חוקרים מאוניברסיטת מונטנה ערכו ל-ChatGPT את מבחן טוראנס למדידת חשיבה יצירתית (TTCT). הצ'אטבוט התחרה עם 24 תלמידים מאוניברסיטת מונטנה, ועוד 2,700 תלמידים מרחבי ארה"ב. התשובות למבחן קיבלו ניקוד על ידי שירות הבדיקות Scholastic, שלא היה מודע לכך שחלק מהתשובות נכתבו ע"י בינה מלאכותית. החוקרים מצאו כי התשובות של הצ'אט היו יצירתיות כמו התשובות שסיפקו הסטודנטים היצירתיים ביותר שהשתתפו במבחן (האחוזון העליון של ציוני היצירתיות). כך שלמעשה, ChatGPT השיג ביצועים טובים יותר ממרבית הסטודנטים.
מכונת יזמות משומנת
מחבר המחקר, אריק גוזיק, המתמחה ביזמות ובהיבט הכלכלי של יצירתיות, מסר:"אחת ההגדרות של יזמות שאני אוהב היא שלהיות יזם זה לחשוב אחרת. אז, בינה מלאכותית עשויה לעזור לנו ליישם את עולם החשיבה היצירתית בעסקים ובתהליך החדשנות, וזה פשוט מרתק אותי".
למעשה, ה-AI מהווה כלי רב עוצמה עבור היזמים אך מאיים עליהם בעת ובעונה אחת. מצד אחד, יזמים יוכלו להשתמש ב-AI כמעט לכל דבר: כתיבת תוכנית עסקית, הכנת מצגת למשקיעים, עיצוב מוצר ואפילו נוכחות בפגישות. מצד שני, אם ה-AI יצירתי יותר מרוב האוכלוסייה, אז תיאורטית ניתן יהיה ליצור "מכונת יזמות", כזו שמציעה רעיונות חדשניים ואז מוציאה אותם לפועל באמצעות כלי AI שונים. היזם שימציא את "מכונת היזמות" עלול לשים קץ לכל היזמים.
חינוך איכותי, שוויוני ובר השגה
נראה ש-GPT הוא יזם מטעם עצמו, אבל איך הוא בחינוך? אם תשאלו את ביל גייטס, הוא יגיד לכם שבקרוב הוא יהיה עדיף על מורה אנושי. "כלי ה-AI יגיעו ליכולת הזו, להיות מורה יותר טוב ממה שאדם יוכל להיות אי פעם" אמר בשבוע שעבר. גייטס התייחס ליכולת של ה-AI לצמצם פערים בחינוך: "הגישה למורה פרטי יקרה מדי עבור רוב התלמידים - והמורה הזה (GPT) יסתגל ויזכור את כל מה שעשית ויסתכל על כל גוף העבודה שלך".
זריקת מרץ לעיתונות הגוועת
השקת מהדורת החדשות של ACT NEWS, המבוססת כולה על אווטארים וכלים מבוססי AI, היתה פריצת דרך בכל הקשור לחדשנות בעיתונות. היא עשויה לייתר את הצורך במגישים וכותבי מהדורות, ולאפשר לעיתונאים לעסוק יותר ב"עומק", תחקירים, כתבות וכו'.
גם גוגל שואפת לשנות את התחום. רק לפני שבועיים היא הציגה בפני בכירים בוושינגטון פוסט, ניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל את ג'נסיס, כלי ה-AI שלה לכתיבת מאמרים. אמנם גוגל הדגישה כי לא מדובר בכלי שיחליף את העיתונאים אלא יסייע להם, אך העיתונאים מרגישים איך הרצפה נסדקת מתחת לרגליהם ולכו תדעו אם לא נראה אותם בקרוב נוקטים צעדים דומים לאלו של השחקנים והתסריטאים ששובתים בשל החשש שתחליף אותם בינה מלאכותית.
האם כולנו בדרך לאבטלה?
התשובה היא לא, לפחות על פי ההערכות. אמנם סקר שנערך בקרב 3000 מנהלים בארה"ב על ידי Beautiful AI במרץ האחרון, חשף כי 66% מהמנהלים ישמחו להחליף עובדים בכלי AI, אך בו בעת 93% מהמנהלים מעודדים את העובדים שלהם להשתמש בכלי ה-AI בעבודה.
דוח של גולדמן זקס שפורסם לפני מספר חודשים קבע כי 46% מהמשרות המשרדיות המנהליות ייעלמו וחזה שהבינה המלאכותית הולכת להשפיע על כ-300 מיליון מקומות עבודה. עם זאת הדוח מנבא אוטומציה של 25%-50% מתהליך העבודה, מה שעדיין משאיר הרבה עשייה לעובדים האנושיים.
זה נשמע הגיוני כשחושבים על זה. הרי גם שף שמשתמש במעבד מזון כדי לקצוץ ירקות, לא מאבד את מקום העבודה שלו, אלא בסך הכול הופך לשף יעיל יותר.
אל הדוח של גולדמן זקס מצטרף סקר שערכה UPWORK בקרב 1400 גורמים מובילים במגזר העסקי של ארצות הברית. ממצאי הסקר הראו כי 64% מהנשאלים מתכוונים דווקא לגייס יותר עובדים בשל עלייתם של כלי הבינה המלאכותית היוצרת.
מכל הממצאים הללו אנחנו יכולים להסיק על התחזקותן של שתי מגמות:
1. הבינה המלאכותית תצמצם את מספר המשרות אבל לא תכחיד את המקצועות לגמרי. עדיין יהיו מהנדסים, משפטנים ואנשי שיווק, אבל העדיפות תינתן לטובים ביותר בתחומם כמו גם לאלו שידעו לעבוד עם כלי AI.
2. הבינה המלאכותית עשויה ליצור הזדמנויות תעסוקה חדשות, אותן יוכלו לנצל דווקא אלו שאיבדו את משרתם לבינה המלאכותית.
עם זאת שתי המגמות מדגישות את אותו כלל: מי שרוצה להשתלב או לשמור על המשרה שלו בשוק העבודה חייב ללמוד לעבוד עם כלי AI.
לסיכום
כלי ה-AI מתפתחים בקצב מהיר, והם בהחלט מאיימים להכחיד חלק מהמקצועות בשוק העבודה. עם זאת, אל תמהרו ללשכת האבטלה. המהפכה שאנחנו עומדים בפתחה עומדת גם להגדיל את הפרודוקטיביות והתל"ג שלנו, ואם נשתמש בה נכון, דווקא נזכה לרווחה כלכלית.
במקום להרגיש מאוימים מזה ש- GPT יצירתי יותר, אפשר לנצל אותו כדי לקבל רעיונות. במקום לפחד שהוא יחליף את המורים, אפשר ללמד להשתמש בו כדי להפוך למורים טובים יותר ולצמצם פערים חינוכיים בין מעמדות סוציואקונומיים שונים. ובמקום שעיתונאים יפחדו מג'נסיס, הם יוכלו דווקא לנצל אותו ליצירה עיתונאית ענפה יותר.
יכול להיות שהגישה הזו לא תוכיח את עצמה, יכול להיות שבסוף ה-AI ישבור לכולנו את הלבבות: לעיתונאים, ליזמים, לכותבים, למורים, לעורכי הדין, למנהלים ולשחקנים, אבל במקום לבכות את היעלמותם של המקצועות הללו מהעולם, שווה לתת ל-AI צ'אנס ולנסות לשלב אותו בקריירה שלנו. מה כבר יש לנו להפסיד?
עופר נידם הוא יזם, מייסד ומנכ"ל דאסמיט, ומהנדס אווירודינמיקה