הייטק, נדל"ן, בריאות ומלונאות - הרובוטים משתלטים על כל הסקטורים

כשעסק או ארגון שוקלים להצטייד בטכנולוגיה חדשנית כלשהי, הם בוחנים את המהלך במונחים כמו החזר השקעה (ROI), תועלות תפעוליות, הגברת התפוקה, חיסכון בכוח אדם או בהוצאות וכדומה. למשל, אם מדובר ברובוט ניקיון, נרצה למדוד כמה שטח הוא מנקה בשעה ובאיזו יעילות, מהי עלותו וכמה הוא חוסך בעלויות כוח אדם. אלה פרמטרים מדידים, מוחשיים, שניתן לבסס עליהם החלטה עסקית מושכלת. ואולם, לאימוץ חדשנות בעסק יש ערך מוסף שעשוי לתרום לפעילות העסקית: העצמת המיתוג של העסק ושדרוג חוויית הלקוח.

להיבטים הללו יש חשיבות מכרעת באימוץ ההולך וגדל של רובוטים לניקיון, אולם כיום יותר ויותר לקוחות מבקשים להשיג ערך מוסף וחשוב לא פחות: מיתוג העסק כמוביל בחדשנות. הרובוטים הפכו למעשה לכלי שיווקי ויתרון תחרותי משמעותי לעסקים שמאמצים אותם.

אנחנו רואים בשטח שצרכנים בכל תחום מעדיפים מותגים שנתפסים בעיניהם כעכשוויים ומתקדמים, ועסקים בהחלט לוקחים את זה בחשבון בפעילויות השיווק, היח"צ וקידום המכירות שלהם.

בענף ההייטק, שמזוהה אולי יותר מכל עם טכנולוגיה וחדשנות, מקפידים להישאר מעודכנים, להשתדרג ולאמץ פתרונות טכנולוגיים לייעול תהליכים. גוגל, שתמיד הובילה את התעשייה בנושא סביבת העבודה, פיתחה רובוט רב-תכליתי משלה, שמשוטט במטה החברה ומבצע שורה של משימות כמו ניקיון, פינוי כוסות קפה, שליחויות ועוד. הנוכחות של רובוטים במשרדים לצרכים פונקציונאליים כבר הפכו לעניין שיגרתי, אבל יש להם ערך מוסף גם למיתוג הכללי של העסק ולמיתוג המעסיק בפרט.

מיתוג החברה כחדשנית ופורצת דרך מסייע למשוך את הטאלנטים הכי טובים, וכמו תמיד, אין כמו מראה עיניים. דמיינו למשל שותף עסקי פוטנציאלי או מועמד לעבודה שמגיע למשרדי החברה. בדרכו אל חדר הישיבות חולף על פניו רובוט שמברך אותו לשלום ומציע לו כוס קפה, ועל הדרך מפזר חבילות ומכתבים לעובדים. האימפקט של היתקלות אגבית שכזו מייצר דימוי מיידי של החברה כמקום חדשני, הייטקיסטי, צעיר ודינמי, שפתוח לחידושים טכנולוגיים. במיוחד כשמדובר בדור ה-Z, זה נותן לחברות המון קרדיט.

הערך המיתוגי של חדשנות בכלל, ורובוטיקה בפרט, הופך להיות יותר ויותר משמעותי גם בענף הנדל"ן, וצובר פופולריות בקרב יזמים, קבלנים ומנהלי נכסים. הסברה היא שהרובוטים יהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהנוף, גם בבנייני המשרדים והמגורים, לכן כבר עכשיו מתחילים לבנות מגדלי משרדים ומגורים שיתאימו להתניידות של רובוטים ויאפשרו להם גישה נוחה, מעברים רחבים מספיק, וגישה למקורות חשמל. כדי לבדל את עצמם, פרויקטים נדל"ניים משקיעים כיום משאבים רבים במתן דגש על חדשנות, אוטומציה ודיגיטציה, ומבליטים את זה בכל מאמצי השיווק והמכירה.

בנוסף, בעולם ישנם רובוטים אוטונומיים שיודעים לבצע בעצמם עבודות שיווק ומכירה, רובוטים שמחליפים סוכני נדל"ן ועורכים לרוכשים הפוטנציאליים סיור מודרך בנכס, מספקים למתעניינים את כל הפרטים ועונים על שאלות בשפה כמעט אנושית. גם כאן, הערך של הרובוט חורג מיכולותיו הפונקציונליות. עצם נוכחותו, והחוויה האינטראקטיבית שהוא מספק, מסייעים למתג את הנכס ואת חברת הנדל"ן כפורצי דרך.

