בדיון מיוחד של הוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בנושא השפעת הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה, שהתקיים בכנסת בחודש שעבר, נציגות משרד העבודה ובנק ישראל ציטטו את דו"ח קרן המטבע והזהירו כי רמת החשיפה של שוק העבודה של ישראל, ורמת המוכנות של המשק לאתגרי ה-AI אינה גבוהה דיה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, הזהירה אז כי: "ישנה גישה האומרת כי הטכנולוגיה תמשיך ותשמש כלי עזר לצד העובדים, אך ייתכן תרחיש קיצוני יותר לפיו האוכלוסייה העובדת תצטמצם משמעותית, עד למצב של 'אבטלה טכנולוגית'. הממשלה אינה יכולה להישאר אדישה ועליה לפעול במבט ארוך טווח להכנת המשק והחברה למציאות החדשה".
על רקע השינויים הצפויים ובדגש על הסכנה כי מקצועות רבים יהפכו ללא רלוונטיים בשל החלפת הכוח העובד בבינה מלאכותית, שוחחתי עם מיכל דן הראל, מנכ"לית Manpower ישראל, חברת ההשמה וכוח האדם הגדולה בישראל.
לטענת דן הראל כלל לא צפויה "אבטלה טכנולוגית" במובן שהשרה התכוונה אליו, שכן הצפי הוא שהטכנולוגיה בכלל וה-AI בפרט יוסיפו בסופו של דבר יותר משרות מאשר יגרעו. עם זאת, היא בהחלט מסכימה שהמדינה, המעסיקים והאקדמיה צריכים להיערך טוב יותר ומהר יותר לשינויים הצפויים בשוק העבודה בעקבות הטמעת טכנולוגיה זו, כי הם יבואו מהר ובאופן לא תמיד צפוי. היא מציינת כי בין השאר, ישנן אוכלוסיות ספציפיות שיפגעו יותר מאחרות, למשל מבוגרים, ולמדינה יש אחריות לספק להם פתרונות. לדבריה, "הקפיצה הנוכחית ביכולות היא כמו לפני המצאת הגלגל ואחריה".
התחושה היא שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית. האמנם?
"המהפכה התעשייתית של המאה ה-19 כללה מיכון מאסיבי של עבודות פיזיות שבעבר נעשו ע"י אנשים והיום הם אוטומטיים לחלוטין או למחצה, ובעצם מחליפים את הצורך בביצוע פעולות פיזיות" אומרת מיכל.
"היום, אנחנו בעיצומה של מהפכה תעשייתית חדשה, אשר בשונה מקודמתה, נוגעת בצדדים הרכים של העבודה ולא בעבודה פיזית. בינה מלאכותית מסוגלת ליכולות חשיבה, כתיבת קוד, ניסוח טקסט, יצירת מדיה דיגיטלית, ומגוון רחב של יכולות ומיומנויות. בעצם, מדובר בקבוצה אחרת של תפקידים: מתכתנים, עיתונאים, חשבי שכר, מרצים באוניברסיטה, מורים - כמעט אין היום תחום של עבודה עיונית שלא מושפע מהבינה המלאכותית או יושפע ממנה בעתיד.
כשמדברים על הטמעה, יש תחומים בהם הבינה המלאכותית כבר משולבת באופן משמעותי. עם זאת, אנחנו לא רואים החלפה של תפקידים או של סקטורים בכללותם, כי כדי לשלב ולהנות מיכולות ה-AI נדרשת לא מעט השקעה.
למשל, כדי להציג נתונים מנותחים בצורה ישימה, ארגון צריך להיות מסוגל לסמוך על הנתונים ולדעת שניתן לעמוד מאחוריהם. מסחרית ומשפטית, יש צורך בעשיה מוקדמת: בסיס הנתונים צריך להיות מוגדר נכון באופן לא מפלה, יש צורך לשלב בכלל המערכות של הארגון.
אין בעיה להשתמש ביכולות בסיסיות כמו מצגת או ניסוח טקסט חד פעמי, כי תהליכי הבדיקה הם יחסית קצרים - עובדות, ניסוח וכו'. אבל כדי לבסס תעשיה שלמה על הטכנולוגיה צריך הרבה יותר הכנה, היערכות מקדימה, טיפול ותחזוקה, גם ברמה הטכנית וגם ברמה המשפטית", אומרת מיכל.
