עם התפתחות האינטרנט התפתחה גם תרבות של רמאות ונוכלות. היום, כשכל מה שצריך בשביל מעשה נוכלות הוא חיבור לאינטרנט, התופעה הפכה נפוצה מאוד ברשתות החברתיות.
בשנת 2022, סך ההפסדים בעקבות תרמיות בארה"ב הסתכם ב-8.8 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 30% מ-2021, על פי הנתונים העדכניים ביותר של ועדת הסחר הפדרלית (ה-FTC), והשנה, עם עליות נוספות של יוקר המחייה והמצב הפיננסי, המספר הזה צפוי לגדול.
בטח נתקלתם בזה, ואולי אפילו לא ידעתם שמדובר בנוכלים. לצערנו לא חסרות דוגמאות: "5,000 ש"ח בשביל 5 שעות עבודה!" נשמע מדהים לא? אז זהו, שלא. מדובר בשיטה אחת מיני רבות לנוכלות. במקרה הנ"ל כנראה שכן נבין שמדובר בתרמית, אבל לא תמיד זה קל. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת גם הנוכלים ברשת משתכללים והופכים קשים יותר לזיהוי.
עוד לפני המלחמה נחשפו בוואלה! מקרים דומים, ונראה שהמלחמה רק הגבירה את הפעילות של הנוכלים. לפי דיווחים, יש לחמאס מאות טלפונים של ישראלים ואיתם הגישה לחשבונות פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ועוד. הם יכולים לפרסם מודעות ולבצע פעולות בשמם, ולמרות שהגישה לשם הולכת ונחסמת, עדיין צריך להיזהר.
לכן החלטתי לאגד שמונה טיפים או "דגלים אדומים" שחוזרים על עצמם כדי שגם אתם לא תיפלו בפח ותדעו להבדיל בין מודעת דרושים לגיטימית לבין הונאות ברשת.
1. אם זה נראה טוב מדי בשביל להיות אמיתי, זה לא
הציעו לכם $2,000 עבור עבודה של מספר שעות בלי לציין מהי העבודה, מי החברה שעומדת מאחוריה, ובלי כל פרט מזהה נוסף? זו כנראה תרמית. הצעות עבודה לגיטימיות בדרך כלל לא יציינו את גובה השכר. יתרה מכך, בעידן של מיתוג מעסיק, חברה מסודרת תתגאה לספר לכם על ההישגים שלה ולמה כדאי לעבוד אצלה ואף תציג חוות דעת של עובדים, המלצות, תעודות, ושאר חומרים שישכנעו אתכם שמדובר במקום עבודה נחשק. חברה כזו גם תרצה לעשות סקר שוק ולקבל מחירים אטרקטיביים ממספר ספקים לפני שהיא חושפת את התקציב. בלי קשר, התשלום לא אמור להיות בדולרים, אנחנו בישראל. אם התשלום בדולרים, זה כנראה בגלל שמדובר בהודעה מתורגמת משפה אחרת.
2. אמור לי מי חבריך, ואומר לך אם אתה סקאמר
הונאות רבות מתחילות בהתחזות, בין אם על ידי הקמת פרופיל פיקטיבי או השתלטות על פרופיל קיים. בשני המקרים, הנוכלים מרבים להחליף זהויות על ידי שינוי תדיר תמונה ושם, אך החברים המקוריים של הפרופיל נשארים גלויים. אם דנה חברוני מקצרין היא פתאום חברה קרובה של נאסר וראפיק מזימבבואה, ואין לה אף פוסט פומבי, די ברור שמדובר בסקאמר, אבל היינו צריכים לצלול עמוק יותר לפרופיל בשביל לגלות זאת.
לא פעם יצא שקיבלתי הצעת חברות מסקאמר שהתחזה לאישה מושכת (כי אני גבר), אבל לא תמיד הוא הספיק להחליף את התמונה לאישה מושכת, כך שנשארתי עם "דינה כרמלי" שנראית כמו אידי אמין. גם פה צריך להיכנס לחשבון ולבדוק את התזמון של השינויים האחרונים, אם הם כולם התרחשו באותו יום או בסמיכות קרובה זה אומר דרשני. בנוסף, אפשר להשתמש בתוכנות של חיפוש תמונות ברשת כמו TinEye, לבדוק אם הסקמר משתמש בתמונה של מפורסם או חשבון אחר.
3. הכל בחיים זה טיימינג, גם הסקאם
בתקופות של מלחמה או משבר, ובמיוחד כשהשימוש באינטרנט עולה, כך גם מקרי ההונאה מתרבים.
בבריטניה למשל, המקרים בהם לקוחות ביצעו תשלום מיוזמתם בעקבות הונאה עלו ב-22% לכמעט 150,000 בשנת 2020. ההפסדים הסתכמו בסך של 479 מיליון ליש"ט, עלייה של 5% מהשנה הקודמת.
