משרד המשפטים האמריקאי תובע את גוגל בטענה שכרתה עסקאות אנטי-תחרותיות עם אפל וחברות אחרות כדי לקדם את מנוע החיפוש שלה. גוגל להגנתה טוענת שנתח השוק הדומיננטי שלה הוא תוצאה של מוצר מעולה וניהול עסקי לגיטימי. מדובר במשפט ההגבלים העסקיים הגדול ביותר מאז ארה"ב השתלטה על מיקרוסופט בשנות ה-90, ולדברי מומחים, עשרה שבועות של משפט בהחלט יכולים להטות את מאזן הכוחות באינטרנט לרעתה של גוגל.
מנכ"ל גוגל עולה על דוכן העדים
מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, בילה חלק ניכר מיום שני על דוכן העדים באולם בית המשפט של וושינגטון, כשהוא רוכן מעל קלסר עמוס במיצגים ובידו זכוכית מגדלת. בין המסמכים, מכתב מעורך הדין הבכיר דאז של גוגל, דיוויד דראמונד, שנשלח ב-22 ביולי 2005, ליועץ המשפטי של מיקרוסופט דאז, בראד סמית', ועסק בהשקת אינטרנט אקספלורר 7 של מיקרוסופט.
לדראמונד הייתה בעיה עם תכונה חדשה ב-IE7: שורת חיפוש קטנה מימין לסרגל הכתובות של הדפדפן. כברירת מחדל, כל מי שיקליד בסרגל החיפוש הזה וילחץ על אנטר יבצע חיפוש ב-MSN. אלא שבאותם ימים ולמעשה עד היום, מנוע החיפוש של גוגל היה טוב ושימושי בהרבה מזה של MSN. דארמונד טען שיהיה זה לטובת המשתמשים אם ברירת המחדל של החיפוש תהיה גוגל.
מיקרוסופט מצידה תכננה "לכבד" את הגדרת ברירת המחדל של מנוע החיפוש שמשתמשים בחרו בגרסאות קודמות של IE, אבל באותן גרסאות קודמות, ההגדרה הזו הייתה נסתרת וחסרת תועלת מבחינה פונקציונלית. כמעט אף אחד לא ידע שהיא קיימת, ורק מעטים שינו את ברירת המחדל של המערכת.
צריך לזכור שכל זה קרה הרבה לפני שמושגים כמו "חוויית משתמש" בכלל נטבעו, וברירות מחדל, כשמן כן הן, היו הדבר הכי טוב שהמפתחים הצליחו לחשוב עליו במערך הפיתוח הכולל שלהם, ובוודאי שלא נשענו על נתוני משתמשים.
לדברי דארמונד, הפרט הלכאורה שולי הזה היה עוין כלפי המשתמשים. "וכיוון שמעט מאוד משתמשים מודעים לתכונת החיפוש האוטומטי בגרסאות קודמות של IE, כפי שאפילו העובדים ממיקרוסופט מודים", הוא כתב, "רק לעתים רחוקות מאוד שונתה הגדרת ברירת המחדל המקורית לספקי חיפוש פופולריים כמו גוגל."
אגב, זמן לא רב לאחר מכן, פיצ'אי וצוות קטן יתחילו לעבוד על דפדפן משלהם, גוגל כרום, שלימים ירסק את Internet Explorer לחלוטין, אבל את כל זה דארמונד עוד לא ידע אז. האלטרנטיבה שהוא הציע למיקרוסופט היתה פשוטה: להציע למשתמשי IE7 חדשים לבחור איזה מנוע חיפוש יהיה ברירת המחדל שלהם בדפדפן. "גוגל מאמינה ששוק החיפוש צריך להישאר תחרותי", אמר. פיצ'אי ציין שמיקרוסופט לא ביצעה את השינויים וגם שחברות הטכנולוגיה רק נעשו יותר אכזריות בנוגע לתעדוף עצמי. מכאן שהדרך היחידה להשיג שליטה בשוק היתה לקנות אותה בכסף.
דרך אחת להסתכל על המכתב הזה משנת 2005 היא כשריד של תקופה שונה מאוד בה מיקרוסופט הייתה השחקן הדומיננטי, והיא עשתה דבר מקובל - תעדוף המוצרים שלה על פני מוצרים מתחרים. דרך נוספת להסתכל על המכתב הזה היא שהוא מדגים בדיוק מה לא בסדר באופן שבו גוגל פועלת בשוק החיפוש כעת.
השתלטות מונופוליסטית או עשיה למען האנושות?
בתחילת עדותו של פיצ'אי, עורך הדין של גוגל, ג'ון שמידטליין, הנחה את פיצ'אי לעבור דרך חייו ועבודתו, מהתבגרות בהודו ועד לניהול אחת החברות הגדולות בעולם. הוא שאל כמה פעמים מדוע הוא מאמין בגוגל והאם הוא מאמין שהיא השתנתה עם הזמן.
"ראיתי את הפוטנציאל", אמר פיצ'אי. "הבנתי בפעם הראשונה שהאינטרנט יגע ברוב האנושות וזו הייתה הזדמנות של פעם בדור". הוא ציטט את המשימה המקורית של גוגל בלי להחמיץ דבר ואמר ש"אם כבר, זה נצחי ורלוונטי מאי פעם".
