לובינג ובסיומו של משפט ארוך ומתוקשר בסוף המאה ה-20 אף שילמו פיצוי כולל של 206 מיליארד דולר ועדיין ממשיכות וככל הנראה ימשיכו לגרוף לכיסן רווחים נאים, ירחיבו את מגוון המוצרים ויוסיפו עזרים ממכרים נוספים.

מקרה חברות הטבק מבהיר כי כדי להילחם באש אי אפשר להגיע חמושים בעץ וצריך להחליף את הדיסקט אבל בצורה כזו שישמיע את השיר הנכון - אי אפשר לצפות ממטא שתפסיק לרצות להרוויח, להתפתח או לגרוף עוד תהילה ופופולריות, ובמציאות של ימינו אי אפשר להכריח אותה להעדיף את בריאותם ורווחתם של הילדים ובני הנוער - שהם למעשה מנוף הצמיחה העיקרי שלהן.

"העתקנו מהלכים מספר הפעולה של חברות הטבק הגדולות. הן הוסיפו סוכר ומנתול אנחנו הוספנו עדכוני סטטוס, תיוג תמונות ולייקים והכשרנו את הקרקע למשבר בריאות הנפש בקרב בני נוער", סיפר טים קנדל, לשעבר ראש המוניטיזציה של פייסבוק, לוועדת משנה של בית הנבחרים לפני כ-3 שנים.

כרגע לטעמי, בליץ החקיקה והתובענות המוגשות, לרבות הפיצויים המשמעותיים שיוטלו על חברת מטא (גם בישראל וגם בארצות הברית), בטלים בשישים ביחס לרווחים הצפויים לה מהמשך פעילותה.

המציאות היום מבהירה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כשם שקמו ארגונים למלחמה בנזקי העישון, כשם שהחל קמפיין תקשורתי הסברתי שלא נראה כדוגמתו נגד חברות הטבק כך צריך להתקיים גם במקרה של הרשתות החברתיות. החקיקה צריכה להיות מאורגנת מהודקת מטרה, מחקרים צריכים להתנהל ולרכז את הנזקים הן הנפשיים והן הבריאותיים ואז ורק אז כל אחד בביתו יחנך ויפקח עין על צריכת התכנים החברתיים של אהוביו.

עו"ד שני מזרחי היא בעלים של משרד אסטרטגיה ויחסי ציבור.