משדה הקרב אל משרדי הטק הגדולים: המילואימניקים שמצאו עבודה בתקופה בלתי אפשרית

מלחמת ישראל-חמאס הציבה אתגרים תעסוקתיים חסרי תקדים בפני אלפי מילואימניקים. רבים מהם, ששירתו מאות ימים במילואים, מצאו את עצמם מתמודדים עם שוק עבודה מאתגר עם חזרתם לאזרחות. דיווחים על קשיים במציאת עבודה ואף פיטורים בשל שירות מילואים ממושך הפכו לנפוצים, אך למרות המציאות המורכבת, יש גם סיפורי הצלחה מעוררי הצלחה של מילואימניקים שכנגד כל הסיכויים הצליחו להשתלב בעבודות חדשות תוך כדי השירות או מיד לאחר שחזרו ממנו. החברות המגייסות, מצידן, הרוויחו ערך שלא יסולא בפז כאשר המתינו בסבלנות לשובם מהשירות - וזכו בעובדים שלא רק מוקירים תודה על ההזדמנות שניתנה להם אלא יישארו נאמנים להן עוד שנים רבות קדימה.

רס"ן במיל' דור (שם מלא שמור במערכת), שהשתחרר לאחרונה מהמטה המבצעי של חיל האוויר וגוייס לעבודה בטאבולה, משתף בחששות שהיו לו מהיציאה לאזרחות לקראת השחרור, כאשר הלחימה בעזה ובחזית הצפון נמשכת בעצימות גוברת. לדבריו, "למרות שחברות רבות מצהירות על תמיכה במילואימניקים, המציאות מורכבת יותר. שמעתי סיפורים רבים על הקשיים של אנשי מילואים בשוק העבודה והשפעתם על חייהם האישיים והמשפחתיים, כך שאני מרגיש מאוד בר מזל."

ההזדמנות לעבוד בטאבולה הגיעה דרך יריד תעסוקה ייעודי למילואימניקים, שם נחשף דור לתוכניות השונות של החברה, שלא רק פתחה משרות מיוחדות בכל הרמות, כולל תוכנית התמחות, אלא גם הוכיחה גמישות אמיתית בשטח. לדבריו, "כשהתחלתי לעבוד, היו ימים שקיבלתי טלפון מהבור באמצע יום העבודה ונדרשתי להתייצב למילואים. טאבולה נתנה לי את כל המעטפת הנדרשת, והרגשתי שמשימת המילואים שלי היא גם המשימה שלהם. "

"הופתעתי לגלות שבטאבולה מועסקים הרבה סטודנטים ומתמחים, וכולם מבינים שיש עובדים שנמצאים בתהליך למידה," הוא משתף. "קיבלתי גרף למידה הדרגתי, ממשימות פשוטות ועד לפרויקטים מורכבים שדורשים תכנון ושיתוף פעולה." לאחר שבעה חודשי התמחות, דור קודם למשרה מלאה.

"ככל שהתארכה הלחימה, החלו להגיע דיווחים מדאיגים על מילואימניקים שמתקשים למצוא עבודה ואף מפוטרים בגלל שירותם המתמשך" משתפת אפרת ישראלי קורן, מנהלת משאבי אנוש בטאבולה. "זה היה צו השעה מבחינתנו. למרות תקופת אי-הוודאות, ובמקביל לשמירת המשרות עבור המילואימניקים שלנו, השקנו תוכנית מתמחים ייעודית. המטרה הייתה לתת הזדמנות אמיתית למי שהשתחרר לאחרונה, גם אם אין לו ניסיון מקצועי קודם."

התוצאות, כך היא מספרת, עלו על כל הציפיות: "רבים מבוגרי התוכנית כבר נקלטו אצלנו במשרות מלאות. הם מביאים איתם לא רק מקצועיות ומסירות, אלא גם רוח של נתינה שמשתלבת בדיוק עם הערכים שלנו כחברה."

לדברי דור, התמיכה במילואימניקים מתבטאת גם מעבר לכותלי החברה. "החברה מארגנת תרומות רבות ליחידות שונות על פי צורכיהן, ומצ'פרת את העובדים שנמצאים במילואים בשוברים כספיים ומכתבי הערכה. ההוקרה הזו, יחד עם התמיכה היומיומית והגיבוי המלא מצד המנהלים והעמיתים יצרו סביבת עבודה שמאפשרת לנו, אנשי המילואים, להמשיך לתרום הן למדינה והן למקום העבודה, גם אחרי יותר מ-460 ימי לחימה".

"חודשיים אחרי שהתחלתי לעבוד בקבוצת הענן של NESS, קיבלתי צו 8, וזה היה קצת מלחיץ", נזכר מטביי גורלסקי בן ה-24 מאשדוד. "הייתי עובד חדש מאוד, ושתי ההזדמנויות הנהדרות שניתנו לי - ההכשרה והגיוס לחברה - היו מאוד משמעותיות עבורי. חששתי שזה יפגע במעמדי, אבל NESS הפתיעה אותי לטובה. כולם תמכו בי מאוד, הרגיעו אותי, וסיפרו לי על עובדים ועובדות אחרים בחברה שעשו גם 300 ימי מילואים וקבלו מעטפת תמיכה מלאה עד שובם לשגרת עשייה ועבודה", הוא משתף.