פיצ'אי טען שחיפוש, אנדרואיד וכרום הם לא רק מוצרים טובים, אלא טובים לאינטרנט בכללותו מכיוון שהם מוצרי קוד פתוח שגורמים לאנשים להשתמש באינטרנט יותר. "אנשים משתמשים באנדרואיד כדי לבנות סמארטפונים במחירים נמוכים של 30 דולר", אמר פיצ'אי, "וזה מה שעזר להביא מאות מיליוני אנשים לאינטרנט".
על החשיבות של ברירות מחדל
אבל החקירה הנגדית של הפרקליטה מייגן בלשו קיבלה כיוון שונה בתכלית, ועסקה בחשיבות של ברירות מחדל. בלשו הראתה לפיצ'אי מייל משנת 2007 שהכיל סיכום פגישת אסטרטגיית מוצר של גוגל, ונשלח אז לפיצ'אי ואחרים בצוות ההנהגה של גוגל.
בפגישה שותפו נתונים שהצביעו על עליה של 15% בחיפושים אצל משתמשים שדף הבית של הדפדפן שלהם היה גוגל, וירידה של 27% בכמות החיפושים אצל אלה שהחליפו את דף הבית של הדפדפן שלהם לאתר אחר.
ניטין שארמה, העובד שהציג את הנתונים, טען שהתמקדות בנתח השוק של דפי הבית היא אחד הדברים היעילים ביותר שהחברה יכולה לעשות כדי להשיג רווחים בנתח שוק החיפוש.
כמה דקות לאחר מכן, בלשו העלתה את המכתב של דראמונד כראיה נוספת לכך שגוגל מבינה את הערך של ברירות מחדל. היא כל הזמן הציגה שורות שכתב בכיר בגוגל לפני 18 שנה, שבקלות אפשר היה לייחס היום למתחרים קטנים יותר כמו DuckDuckGo או Brave עכשיו: "הבעיות עם הגדרת ברירת המחדל מורכבות עוד יותר מהאופן שבו מטופלים שינויים בברירת המחדל", כתב דראמונד. "כפי שאתה יודע, רוב משתמשי הקצה לא משנים ברירת מחדל."
המודל העסקי של גוגל נחשף
הכסף שגוגל מוציאה כדי להיות ברירת המחדל הזו, שב-2021 לבדה נאמד ב- 26.3 מיליארד דולר, היה מוקד מרכזי בעדותו של פיצ'אי לאורך המשפט. במהלך חקירתו של שמידטליין טען פיצ'אי שהעסקאות הן על הרבה יותר מכסף.
לדברי פיצ'אי, גוגל משתמשת במבנה חלוקת רווחים כדי לתמרץ יצרני ציוד מקורי של אנדרואיד כמו סמסונג, HTC ומוטורולה לקדם את המכשירים שלהם, ואפילו לשמור עליהם טוב יותר לאורך זמן. אחד התנאים לחלוקת הרווחים הוא שהמכשירים יקבלו עדכוני אבטחה שוטפים. עבור חלק מהשותפים, הוא אמר, "יותר מאמץ מושקע בפיתוח הגרסה הבאה, והעדכונים יקרים… אז לפעמים הם עושים פשרות."
גם בלשו וגם שמידטליין שאלו על העסקה של גוגל עם אפל, אחד הנושאים המדוברים ביותר במשפט. שמידטליין ביקש הסברים לפגישות ב-2016 שהובילו למשא ומתן מחודש על העסקה. לדברי פיצ'אי, זה נוגע בעיקר לאפל שחיפשה להגדיל את חלקה בהכנסות המגיעות מחיפושים של גוגל במכשירי אפל. עם זאת, היה נושא נוסף על השולחן: "רצינו לוודא שכאשר אנו שוקלים עסקה ארוכת טווח, ברירת המחדל תישמר בצורה עקבית".
גוגל דאגה אז שאפל תעשה עסקה עם אמזון למשל, כדי ללכוד חיפושי קניות ולשלוח את המשתמשים ישירות לשם. גוגל גם דאגה לגבי תכונת ההצעות החדשה של אפל בספארי, שתעזור למשתמשים לנווט ישירות לשאילתות במקום לשלוח את כולם לדף התוצאות של גוגל. אבל בסופו של דבר, פיצ'אי אמר את אותו הדבר שאמר אדי קיו מאפל בעדותו: שני הצדדים רצו את העסקה.
גוגל אומרת שהיא מוציאה הון על עסקאות אלה, משום שהן גורמות ליותר אנשים לבצע יותר חיפושים בגוגל. כל מי שמעורב בעסקה מקבל תשלום, ובנוף כה מורכב ומהיר, זו הדרך היחידה להתחרות. במילים אחרות, זה מהלך עסקי, ויש הבדל גדול בין מהלך עסקי שלא מוצא חן בעיניך לבין כזה שאינו חוקי.
התובע, לעומת זאת, אומר שגוגל משתמשת בפלטפורמות ובשותפיה כדי להרחיק כל תחרות אפשרית, ושהיא הפכה בדיוק למפלצת המונופוליסטית שהיא הכחישה שהיא לפני כמעט שני עשורים.
לסיכום
בשלב הזה עוד לא ברור מי מוביל את התיק הזה, גוגל או משרד המשפטים האמריקאי, אולם מומחים מעריכים שמדובר במשפט ראשון מיני רבים שעוד יתנהלו כנגד חברות שצברו כוח רב מדי בשוק האמריקאי. לכן, לתוצאות המשפט כמו גם לכל מה שיתגלה במהלכו צפויות להיות השלכות מהותיות על התנהלותן של ענקיות הטק בעולם הדיגיטלי מכאן והלאה.