איך את ממליצה לארגונים להיערך לעידן ה-AI?
"הרבה חברות נמצאות בשלבים שונים של הכנת התשתית. יש אלמנטים מסוימים שכבר פעילים ומתפקדים, למשל בוטים שעונים לפניות שירות, מטפלים בתביעות עד רמת מורכבות מסוימת, ומבצעים ניתוח נתונים ראשוני. עם זאת, אנחנו עוד לא רואים ארגונים מוותרים על סקטור עובדים מסויים בשלמותו ומחליפים אותו ב-AI", אומרת מיכל.
"רגולטיבית ומשפטית, ישיבת הוועדה היתה מעניינת כי אין חקיקה ואסדרה. זה מאוד משמעותי כי אנחנו לא מדברים על צריכה אישית אלא על חברה שמוציאה דוח מסוים, פונה לקבוצת אנשים כדי למכור להם משהו, מספקת שירות. היא צריכה שהכל יהיה תקין ומוסדר, שלא תיווצר אפליה, ושתהיה ודאות".
מיכל מביאה כדוגמא מערכת מחשוב של בנק, בה כל הנכסים הפיננסים מנוהלים במערכות מחשוביות: "נניח ששילבנו AI. איזו רמת בדיקה ואבטחה נדרשת כדי לדעת, כמי שמוביל את אבטחת המידע, שהיתרה שהלכנו לישון איתה היא אותה יתרה שתהיה בבוקר? גופים כאלה חשופים מאוד לתביעות משפטיות ולכן הם חייבים לבדוק כל מהלך בקפדנות יתרה.
בארה"ב, חברות רבות השתמשו ב-AI לסינון מועמדים, אך בגלל שנתוני המקור היו מוטים, מועמדים מאוכלוסיות מיעוט כמו שחורים והיספניים הודרו מהמאגר. כתוצאה מכך, נוצר מצב שה-AI ממליץ רק על מועמדים לבנים. מאוחר יותר, חקיקה בניו יורק צמצמה את האפשרות להשתמש ב-AI לסינון מועמדים.
בארץ, לעומת זאת, אין עדיין חקיקה וכל הנושא רחוק מלהיות מוסדר. ככל שמדובר בחברות שלא מספקות שירות לכלל האוכלוסיה או שירותים ממשלתיים ומוניציפליים, הן יכולות לפעול ללא רגולציה. אבל כדי שהמהפכה תתקדם צריך הרבה מנגנוני הסדרה משפטית", מסבירה מיכל.
יש היום המון מקצועות "לא טכנולוגיים" שבכל זאת מצריכים מידה רבה של אוריינות טכנולוגית. עד כמה העובדים ערוכים לעבודה בסביבה המשתנה?
"אוריינות AI או אוריינות דיגיטלית היא מונח המתייחס ליכולת של כוח העבודה לתפקד בצורה פרודוקטיבית בסביבה שמשלבת יכולות AI. נהוג לחשוב שבישראל האוכלוסייה משכילה יחסית ויש לה יכולות גבוהות, אבל זה לא נכון לכולם ויש הרבה קבוצות שהיכולות שלהן לא גבוהות מספיק כדי לתפקד ולהיעזר בבינה מלאכותית ביעילות, וכמובן היא תלויה בתפקוד של עובדי כפיים או עובדי משרד עם מומחיות מקצועית.
מידת ההכנה של מדינת ישראל לתחום הזה לא מספקת. כדי להיערך בצורה טובה יותר, צריך למפות את התחומים והסקטורים שבהם ai ישתלב בצורה משמעותית ויעשה שינוי בתפקידים. חלק מהתפקידים יתייתרו - אם כי אני מאמינה שלא חלק מאוד גדול; תפקידים אחרים ישתנו, וייווצרו גם הרבה תפקידים חדשים שמותאמים לשינויים האלה.