גורלסקי נבחר לעבודה לאחר שהשתתף בתכנית "לוחמים להייטק" המופעלת על ידי NESS בשיתוף עמותת עתידים. התכנית מציעה הכשרות טכנולוגיות של מספר חודשים אינטנסיביים ללוחמים ולוחמות במימון מלא לצד מלגת קיום וקליטה של הבוגרים לפרויקטים הטכנולוגיים בחברה.

"עברתי קורס DevOps אינטנסיבי שנמשך 4 חודשים, ובסיומו חברת נס גייסה אותי, יחד עם עוד חמישה לוחמים שלמדו איתי. במהלך חודשי המילואים ניסיתי לשמור על הקצב ולמדתי באופן עצמאי ככל שיכולתי. לפני כשבועיים חזרתי לעבודה, והאמת, ממש חיכיתי לזה. היה לי חשוב להתקדם ולחזור לשגרה יחד עם הצוות שלי, שנתן לי המון כוחות ורצון להצליח", הוא מוסיף.

"החברים שלי, לוחמי NESS, הם כמו אחים עבורי. התחלנו יחד, חווינו המון רגעים משותפים - בלמידה, בעבודה, וגם ברגעים הקטנים של החיים, כמו צחוקים וארוחות משותפות. אני מרגיש שאני חלק ממשהו מיוחד ושניתנה לי הזדמנות פז להשתלב באחד העולמות המרתקים שיש היום - עולם הענן בהייטק."

עידו, בן 29, החל לעבוד כמהנדס אינטגרציה ב"אפלייד מטיריאלס" לפני כחודשיים, לאחר ששירת במילואים במשך למעלה מ-200 ימים. הוא משתף כי "מסע חיפוש עבודה הוא מאוד קשה גם כשאין מלחמה ברקע, ועוד יותר כשיש אחת. הפנאי לחיפוש היה משמעותית נמוך יותר, הזמינות שלי כמועמד היתה גם היא נמוכה, ובחלק גדול מהזמן הטלפון הנייד בכלל היה סגור, כך שמאוד יתכן שהתפספסו הזדמנויות בגלל זה. בנוסף, התחושה שלא ירצו אותי בגלל השירות היתה מתבקשת: מי יעסיק מילואימניק שכבר עושה מעל 200 ימי מילואים, כאשר סוף המלחמה בכלל לא נראה באופק?" הוא שואל.

"גם לקיים ראיונות תוך כדי לחימה היה מאתגר כי לא היה לי זמן להיערך אליהם. הייתי מגיע במיוחד מגבול הצפון לראיון במרכז הארץ וחוזר מיד אחריו לשטח כדי להמשיך מאיפה שעצרתי. בשוב שלב לא הייתה לי וודאות האם אוכל באמת להגיע לראיון - כי כשאתה חייל מילואים, המלחמה היא זו שמכתיבה את הלו"ז. הסברתי את זה למגייסת ולשמחתי הבינו והתחשבו באפשרות שאולי אצטרך לבטל בהתראה קצרה או ללא התראה בכלל. כל הזמן קיוויתי שלא יהיו הפתעות".

עידו מספר כי גם כאשר הודיעו לו שהתקבל לעבודה, הסיטואציה עדיין היתה מורכבת: "באותם ימים לא הייתה לי וודאות לגבי מועד סיום המילואים. זה היה תלוי בהתקדמות ובהישגים של מבצעי המלחמה בצפון ולכן התקשיתי להתחייב על מועד לתחילת העבודה. התאריך שהערכתי שבו אתפנה ממילואים נדחה בשל משימות מבצעיות שסיומן התעכב, ומצאתי את עצמי נאלץ להסביר את הסיטואציה למנהל שעדיין לא מכיר אותי. החשש הכי גדול היה שהוא יחשוב שאני סתם ''מורח אותו'' ושאני לא באמת רציני לגבי העבודה, כאשר בפועל, לא היה דבר שרציתי יותר מאשר לסיים כבר את השירות ולהתחיל לעבוד. למזלי, בחברה גילו המון הבנה והכלה של המצב, והמנהל החדש אפילו התעקש שאחרי השחרור מהמילואים אקח כמה ימי מנוחה בבית לפני תחילת העבודה."

סיפוריהם של המילואימניקים בתעשיית ההייטק מהווים עדות חיה לחוסן הישראלי, ממחישים כיצד בתקופות מאתגרות ניתן להפוך מכשולים להזדמנויות צמיחה. חברות מובילות בענף מוכיחות שאפשר ליצור סביבה תומכת עבור משרתי המילואים, מתוך הכרה בערך המוסף שהם מביאים עמם. מסירות, יכולת עבודה בצוות, וכושר התמודדות עם מצבי לחץ - תכונות שנרכשו בשירות המילואים - הופכות לנכסים משמעותיים בעולם ההייטק הדינמי. יוזמות ייחודיות של חברות בתחום, כגון תוכניות הכשרה ייעודיות ומסלולי קליטה מותאמים, משקפות את המחויבות של התעשייה לסייע למילואימניקים להשתלב מחדש בשוק העבודה ובשגרת החיים של אחרי מלחמה.