גם בענף הבריאות, ובקופות החולים בפרט, שמים דגש רב על נושא החדשנות כאקט למשיכת מטופלים חדשים ושימור מבוטחים קיימים, אם זה באמצעות מערכות ניהול תורים טכנולוגיות מתקדמות ואם זה באמצעות אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית לסיוע באבחנה ופיתרון של בעיות בריאותיות.
לאחרונה דווח שמספר הרופאים החדשים בישראל ייחתך ב-25% החל מ-2026, עקב רפורמה להפסקת ההכרה בלימודי רפואה במזרח אירופה.

פרישת הרופאים שעלו מברה"מ וקיצור תורנויות המתמחים צפויים להגדיל את המחסור, וללא צעדים דרמטיים ישראל תתקשה להתגבר על המחסור. מי שיסבול מכך בעיקר זה כמובן ציבור המטופלים שלא יקבל מענה ראוי וזה אף עלול לעלות בחיי האדם. כבר היום אנחנו נתקלים, במחסור בתורים, בתנאי אישפוז לא טובים בתקופה של עומסים וברופאים שחוקים. בגלל המחסור בצוות עזר כ-40% מזמנו של הרופא מתבזבז על בירוקרטיה ובמקום שהרופא יסתכל על המטופל ויתן לו יחס אישי הוא עסוק במסך ובטופסלוגיה. ככל שהשימוש בטכנולוגיה וברובוטים בבתי החולים יגדל כך יוקל על הצוות הרפואי ויהיה ניתן להציל יותר חיי אדם.

ניקח לדוגמא את קופות החולים מאוחדת ולאומית שלקחו את עניין הטכנולוגיה צעד קדימה ו"גייסו" עובדים רובוטים חדשים שיעזרו להם לייעל את תהליך שינוע בדיקות הדם. שילוב הרובוטים במעבדות מאפשר לבצע אוטומציה של תהליך חלוקת המבחנות, לפטור את הרוקחים מהמטלה המייגעת, לחסוך בעלויות ולהגביר את התפוקה הכוללת של המעבדה.

בהיבט המיתוגי, המהלך מציב את קופת החולים כגוף שמאמץ חדשנות וקידמה. אז אם בבדיקת הדם הבאה שלכם תתבקשו למסור לרובוט את הדגימה, היו סמוכים ובטוחים שאתם נמצאים בידיים טובות.

מי שנחשבת למובילת חדשנות בענף המלונאות היא רשת הילטון, שפיתחה לפני מספר שנים רובוט שירות ייעודי בשם "קוני" בשיתוף ענקית הטכנולוגיה IBM. הרובוט מספר לאורחים על שירותי המלון ואטרקציות בסביבה ועונה לשאלותיהם.

המהלך של הילטון מסמן מגמה שתצבור תאוצה בשנים הקרובות: רובוטים ממותגים, בעלי מראה, פונקציונליות ותקשורת אינטראקטיבית שמותאמת לעסק שבו הם משרתים. הפלטפורמות הרובוטיות הללו הן מודולאריות למדי, גם ברמת העיצוב החיצוני אבל בעיקר ברמת התוכנה, "המוח" של הרובוט. באמצעות טכנולוגיות של בינה מלאכותית, ניתן לשוות לרובוטים הללו "אישיות" וסגנון שירות שתואמים לערכים המיתוגיים שמקדם העסק שבו הם משרתים. יש להניח כי בעתיד רובוטים שירותיים גם יידעו לזהות לקוחות ספציפיים באמצעות טכנולוגיות של זיהוי פנים.

אמנם התמקדתי במאמר זה ברובוטיקה, אך הדברים נכונים לגבי כל טכנולוגיה חדשנית שיש לה יכולת לשבש תעשיות. כך למשל, בעולם הקמעונאי, אנחנו עדים לכניסה של טכנולוגיות כמו מציאות רבודה לחוויית הקנייה בחנויות פיזיות ופתרונות תשלום מתקדמים, ובעולמות השירות אנחנו עדים לבשלות מדהימה של כלי בינה מלאכותית וצ'אט-בוטים.

אימוץ טכנולוגיות חדשות הפך לאלמנט תחרותי בין עסקים, ועסקים שמשכילים לאמץ פתרונות כאלו נתפסים בעיני הצרכן כחדשניים ומובילים בתחומם, והדבר מסייע למיתוג ולבידול שלהם. כאמור, לטכנולוגיות הללו חשוב שיהיה גם ערך תפעולי ושירותי, אך אם כבר עושים את זה כדאי למנף זאת גם לצורך מינוף המותג, שיווק ויחסי ציבור.


הכותב הוא אמיר מיטווך מייסד Robotize ומומחה לרובוטיקה וחדשנות