מחשבים מסלול מחדש: כך תתמודדו עם "שגרת המלחמה"

בשבעה באוקטובר כולנו נכנסנו להלם. תחושות הזעזוע והפחד הקשו מאוד לחזור לשגרת עבודה רגילה. כל ההתנהגות שלנו הייתה של מצב הישרדות אישית ולאומית. כבר בימים הראשונים החלה מגמה של התגייסות לאומית ותרומה האזרחית. אנשים נתנו מכל הלב למען צרכי המדינה בתרומות או במעשי התנדבות למען החיילים והמפונים, וההתגייסות עודדה את רוח העם. עם הימשכות הלחימה, אנשים הבינו שהם חייבים להתארגן מחדש ולחזור לאיזושהי שגרה, לעיתים במקביל לשירות מילואים, חרף הקושי הרגשי צריכים לחזור לפעילות ולעשיה.

בתקופה הנוכחית אני נתקל בלא מעט מתאמנים שמרגישים שהמקצוע בו עבדו עד כה אינו מתאים להם יותר והם צריכים לעשות אתחול מחדש או ריענון לקראת היעד הבא. זה לא שאותם אנשים קמו בוקר אחד והחליטו לשנות מקצוע, אבל הסיטואציה שבה אנו חיים במצב של מלחמה שאינה מסתיימת גרמה להם לחשוב על כל מה שעוד לא הגשימו בחייהם, להכיר בכך שהחיים קצרים ועשויים להסתיים בין רגע. לכן יש הרוצים לחתור לשינוי משמעותי בחייהם.

חלק מהפתרון ליצירת שינוי מחשבתי ותודעתי נמצא במשאבים הפנימיים שלנו. כשאנחנו מגייסים מתוכנו מוטיבציה ואופטימיות, נוכל לעמוד במשבר הנוכחי חזקים ומוכנים יותר לבאות, גם אם סיום המלחמה עוד לא נראה באופק.

במצב של אסון וסכנה קיומית, אנשים מגיבים בשלוש דרכים אפשריות: בורחים, קופאים במקום או נלחמים. בצבא מאמנים את החיילים כך שילחמו ולא יקפאו במקום, אולם בחברה האזרחית, כולנו מתנהלים בקצב קצת שונה מזה שהכרנו בזמנים רגילים. אנחנו קצת קופאים במקום, קצת נלחמים, מתכננים תוכניות לטווח קצר ולא יודעים בדיוק מה לעשות עם העתיד הרחוק, כיוון שאין לנו שליטה על המצב. זיהוי מצבים בהם אנו פועלים מתוך דפוס אוטומטי יסייע להגדיל את המודעות ויזכיר לנו לחפש את הקול הפנימי האמיתי שלנו.

כולם מדברים על "יציאה מאזור הנוחות", אבל רגע לפני שנצא, בואו נבין רגע מה תפקידו בחיים שלנו. המקום שבו רוב בני האדם חיים ומתנהלים ביומיום נקרא אזור הנוחות - מרחב תפקוד שגרתי, נוח, שיש בו גם משהו פאסיבי שחושש מהחלטות יזומות ומעדיף לדבוק במוכר והבטוח. בשעת מלחמה, אזור הנוחות יכול להיות מרחב מרפא בו אנחנו מקבלים נחמה ומרגוע ומחזירים לעצמנו כוחות, אבל שהייה ממושכת באזור זה עלולה ליצור תקיעות, עמידה במקום, וקיפאון.

כדי לעשות את השינוי המיוחל, נאבחן ונתבונן סביבנו בסקרנות, ממש כמו אל מול חידה או נעלם. אנחנו צריכים להבין היכן אנחנו עומדים, אילו הזדמנויות זמינות לנו, מה הן דורשות מאיתנו ומה עשוי לאתגר אותנו. רק כשנגבש מבט מפוכח על המצב נוכל להבין באיזה כיוון נרצה להתקדם. כך, אזור הנוחות יכול להפוך למקום בטוח שממנו אנחנו יוצאים ואליו אנחנו חוזרים, אך עיקר העשייה שלנו יתרחש מחוץ אליו.

אחת הדרכים להתבונן בבהירות על המצב היא הליכה בטבע. הליכה ופעילות גופנית בכלל מסייעות לשחרר אותנו ממחשבות ודאגות ומשחררות אנדורפינים למוח שמשפרים לנו את מצב הרוח. הפעלת הרגליים בצעידה מספקת למוח גירוי דו צדדי המאפשר עיבוד יעיל של אירועים ורגיעה. התנועות המאוזנות מאפשרות לנו לחשוב בצורה נינוחה ולהפחית חרדות ולחצים.

