שיווק דיגיטלי, הדור הבא: האם בינה מלאכותית ורשתות חברתיות יחליפו את אנשי המקצוע?

עולם השיווק באינטרנט מצוי בעיצומה של מהפכה שלא נראתה כמותה מאז המצאת המדיה הדיגיטלית. הרשתות החברתיות, בשילוב הבינה המלאכותית, מאפשרות אוטומציה של תהליכים שיווקיים, ניתוח נתונים בקנה מידה עצום, יצירת תכנים מותאמים אישית לכל לקוח ומכתיבות מציאות חדשה לעסקים ולמשווקים כאחד. השינויים הללו טומנים בחובם יתרונות מובהקים, אך גם אתגרים וסכנות שלא ניתן להתעלם מהם.

הרשתות החברתיות הפכו לכלי עוצמתי בשיווק, כשהן מאפשרות להגיע לקהלים רחבים ומגוונים בצורה ממוקדת ומדויקת. פלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק מעניקות למשווקים כלים מתקדמים למעקב, ניתוח והבנת התנהגות הצרכנים. הבינה המלאכותית, מצדה, מאפשרת אוטומציה מתקדמת של תהליכים, ניתוח נתונים בקנה מידה עצום ויצירת תכנים מותאמים אישית.

חברות שונות ברחבי העולם לומדות לעבוד עם האלגוריתמים של מטא וגוגל, ומסייעות, בעזרת בינה מלאכותית ופיצוח האלגוריתם, לפלח קהלי יעד ולנסח פניה אליהם שתמקסם את התועלת הכלכלית מההשקעה בקידום ממומן או להגברת החשיפה ברחבי הרשת, מה שעשוי להגדיל את המכירות והחשיפה.

לאחרונה, ניתן לראות ברחבי הרשת מגוון רחב של בוטים המונעים בעזרת AI אשר מעניקים שירות לקוחות באופן מקצועי ואמין - מה שעשוי לחסוך בעתיד הקרוב לחברות ענק שמוציאות מיליוני דולרים בשנה על מחלקת שירות הלקוחות אנושיות, ואף לבנקים, למשרדים עירוניים ולמשרדים ממשלתיים. האם הדבר יוביל בנוסף לקיצור התורים בביטוח לאומי או במשרד התחבורה כשנצטרך לחדש רישיון נהיגה, כשם שאנחנו רואים כעת את המהפכה שקורית בתחום הדרכונים, שהתייעל בשנתיים האחרונות בזכות המעבר לשיטה הביומטרית?

לצד כל ההזדמנויות החדשות, באות גם הסכנות. השימוש המוגבר בבינה המלאכותית מציף שאלות אתיות כבדות משקל: עד כמה אנו מוכנים להפקיד את הפרטיות שלנו בידי מכונות ולוותר על השליטה במידע האישי שלנו? כיצד נוודא שהבינה המלאכותית תפעל לטובתנו ולא תגרום לנזקים חברתיים או כלכליים? ומעל לכל, האם ישנן גבולות למידע שעסקים יכולים לאסוף ולנתח על לקוחותיהם?

בחודש מאי האחרון, התפוצצה בעולם פרשיית סקרלט ג'והנסון נגד OpenAI, כאשר לאחר שסירבה לאפשר לחברה להשתמש בקולה בשירות הבינה המלאכותית שפיתחה, Sky, נדהמה השחקנית לגלות שהקול שנבחר מאוד דומה לקולה. זאת לאחר שבנובמבר האחרון תבעה השחקנית חברת AI אחרת שהשתמשה בדמותה ללא רשות.

גם בעולם המוסיקה ישנה התעוררות כנגד הבינה המלאכותית, כאשר כמה מהאמנים הגדולים והמוכרים בעולם כדוגמת בילי אייליש, ניקי מינאז' וקייטי פרי חתמו על מכתב שקורא להחרמת ה-AI בעולם המוסיקה. המוסיקאים מבינים כי הקול שלהם כבר נמצא בכל רחבי האינטרנט בזכות השירים המקוריים שהקליטו, וכעת עולה הפחד כי לא יצטרכו יותר את המוסיקה החדשה שלהם - כאשר כל אדם יוכל לכתוב שיר באופן עצמאי "ולהלביש" עליו את הקול של הזמר שבקולו הוא חפץ.

ולא רק בעולם הקולנוע והמוסיקה האמנים צריכים לחשוש. בכנס טכנולוגיה שהתקיים בפריז במאי האחרון, הצהיר אילון מאסק, הבעלים של X ומנכ''ל טסלה, כי "הבינה המלאכותית תשתלט על העבודות של כולנו, אך זה לאו דווקא משהו רע". מאסק הוסיף כי "אם תרצו לעבוד כמעין תחביב, תוכלו לעשות את זה. אבל בסופו של יום, הבינה המלאכותית והרובוטים יספקו את כל הצרכים שלנו". מאסק אף העלה תהייה פילוסופית, מה תהיה המשמעות שלנו כאן כשהרובוטים וה-AI יעשו הכל בצורה טובה יותר מבני אדם?

העתיד של עולם השיווק ובפרט השיווק הדיגיטלי טומן בחובו פוטנציאל אדיר לשינוי, אך מחייב אותנו להיות מודעים לסכנות ולהתמודד עימן באופן אחראי. עלינו לאמץ את החדשנות, אך גם להבטיח שהשימוש בטכנולוגיות החדשות ייעשה בתבונה ובמחשבה תחילה, תוך שמירה על הערכים והעקרונות הבסיסיים של פרטיות וזכויות המשתמשים.

עופר נידם הוא יזם, מייסד ומנכ"ל דאסמיט ומהנדס אווירודינמיקה.