וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השיח הציבורי ברשתות הוא מדד למציאות שלנו, אם רק נדע להבחין בין עיקר לתפל

יונתן חסידים

עודכן לאחרונה: 9.7.2024 / 11:27

כשהמדדים מעוותים והאלגוריתמים מלבים שנאה, הרשתות החברתיות והחיים שבתוכן נראים לעיתים כשיקוף של המציאות, אבל מבט קרוב בין השורות מצייר תמונת מציאות אחרת. איך נדע, אם כך, לבודד את האמת מתוך הרעש?

מטרופולין גוש דן פקוק להחריד כבר הרבה יותר מדי שנים. היכולת לנוע בו באמצעות רכב פרטי, או אפילו אוטובוסים, היא מוגבלת ואיטית מאוד לאורך כל שעות היום. אממה, לפני קרוב לשנה החלה לפעול באזור, לראשונה, רכבת קלה, שמאפשרת לנוע במהירות שיא וביעילות מנקודה א' ל-ב', ובכך מספקת שירות ציבורי חשוב והכרחי לאין שיעור. עם זאת, חיפוש מהיר של צמד המילים "רכבת קלה" בפייסבוק מעלה בעיקר תלונות וטענות של נוסעים לא מרוצים. אילו היינו מתייחסים לזה כשיקוף של המציאות, אפשר היה לחשוב שמדובר בגזירת גורל אכזרית ולא בפיתרון התחבורתי שתושבי גוש דן ציפו לו במשך שני עשורים.

וממש כמו מצבו של הנוסע הישראלי שמנווט בכאוס התחבורתי, הרשתות החברתיות ממשיכות להיות כר פורה לחוסר סדר מוחלט; כאשר ברקע המוני תגובות קיצוניות של בוטים לצד אנשים אמיתיים, קל להתבלבל ולחשוב שמדובר בשיקוף אמיתי של פני החברה, ושכך למעשה אנחנו נראים ביום יום. ניתוחי שיח מעמיקים, המתבססים על היכולת לסנן החוצה רעשים, שיח לא רלוונטי והפרעות, עוזרים להבין טוב יותר את דעת הקהל הכנה ואת הקולות שאינם נשמעים בדיונים ברשת.

המקרה האמריקאי והישראלי (או: מעשה בשני מנהיגים מושכי אש)

הפוליטיקה הישראלית והאמריקאית נדמו כמי שמושפעות באופן ישיר מאותם הגורמים שמשתמשים באמצעים דומים כבר הרבה שנים ברצף. כך, בשעת השיא של הקורונה, בין חורף 2020 לאביב 2021, זכו שתי המדינות למערכות בחירות מורכבות, מקוטבות וצבעוניות, בעלות דמיון לא קטן - כאשר מעבר לאוקיינוס התמודד הנשיא המכהן דונאלד טראמפ, אולי הפוליטיקאי הבוטה בהיסטוריה של העולם המערבי, מול ג'ו ביידן המבוגר והאפרורי.

טראמפ, שנחשב לאישיות מקטבת ומייצר שערוריות בקצב גבוה יותר משארלינג האלאנד מייצר שערים, הפך עד מהרה לאחד הפרצופים המוכרים בעולם, שכל אדם ברחבי הגלובוס מכיר וכבר גיבש דעה לגביו.
ביידן לעומתו, על אף נסיונו הפוליטי העשיר כולל כסגן נשיא, היה אדם שמחוץ לארה"ב מתקשים לזהות את פניו. הבחירות ההן, כידוע, הסתיימו כאשר ביידן מביס את טראמפ, שתומכיו ניסו להשתלט מאוחר יותר על הקפיטול כסימן לכך שאינם מכירים ברשויות החוק ובתוצאות הבחירות.

בישראל, כמה חודשים לאחר מכן - ובאדפטציה המתאימה והמעודנת פי כמה, התמודד ראש הממשלה המכהן נתניהו והרכב הקואליציה הנוכחי שלו מול מחנה השינוי - שכלל את השחקנים הפוליטיים האחרים, שאף אחד מהם לא מעורר אמוציות, או זוכה להכרה של כוכב תקשורתי כנתניהו; גם את הבחירות האלו סיים הכוכב כאשר הוא מפסיד לקואליציה רחבה ומגוונת, שהעמידה בראשה ראש ממשלה עם מספר מנדטים נמוך יחסית, והורכבה מפוליטיקאים אפורים בעיקרה.

שתי מערכות הבחירות האלו מלמדות על הפער העצום בין אהדה למוכרות, או אם תרצו - בין הסנטימנט שחש הציבור כלפי הפוליטיקאי, לעומת כמה מדברים עליו בפועל. בשני המקרים - הפוליטיקאים מעוררי האמוציות הפסידו לשחקנים משעממים מהם, כי הסנטימנט הציבורי עמד כנגדם בדעה האותנטית שחש הציבור כלפיהם, ובהתאם בתוצאות האמת.