תוך כדי הליכה נוכל להגדיר לעצמנו יעדים אסטרטגיים - דברים שאנחנו רוצים להגשים או לקדם בעסק - ומתוכם לגזור מטרות טקטיות שיעזרו לנו להגיע ליעדים. בהמשך נבנה תוכנית עבודה כדי לחולל את השינוי בתוך תקופה מוגדרת, אבל כרגע, בזמן ההליכה, זה רק סיעור מוחות. תנו לעצמכם לעוף.

לא יודעים ממה להתחיל? קחו שאלה אחת שמאתגרת אתכם ודונו עליה עם עצמכם. זה יכול להיות בקול רם או בשיח פנימי שקט. זה יכול להיות בהליכה, ריצה, שחיה או כל פעילות ספורטיבית אחרת במקום פתוח. מי שפחות מתחבר לספורט יכול ללכת לבית קפה במקום שהוא אוהב, ולקחת שעה לעצמו. ברגעים האלו בהם אנחנו לבד מול המחשבות שלנו, ננסה ליזום, להפעיל שרירים במוח, והעיקר להיות אקטיביים ולהגיע להחלטה ולפעולה.

פעולה נוספת שניתן לעשות כדי לשפר את היכולת שלנו להצליח בתקופת משבר כזאת, היא להפעיל שרירים שאנחנו לא מכירים בשגרה שלנו. כדי לעשות את זה, עלינו לצעוד באומץ דווקא למקומות שמפחידים ומרתיעים אותנו. אם למשל, יש לנו קושי לקבל עזרה מאחרים, בקשת עזרה היא בדיוק הדבר שיעזור לנו להתגבר עליו. ואם יש לנו קושי לומר לא לאחרים כשזה נהיה יותר מדי, נרצה לתרגל הצבת גבולות בריאים. כך, מתרגול אחד למשנהו, נוכל לראות איך השריר החדש נבנה ומה שפעם הפחיד אותנו כל כך פתאום מאבד מחשיבותו.

כמו בחדר הכושר, ככל שתפעילו יותר את השרירים הרדומים, כך הם יתחזקו, והתמדה היא זו שתעשה את ההבדל. יזמים ומנהלים ששרדו והצליחו הם אלה שקיבלו תשובות שליליות והמשיכו לנסות עד שקיבלו תשובה חיובית.

ההחלטה לצקת משמעות לעבודה והשאיפה להיות טוב בתחום העיסוק מתגמלת וחשובה לעובדים, בלי קשר לדרגה או הבכירות שלהם. גם עובדים ברמות ביניים יכולים להנות ולהרגיש משמעותיים בעבודתם, בהתאם למידת העניין שלהם במה שהם עושים.

כדי לצלוח משימות שאתם פחות אוהבים, הצמידו להם משימות אהובות יותר. למשל לדבר עם לקוח יחד עם תכנון שבועי אחר שאנחנו אוהבים. ככל שאנחנו נהנים יותר מהדרך - יש יותר סיכוי שנתמיד בה ובכך נוכל להתמודד עם מצב שבו אנו נמנעים מלעשות דברים שהם הכרחיים אך פחות נהנים לעשותם.

בנוסף, הציבו דדליין למשימות שאתם לוקחים על עצמכם כדי שהן יקרו. מניסיון, דברים לא יקרו אם אין דד ליין, כי אנחנו מתייחסים אליהם כלא דחופים.

כשאנו לא מנהלים את הזמן נכון, אנו מרגישים מחויבויות רבות מבלי שנותר לנו זמן לעצמנו. אנחנו חיים במדינה שבה כולם כל הזמן לחוצים והתחושה היא שאין זמן לנשום, אולם עם ניהול וסדר נכונים נוכל לקחת את הזמן שאנחנו צריכים לעצמנו ועדיין לעמוד ביעדים שלנו.

מומלץ להתנהל עם יומן מסודר ולתכנן את השבוע, החודש, הרבעון והשנה מראש. כשנסדר את הלו"ז וננהל משימות נגלה שיש לנו גם זמן לנשום ולהשתחרר מהלחצים, ונהפוך להיות אקטיביים יותר בזמן הפנוי שיש לנו, שלעיתים הולך לאיבוד מחוסר תכנון.

ולסיום, אל תשכחו לחגוג כל הצלחה. החגיגה היא נקודה של שמחה, הנאה ותגמול על המאמץ שהשקענו וההישגים שהשגנו, והיא גם דלק חיוני להמשך הדרך. פרגנו לעצמכם על כל הצלחה ואל תשכחו להודות לכל מי שעזר לכם בדרך. בהצלחה!



יוסי אידלשטיין הוא מאמן עסקי ואישי המלווה ארגונים, עמותות וחברות מסחריות כבר למעלה מ-20 שנה.