הנתונים מימי המלחמה בישראל טרם פורסמו, אולם כמו בכל משבר עבר, גם כאן ניתן לצפות לעליה שמקורה בניצול המצב והעובדה שרבים כל כך מחפשים כעת אפיקי פרנסה שיסייעו להם לצלוח את התקופה. על כך נאמר ונשמרתם לנפשותיכם מאוד, גם במרחב הוירטואלי.
4. עברית שפה קשה, גם לנוכלים
עם AI ניתן ליצור מודעות משכנעות בעברית טובה מאוד, אבל לסקאמרים הרבה פעמים קל יותר לתרגם את ההודעה משפה זרה, כמו אנגלית. כך ניתן לראות הודעות תקינות לחלוטין שמסתיימות ב"ניתן לשלוח מידע לתיבת המייל שלי", מה שכנראה היה במקור "send to my inbox", או משהו דומה, מה שמעלה דגל אדום ואז ניתן להיכנס לפרופיל עצמו ולגלות את מה שכבר ראינו בסעיפים הקודמים. גם אם אין שגיאות או טעויות בעברית, צריך להמשיך לבחון את ההצעה בשבע עיניים לפי שאר הסעיפים. אם זה סקאם, כנראה שמשהו כבר יתגלה.
5. טלגרם, יש לו בכלל שימוש לגיטימי?
קשה לחשוב על שימוש לגיטימי אמיתי שבשבילו טלגרם קיים. יש שם נוכלים, הצעות ליווי, סמים, וכמובן סרטוני זוועה שלא עברו שום צנזורה מהמלחמה. הסקאמרים ירצו שנעבור לטלגרם אחרי הפנייה הראשונית, כי הם מפעילים את הכל ממחשב שיכול להכיל מספר חשבונות ותרמיות במקביל. לפעמים הם מסתפקים גם בווטסאפ. אני לא יכול לחשוב על אף סיבה בעולם שלקוח פוטנציאלי ירצה שנעבור לטלגרם ולא נשוחח פנים מול פנים או בזום.
6. פנים מול פנים? אולי פנים מול בוט
הדבר העיקרי שנוכלים שונאים הוא חשיפה. הם לא רוצים שנדע מאיזו מדינה ממנה הם פועלים, לא את השם שלהם, ולא את המראה. לכן כמעט תמיד הם יתקשרו איתנו בהודעות טקסט או הודעות קוליות מזויפות. מי שיתעקש לעשות שיחה עם הנוכל, יקבל במקרה הטוב שיחת וידאו שבה ישודר סרטון מתוסרט מראש. הם לא יוכלו להישאר הרבה על הקו כי הם באזור ללא קליטה (עוד שקר), והם תמיד יעדיפו לחזור לטקסט. כמובן שהכל זה מסך עשן כדי שנאמין להם ולא נדע מי הם באמת.
7. קריפטו, זה תמיד איכשהו מגיע לשם
קצת כמו הטלגרם, גם מטבעות וירטואליים הפכו להיות גן עדן של נוכלים. הם יכולים להציע הצעות בקריפטו ל"רווח מהיר", ובקשה לתשלום הכספים שלנו בקריפטו. זו עוד דרך שלהם לטשטש עקבות ולמנוע מאיתנו כספים. הנוכלים בדרך כלל ירצו הפקדה ראשונית של כסף אמיתי לחשבון הקריפטו שלהם בשביל "הרשמה למערכת" וכמובן שהכסף הזה אבוד. בכלל, כל עבודה שרוצה מאיתנו כסף לפני שהבנו מהי בכלל, מחשידה ויש לה סיכוי להיות נוכלות.
8. מערכת ייחודית לתשלום כספים באשראי ייעודי
ראיתי לא מזמן פוסט בפייסבוק בקבוצה של עצמאים שעשה לי קוועץ' קטן בלב: "היי חברים האם ידוע לכם על עבודת כתיבה בלינקדאין שהתשלום עליה הוא כמה אלפי דולרים אבל בשביל לקבל את הכסף צריך לשלם 400$ בשביל לפתוח אשראי ייעודי במערכת ייחודית לתשלום?" אם צעקתם על המסך במהלך הקריאה אתם לא לבד. ברגע שהנוכלים מבטיחים לנו סכומי עתק כמו 5,000 ו-12,000 דולר לשעת עבודה, מה זה עוד 400 דולר בשביל פתיחת חשבון במערכת? כמובן שמדובר בנוכלות. לקוח לגיטימי לא יתחכם וישלם בהעברה בנקאית ולא יגרום לנו להירשם לכל מני מערכות שדורשות שנשלם לפני שקיבלנו כסף בכלל.
זו רק ההתחלה
הסקאמרים בכל מקום, וייתכן שכבר בכתיבת שורות אלו הם חושבים על הסקאם הבא, ולא בגלל הכתבה הזאת שהיא טיפה בים. הם עושים אופטימיזציה והערכות מצב כל פעם מחדש, כדי לראות מה תופס ומה לא. כלל האצבע הכי חשוב הוא תמיד להיות חשדן, ואם ההצעה טובה מדי בשביל להיות אמיתית, היא כנראה לא.
אבי צדקה הוא מומחה לינקדאין לחברות וארגונים ומנכ"ל חברת ד"ר לינקדאין.