וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אחרי הירידה בהשקעות, היקף האקזיטים בישראל שוב בעליה, אבל זה עדיין לא מספיק

עודכן לאחרונה: 28.3.2024 / 15:31

בכירים בהייטק טוענים שללא ההפיכה המשפטית יכולנו לראות פה עוד מיליארדים נוספים. לצד דאגה שישראל פיתחה תלות בענף הסייבר ואינה מדביקה פער מול העולם בבינה מלאכותית, "ישראל חייבת להיות מקום שכח אדם איכותי רואה בו את העתיד שלו"

היום יותר מתמיד, המסע לאקזיט עובר דרך אתגרים רבים. Unsplash
היום יותר מתמיד, המסע לאקזיט עובר דרך אתגרים רבים/Unsplash

ב-7 באוקטובר, עם פרוץ המלחמה, קפאו כל העסקאות בהייטק הישראלי ונוצר חשש אמיתי לרלוונטיות של ההייטק המקומי ביחס לחברות מתחרות שפועלות במדינות יציבות יותר ברחבי העולם.

מהר מאוד המציאות התהפכה וכבר בסוף אוקטובר דווח על אקזיט של מאות מיליונים בתחום הסייבר. במקביל החל קמפיין ישראלי-גלובלי תחת הסלוגן Israeli tech delivers - NO MATTER WHAT (ההייטק הישראלי מדלוור בכל מצב), שהתמקד בעיקר בארה"ב ואף הוקרן על מסכי הנאסד"ק כדי להעביר את המסר לבכירים במגזר העסקי.

למרות הנדידה לארה"ב, ההייטק עדיין כאן

מאז תחילת המלחמה, היקף עסקאות האקזיט של מכירת סטארט-אפים ישראלים הסתכם בכ-3 מיליארד דולר. רק החודש נמכרו חברות ביותר מ-1.5 מיליארד דולר. קראודסטרייק, חברת סייבר מהגדולות בעולם, הודיעה שהיא רוכשת את חברת הסייבר הישראלית פלואו סקיוריטי בעסקה המוערכת בענף ב-200 מיליון דולר.

לדברי ג'ונתן רויזין, מנכ"ל חברת פלואו סקיוריטי: "לאורך השנה שעברה היה שיח ציבורי על ירידת ההייטק מהארץ, לשמחתנו הסטארט-אפים שבעבר קמו בישראל נשארו פה ולא מיהרו לעזוב, ואנחנו רואים עכשיו כמה ערך המדינה מקבלת מזה. ראינו את ההייטק נרתם ליוזמות אזרחיות אחרי ה-7.10, המון מעובדי המגזר התגייסו למילואים, חברות הטכנולוגיה ממשיכות לתת ערך ללקוחותיהן בשווקים זרים למרות כל השיבושים."

האקזיטים - מקור הכנסה משמעותי לקופת המדינה

"האקזיטים מכניסים המון מיסים לקופת המדינה, אנחנו גאים מאוד להיות חברה שרשומה פה ומשלמת מיסים. יש משהו מאוד ציוני בכל מה שקורה פה, שמגיע לאחר שנה של קרע בעם. אני מגיע ממשפחה ציונית, הסבים שלי היו ממובילי התנועה הציונית בבואנוס איירס, מבחינתי להקים סטארט-אפ בישראל ולא לנטוש את הארץ בגלל ההפיכה המשפטית או המלחמה זה אחד הדברים הכי ציוניים שאפשר לעשות", אומר ג'ונתן.

"רכישות של סטארטאפים על ידי חברות זרות מכניסות לישראל פעילות של חברות הייטק גדולות מהעולם, או מרחיבות פעילות קיימת של חברות זרות שכבר פועלות פה. לדוגמא, גם בעסקה שלנו, עובדי פלואו סקיוריטי ממשיכים לחברה הרוכשת קראודסטרייק, שמגדילה את נוכחותה בישראל ועוד בזמן המלחמה. מהלכים כאלו פותחים את ישראל לעולם והופכים את עובדי ההייטק לשגרירים. עובדים ובכירים מהחברות הרוכשות בחו"ל בונים קשרי עבודה וחברות עם הצוות הישראלי, מפתחים אליהם אמפתיה ונחשפים לסיפוריהם האישיים."

לדבריו, "כדי שהדברים האלו ימשיכו לקרות, המדינה לא צריכה להתערב במה שקורה בהייטק עם רגולציה, רק להוריד חסמים ולא להפריע. התעשייה מזינה את עצמה, כמו שאני גייסתי הון מיזמים לשעבר, שלאחר האקזיט שלהם השקיעו את כספם חזרה בהייטק, כדי לעזור ליזמים כמוני להקים חברות. ככה גם אני ורום השותף שלי מתכננים להחזיר לתעשייה, להשקיע ולעזור ליזמים נוספים להקים את הדור הבא של סיפורי הצלחה בהייטק הישראלי."

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio

לאחר השוק הראשוני ההייטק הישראלי מזנק קדימה

לדברי איתי רנד, שותף בקרן 10D: "ראינו את ההייטק מזנק מאפס להיקף גיוסי הון גדול יותר לעומת התקופה המקבילה לפני שנה. מבחינת השקעות, בחודשים אוקטובר-נובמבר כמעט ולא הייתה פעילות בשוק, אבל ברבעון הנוכחי אנחנו רואים חזרה של קרנות גלובליות שמתעניינות בישראל. לראייה, קרן סקויה, מהקרנות הטובות והוותיקות בעולם, חוזרת לפעילות בישראל לאחר שנים ומקימה פה משרדים בזמן המלחמה. ההייטק הישראלי במומנט מעולה, יש המון עובדים שחזרו ממילואים בשבועות האחרונים, מרגישים את הנוכחות שלהם בסטארט-אפים שבזכות כח האדם חזרו להתקדם בקצב מהיר יותר. כל הגורמים האלו מייצרים את התנאים לאקזיטים נוספים שעוד יגיעו בעתיד. גם המדינה תרוויח באופן ישיר מכניסתו של כסף זר לשוק, כאשר היקף המיסים שנכנס לקופת המדינה בכל אקזיט נע בין 10-15 אחוז בממוצע מגודל העסקה."