אם יש אנשים שמחזיקים בתפקידים שאנחנו חושבים שיש סיכוי שיעלמו, מומלץ לחשוב על אלטרנטיבות מתאימות שיוכלו להיות רלוונטיות עבורם. אנשים שעובדים בתפקידים שישתנו צריכים כלים, הכשרות וליווי כדי שיוכלו להשתמש בהם ביעילות. מנהלים צריכים לחשוב איך הם מכשירים את כוח העבודה הקיים עבור התפקידים החדשים שייווצרו.
כרגע, עיקר הידיעות סביב AI נוגעות לקומץ של חברות מובילות בשוק, שיש להן אמצעים פיננסים נרחבים להשקיע בפיתוחי AI מתקדמים. חברות אלה או מגייסות עובדים עם יכולות והכשרה, או שיש להן את האמצעים להכשיר בעצמן, אבל אי אפשר להגיד שזה המצב במשק באופן כללי.
חשוב שתהיה הכשרה בבתי הספר והכשרה לאנשים שהם כרגע לא חלק מכוח העבודה. עם זאת, אסור לשכוח אוכלוסיה מאוד גדולה של אנשים שכרגע מועסקים, עובדים, מתפקדים ופרודוקטיביים, אבל ככל שהסביבה תשתנה ותהפוך להיות יותר ויותר משולבת AI, הם עלולים לאבד את היתרון שלהם. "
כמי שמסייעת למעסיקים למצוא עובדים, האם הבחנת בשינויים בדרישות המעסיקים בעקבות מהפכת ה-AI?
"בשנים האחרונות ניכרת עלייה בדרישה במגוון תפקידים שדורשים ידע והכרות או אוריינות מחשובית, אבל אני לא מקבלת היום דרישה לעובדים שמנוסים ובקיאים בעבודה עם AI, זה לא ממש נמצא על השולחן. כן יש עליה בדרישה לאנגלית, אבל זה לא חדש. כיוון שההתפתחות והצמיחה הן בקצב מואץ, יכול להיות שעוד חודש וחצי תשאלי אותי שוב וזה יקפוץ מ-10% ל-20% אחוז. קצב השינויים בתעשיה הוא מאוד מהיר. "
יש לך תחזיות לשוק העבודה?
"אני לא רואה מצב שבעוד 10 שנים יצטרכו 50% מכוח העבודה שיש היום. אין לי ספק שלאורך זמן הצורך בעובדים יצטמצם אבל אני לא חושבת שזה יהיה צמצום בסדרי גודל כאלה שיצרו מצב שתהיה קבוצה גדולה מהאוכלוסייה שלא תהיה מועסקת. אם כן זה לא יהיה בגלל אוטומציה מלאה אלא בגלל חוסר התאמה למיומנויות הנדרשות בהתאם לחיבור" אומרת מיכל ומוסיפה את מה שרבים יסכימו עליו:
"אני חושבת שיש יכולות מסוימות שאנשים מביאים איתם שמאוד קשה לקבל רק מבינה מלאכותית, ושהשילוב בין היכולות של בינה מלאכותית והיכולות האנושיות יאפשר לנו לשבור שיאים חדשים בעשייה שלנו. הוא יאפשר לנו למקד ולכוון את העשייה שלנו לדברים שדורשים יותר יצירתיות, יותר יוזמה, ומחשבה לאן אנחנו הולכים מכאן, כשחלק גדול מהעבודה יבוצע באופן אוטומטי באמצעות AI".
איך זה ישפיע על איכות החיים שלנו? היום למשל אנחנו משקיעים המון מהזמן שלנו בעבודה. האם זה אומר שנהנה מיותר שעות פנאי או שעלויות העבודה ירדו ואנשים יצטרכו לעבוד יותר?
"אני מאמינה גדולה בקדמה. היא משפרת את איכות החיים. במקרה הספציפי הזה, אני חושבת שכמות השעות שעובדים יצטרכו להשקיע בעבודה תצטמצם, כי חלק לא מבוטל מהעבודה יוכל להתבצע בסיוע כלי AI ולכן העבודה הסיזיפית תעלם ויהיה יותר פנאי.
שנית, ככל שאנחנו כחברה נלמד לייצר מוצרים ושירותים בצורה יעילה יותר וזולה יותר, כך הם יהפכו להיות נגישים יותר לקהל הרחב וגם מהבחינה הזאת, הם יוכלו לשפר את איכות החיים של הכלל".