על מנת לצלול לנתוני העומק האלו, בכל מקרה בוחן (case study), נדרשים כלים טכנולוגיים המאפשרים לקבל את התמונה המלאה של דעת הקהל. יתרה מזאת, האלגוריתמים ברשתות החברתיות מקדמים תכנים מתסיסים בכוונת מכוון. מדד המעורבות (engagement), שהוא מדד מרכזי בפלטפורמות הסושיאל, לא משקף עד כמה אנשים תומכים או מתנגדים לתוכן המדובר, אלא כמה הוא שנוי במחלוקת. בסופו של יום, זה בדיוק סוג התכנים שמאריך את זמן שהותנו בפלטפורמות ומגדיל את הרווחים שלהן, בין אם זה מפרסומות, איסוף מידע או ניתוח ההתנהגות שלנו.

אנטישמיות בממלכה הבריטית? תחשבו שוב

דוגמא טריה יותר מהזמן האחרון, היא דעת הקהל הבריטית בנוגע למלחמה. רק בשבוע שעבר הסתיים פסטיבל גלסטנברי, מוסד מוסיקלי של ממש, ואחד הפסטיבלים הגדולים באירופה עם מעל ל-200,000 צופים מדי שנה. בפסטיבל הנוכחי בלטה נוכחות מוגברת של דגלי פלסטין בקהל, עם רוח גבית מהאמנים - כאשר בשיא האירוע, אחד המוסיקאים הגדולים והמוערכים בעולם בשלושת העשורים האחרונים, דיימון אלברן, ("בלר", "גורילז" ועוד) מצהיר על תמיכתו בפלסטינים.

אממה, ההמון המשולהב בגלסטנברי, אפילו זה המגיב על כל אזכור של ישראל ברשתות החברתיות לצד אלו שפוקדים את ההפגנות הפרו-פלסטיניות שמתקיימות במספר ערים בממלכה החל מאוקטובר, רחוקים מלייצג את דעת הקהל הבריטית.

ניתוח עומק של הסנטימנט הציבורי בקרב הקהל הבריטי בנושא המלחמה, שביצענו במהלך חודש יוני, לאחר מתקפת הונדליזם על 20 סניפים של בנק Barclays, הוכיח שהבריטים מתנגדים להפגנות הפרו פלסטיניות, כאשר ההתנגדות הולכת וגדלה ככל שהמעשים האלו מתקרבים לחיי היום יום שלהם - כמו הפרעות שחוללו מפגינים פרו פלסטינים אנרכיסטים בעשרות מסניפי הבנק ברחבי הממלכה.

עדות נוספת לכך מגיעה מנואל גאלאגר, הגיטריסט וכותב השירים של אואזיס, הלהקה הפופולרית בממלכה, שצינן את הרוחות באמרו ש"אסור לפסטיבל להפוך לכלי לקידום אג'נדות פוליטיות". בהמשך דבריו הוא הוא לעג למוסיקאים ולקהל באומרו כי "מדובר באדיוטים ארורים וקטנים שמנופפים בדגלים ואומרים שמלחמה זה רע. נגנו את המוסיקה הארורה שלכם ורדו מהבמה".

גם במקרה הזה, היכולת להבחין בין המדובר, הקולני והאמוציונלי לבין דעתו הכנה והאותנטית של הקהל, היא החשובה ביותר.

עוד בוואלה!

לשלם זול על חבילת הסלולר! עכשיו גם אתם יכולים

לכתבה המלאה
נואל גלאגר בפסטיבל גלסטנברי 2024.. Getty, GettyImages
נואל גלאגר לנגנים הפרו פלסטינים בגלסטנברי: "נגנו את המוסיקה הארורה שלכם ורדו מהבמה"/GettyImages, Getty

המיומנות החשובה ביותר בעידן הדיגיטלי

היכולת להבחין בין עיקר לתפל ברשתות החברתיות היא המיומנות הקשה והמורכבת ביותר, ומהווה משימה מאתגרת למדי למי שמבקש לבצעה ללא כלים טכנולוגים מתקדמים ומדידים. למרבה המזל, קיימות היום מערכות שאוספות שיח ודיונים ברשתות החברתיות, מנתחות את התגובות בחלוקה לפי נושאים ותחומים ומסייעות בהפקת תובנות ששופכות אור על הסנטימנט האמיתי בציבור. ועם זאת - תמיד חשוב לנסות להבין לאן נוטה דעת הקהל ברמה היומיומית, לעבור על תגובות בדיונים, להיחשף לשיח ממגוון מקורות כולל אלו שלאו דווקא משקפים את דעתכם, ולפקפק בחשבונות חדשים או כאלו שפעילים בנושא אחד בלבד.


יונתן חסידים, מנכ"ל MIG Ai המתמחה בניטור וניתוח של מידע תקשורתי, חברתי ועסקי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully