הונאת זכויות היוצרים הגדולה: הקרב להצלת חשבון הפייסבוק של מייסדת קהילת מאמאצחיק

לכאורה, מדובר בתלונה סטנדרטית במסגרת חוקי זכויות היוצרים, אבל החקירה גילתה אמת מטרידה: בחברת BVIRAL העומדת מאחורי התלונה מפעילים שיטה מתוחכמת שבה תוכן ויראלי נלכד תחת הסכמים מעורפלים, רק כדי לשמש ככלי לחץ לדרישות כספיות בהמשך.

קרן, שמנהלת את אחת הקהילות הגדולות והמשפיעות בישראל עם מאות אלפי עוקבים ומיליוני חשיפות בחודש, בסך הכול ביקשה לשתף תוכן בעל ערך לקהילה שלה, ומצאה את עצמה במרכז "מלכודת זכויות יוצרים" שנועדה לסחוט תשלומים.

הסיפור הזה חושף לא רק את הסכנות של עולם זכויות היוצרים הדיגיטלי, אלא גם את הכוח של מקצועיות והתמדה במאבק על מה שצודק.

מאחורי תלונת זכויות היוצרים שקיבלה קרן אלאלוף שרעבי, מנהלת קהילת "מאמאצחיק", מסתתרת שיטה שמאיימת על יוצרים רבים בעולם הדיגיטלי. החברה BVIRAL, שתוארה על ידי מבקרים רבים כ"קבוצת סקאמרים", מנצלת תוכן ויראלי קיים כדי ליצור מנגנון של גביית תשלומים.

כך, לפי קרן, עובדת השיטה:

BVIRAL מאתרת סרטונים ויראליים ברשת, מורידה אותם ומוסיפה להם סימני מים "watermark". לאחר מכן, הם מעלים את הסרטונים לעמודים שלהם בפלטפורמת טיקטוק, תוך שהם מנכסים לעצמם זכויות יוצרים שאינן שייכות להם. המודל העסקי שלהם מבוסס על השארת אפשרות שיתוף והורדה של התוכן במכוון, מה שמאפשר למשתמשים נוספים לשתף את התוכן - פעולה שמזמינה תלונות עתידיות על "הפרת זכויות יוצרים".

כאשר מגיעים ל-BVIRAL בניסיון "ליישב" את המצב, הם דורשים סכומים נכבדים על כל "הפרה" - 500 דולר לסרטון במקרים רבים. כך קרה גם במקרה של קרן, שקיבלה מהם דרישה לתשלום של 1,500 דולר בגין שלושה סרטונים שלכאורה "הפרו" את זכויות היוצרים של החברה. הודעה זו, שצורפה לתיעוד, מדגישה את גישתם המתוחכמת:

"הסכום הכולל שלך כעת עומד על 1,500 דולר לשלוש ההפרות. אני מצרף כאן קישורים לתשלום עבור כל הפרה..."

קרן ניסתה לערער על התלונה באמצעות מנגנון ה-DMCA של מטא, אך נתקלה במגבלות טכניות שמנעו ממנה להתקדם. לדבריה, "הם מנצלים את המערכת הטכנית כדי לתקוע יוצרים שלא מבינים לחלוטין איך להתנהל במקרים כאלה, מה שמשאיר אותם ללא ברירה אלא לשלם."

בשלב הזה נכנס לתמונה ה"קוסם" - מומחה סייבר המתמחה בניהול משברים דיגיטליים. "המטרה שלנו היא לא רק לשחרר את חשבון הפייסבוק של קרן, אלא לחשוף את המנגנון הבעייתי של BVIRAL ולגרום למטא לנקוט עמדה," הוא מסביר. "מדובר במאבק לא רק על חשבונה של קרן, אלא על שמירה על החופש הדיגיטלי של יוצרים רבים שנמצאים במצב דומה."

האם מדובר במניפולציה חוקית או סחיטה לכל דבר? המקרה של קרן הוא רק קצה הקרחון בסוגיה רחבה יותר שמצריכה טיפול מיידי מצד פלטפורמות המדיה החברתית.

הקוסם: "אני מזהה דפוס ברור בהתנהלות של חברות כמו BVIRAL. הן מצליחות לנצל פרצות במדיניות זכויות היוצרים של מטא כדי ליישם מודל עסקי שמבוסס על הפחדה וסחיטה.

מטא, כמו פלטפורמות דיגיטליות רבות, פועלת במנגנון שמבוסס על תלונות DMCA. מנגנון זה, שנועד להגן על יוצרים ולשמור על זכויות היוצרים שלהם, מתפקד למעשה כמערכת אוטומטית כמעט לחלוטין. תלונה שמוגשת, גם אם היא לא מבוססת, יכולה להוביל להשבתת חשבון או להסרת תוכן באופן מיידי, כאשר היוצר נדרש להוכיח את חפותו.

BVIRAL מנצלים את העובדה שהמערכת הזו מתעדפת את ההגנה על תלונות זכויות היוצרים באופן אוטומטי וללא בדיקה מקדימה. הם מגישים תלונות מרובות כנגד יוצרי תוכן, בידיעה שלרוב אין ליוצרים מספיק משאבים - משפטיים או טכניים - לערער בצורה אפקטיבית.

• פגיעה באמון היוצרים: המדיניות הנוכחית יוצרת חוסר אמון בקרב יוצרים ואנשי קהילה, שמרגישים שפלטפורמת מטא מגנה יותר על תלונות מפוקפקות מאשר עליהם. מצב זה עלול להוביל לירידה בשימוש בפלטפורמות מטא ולמעבר לפלטפורמות מתחרות.
• עומס מיותר על המערכת: התלונות הפיקטיביות לא רק פוגעות ביוצרים, אלא גם יוצרות עומס על מנגנוני הבדיקה של מטא, שמנוהלים בחלקם הגדול בצורה אוטומטית.
• ניצול לרעה של הפלטפורמה: חברות כמו BVIRAL פועלות באופן שמנוגד לחלוטין לערכים שמטא מבקשת לקדם - חיבור קהילות, שיתוף תוכן ויצירה חופשית. המודל העסקי שלהן יוצר סביבה רעילה שמרתיעה יוצרים מלהשתמש בפלטפורמה.

כדי להתמודד עם הבעיה ולמנוע את הישנותה, מטא צריכים לנקוט בשורה של צעדים מערכתיים שייצרו איזון טוב יותר בין הגנה על זכויות יוצרים לבין הגנה על יוצרי תוכן מפני ניצול לרעה:

בדיקות אנושיות לתלונות חוזרות: תלונות מצד גורמים חוזרים ונשנים, כמו BVIRAL, צריכות לעבור בדיקה אנושית יסודית לפני שהן מביאות להשבתה של חשבונות או הסרת תוכן.

סנקציות נגד תלונות שווא: על מטא להפעיל מנגנון ענישה ברור נגד גורמים שמגישים תלונות כוזבות או מנצלים את המערכת לרעה.

שיפור השקיפות: יוצרי תוכן שנפגעים מתלונות DMCA צריכים לקבל גישה למידע ברור ושקוף יותר על אופן הגשת הערעור, וליהנות מתהליך שמאפשר להם להוכיח את צדקתם בצורה קלה ומהירה יותר.

יצירת מנגנון פיצוי: במקרים שבהם מתגלה שתלונה מסוימת הייתה תלונת שווא, על מטא לפצות את היוצר על הנזק שנגרם לו - בין אם מדובר בפגיעה בקהילה או בהכנסות.

המאבק של קרן אלאלוף שרעבי הוא רק דוגמה אחת מיני רבות ליוצרים וקהילות שנפגעים מהמערכת הנוכחית. כדי להבטיח שמקרים דומים לא יחזרו על עצמם, מטא צריכים להכיר בכך שמדובר בבעיה מערכתית ולפעול כדי למנוע את הניצול הזה בעתיד.

מטא ניצבים היום בצומת קריטי - להגן על יוצרי התוכן ולהוכיח שהם שותפים אמיתיים ליצירה ולעשייה הדיגיטלית, או להמשיך לאפשר למנגנוני סחיטה לפעול תחת חסותם. ההחלטה שיקבלו תהיה לא רק תקדימית, אלא גם סימן לבאות.