העסק לא מתפרק, אבל ההשפעה השלילית מורגשת

פבל גורביץ, מכר חברת סייבר שהקים ב-600 מיליון דולר לחברת אקמאי, רוכשת סדרתית של סטארט-אפים ישראלים וכיום הוא מנהל את פעילותה בישראל. "זה נכון שלפי כמות האקזיטים יש סימנים ש'העסק לא מתפרק'. אבל לצערי, בהחלט מורגשת השפעתה השלילית של המלחמה המתמשכת וגם של ניסיון ההפיכה המשפטית של הממשלה", הוא אומר.

"ללא הגורמים האלו המצב היה יכול להיות הרבה יותר טוב. התפקוד הגבוה של ההייטק הישראלי שאנו רואים הוא בראש ובראשונה תעודת כבוד ליזמים וההייטקיסטים הישראלים, שמצליחים לייצר טכנולוגיה פורצת דרך, לבנות חברות ולמכור אותן בתנאים כאלו, וכמובן גם למשקיעים שמצליחים לגייס הון ולהשקיע אותו בחברות ישראליות בתקופה של חוסר יציבות מתמשכת."

לדבריו, "אקמאי ממשיכה להאמין בטכנולוגיה וביזמות ישראלית ולכן אנחנו ממשיכים לחפש פה רכישות. ההייטק הישראלי הוא אחד המוקדים המובילים בעולם בתחומי הסייבר שחשוב לנו מאוד. אבל המיקוד של ההייטק הישראלי במספר קטן של ענפי פעילות מובילים, כמו ענף הסייבר למשל, מקטינה מאוד את כמות הרוכשים הפוטנציאלים לסטארט-אפים ישראלים ולכן מגדילה את הסיכון בשוק פה. מספיק שיקרה תרחיש שישנה את התנאים בענף הסייבר למשל או שיקרה משהו לאחת מהרוכשות הגדולות בסייבר, וזה ישפיע על כל השוק הישראלי."

יתרון תחרותי והון אנושי איכותי

"לאחרונה ראינו 13 רכישות של סטארטאפים ישראלים מתחום הסייבר, שנמכרו שנים בודדות לאחר הקמתם במאות מיליוני דולרים פר עסקה. זה תחום שיש בו יתרון מובנה לישראל. יש לנו אקוסיסטם מפותח שכולל זרם מתמשך של כישרונות המגיעים לשוק העבודה לאחר שקיבלו הכשרה מעשית בצבא. בנוסף לצבירת ניסיון בעבודה בחברות סייבר ציבוריות גדולות הפועלות בישראל, יש כאן ריכוז מקומי של יזמים מנוסים שכבר הקימו חברות מצליחות וקרנות הון סיכון שמתמחות בתחום הסייבר", אומר יונתן סלע, שותף בקרן סקוור פג.

"אנחנו מתחילים לראות בסיס חזק לפעילות שמתגבש פה גם בתחום ה-AI, אבל זה תחום שבו אנו לא נהנים מאותו סוג של יתרון ביחס לעולם. יש חשיבות גדולה לנוכחות מקומית של מרכזי פיתוח של ענקיות טכנולוגיה המפוקסות על תחום הבינה המלאכותית ומובילות אותו. למשל אנבידיה, חברת השבבים לבינה מלאכותית הגדולה בעולם, שהגיעה לשווי של יותר מ-2.3 טריליון דולר, מעסיקה כאן כ-3,300 עובדים וממשיכה לבצע השקעות ורכישות בישראל למרות שהמדינה במלחמה. הפעילות של מיקרוסופט בישראל מפוקסת כרגע על ענף הסייבר, ויש לקוות שתתרחב גם לתחום ה-AI.

ללא יציבות ואחריות חברתית התעשייה לא תישאר פה

כח האדם המקומי הוא הסיבה שענקיות הטכנולוגיה האלו מוכנות להכיל את הסיכון העודף שיש בפעילות פה. לכן ישראל חייבת להיות מקום שכח אדם איכותי רואה בו את העתיד שלו. כך נשמור על המובילות העולמית שלנו בסייבר, ונוכל לבנות פוזיציה חזקה לישראל גם בתחום ה-AI על בסיס הפוטנציאל שקיים פה. מלחמה שתמרח על פני שנים ואי יציבות פוליטית חריפה בסופו של דבר תבריח מפה את כוח האדם האיכותי, את הרוכשים שהולכים בעקבותיו וגם את המשקיעים."

לסיכום,

הדיווחים על עסקאות האקזיט החלו להגיע לאחר תקופה של חודש מפרוץ המלחמה. במהלך תקופה זו רבים העלו סימני שאלה כיצד מכירות הסטארטאפים יושפעו מהמציאות החדשה שנכפתה עלינו, והיו סימני שאלה רבים סביב תהליכי אקזיט שהחלו לפני המלחמה והאם הם אכן ייחתמו, לדוגמא רכישת טאלון ודיג סקיוריטי על ידי פאלו אלטו. היקף העסקאות והמחיר שהחברות קיבלו בכל עסקה מכניס רוח גבית לתעשייה ואם לא יחול שינוי נראה שגל המכירות עוד ימשיך לתוך השנה ואף יתעצם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully