לפעמים, דווקא בזמנים הקשים ביותר מתגלות יכולות שלא הכרנו קודם. ניתן לראות זאת לכל אורך ההיסטוריה של העם היהודי, בין אם זה במרד המכבים, כאשר לוחמים מעטים הצליחו לגבור על האימפריה היוונית ולהציל את בית המקדש, או בהקמת המדינה עם כמעט אפס משאבים, רגע אחרי שמיליונים נרצחו בשואה ומיליונים נוספים נעקרו מבתיהם באירופה. כעת, בעוד טובי בנינו ממשיכים להילחם על זכות הקיום של ישראל, גל חדש של חדשנות ויצירתיות פוקד את העורף ומביא לעולם שפע של חומרי הסברה שיראו לעולם קצת ממה שעובר עלינו ויבהירו לו שאנחנו לא הולכים לשום מקום.
"כמרכז יזמות וחדשנות קהילתי שעובד באקדמיה, יש לנו תפקיד חשוב בהצמחת דור העתיד של היזמים", מספרת טלי מלאך, ראש מרכז FUTURE, מרכז היזמות והחדשנות של HIT מכון טכנולוגי חולון. "אחרי שהתאוששנו מהשוק של אירועי ה-7 באוקטובר, היתה לנו תחושה חזקה שאנחנו צריכים לעשות משהו. החלטנו לתת לקהילה שלנו כלים כדי שהיא תוכל לצאת החוצה ולהשמיע את קולה, כל אחד מהמקום האישי שלו. לצד זאת, רצינו לתת ערך מוסף, אז הקמנו נבחרת הסברה שנפגשת פעם בשבוע ללמידה איכותית בכלי AI גנרטיביים, והכל כדי לאפשר להם להביע את עצמם. כך נולדה סיירת ההסברה שלנו, שמנהלת אותה ריקי לויסמן, מנהלת חדשנות ופיתוח תוכן ב Future, מרכז היזמות של HIT מכון טכנולוגי חולון."
למה בעצם זה חשוב?
"אנחנו רואים, במיוחד בימים האחרונים, את מה שקורה בקמפוסים בארה"ב ובעולם", מספרת מלאך. "זה שיש פעילות אנטישמית בקמפוסים זה לא חדש, אבל לאחרונה זה התפרץ וגדל למימדים מדאיגים שמחייבים התייחסות. גם אצלנו, הגילאים האלה נוטים להיות יותר קיצוניים בדעות שלהם ולכן חשבנו שנכון לתת להם כלים כדי שיעשו הסברה שתפנה לסטודנטים בגילאים שלהם, שנמצאים בסטטוס דומה לשלהם ויושבים באוניברסיטאות ברחבי העולם. הם יודעים טוב יותר מכולנו לדבר בשפה של הצעירים, והם מדברים אותה על גבי הטיקטוק ושאר הרשתות החברתיות, כך שקולם נשמע למרחקים."
ואכן, מאז האסון, הרשת רוחשת וגועשת בתכנים שקריים, מטעים ומלאי שנאה, אבל הפעילים הפרו-פלסטיניים לא עוצרים ברשתות החברתיות. אפילו מאגרי מדיה כמו Freepik ו-Shutterstock הוצפו בתמונות מג'ונרטות של דגלי פלסטין על רקע חורבות עזה, תחת ביטוי החיפוש "Israel". בתגובה, משתתפי סיירת ההסברה ובניהם סטס שובייב (23), סטודנט שנה ב' למדעי המחשב בHIT מכון טכנולוגי חולון, העלו תמונות משלהם למאגרי המדיה: "יצרתי עשרות תמונות עם דגלי ישראל ותמונות כחול לבן בכל מיני וריאציות, כמובן הכל בליווי ההאשטגים הנפוצים. ה-7.10 פגע בכולנו, ונוכח המצב אני מרגיש שזו חובה ושליחות לקחת חלק ולייצר תכנים כאלו."
אחת הבעיות של ההסברה הישראלית היא שאין נרטיב אחיד וכל אחד מביע את עמדותיו האישיות. איך אתם מתמודדים עם הפער הזה?
"אנחנו לא מנכסים לעצמנו מעמד של רשות הסברה ברמה המדינית, אלא נותנים להם כלים לייצר בעצמם חומרי הסברה באמצעות AI, שיבטאו את הקול האותנטי שלהם. המטרה שלנו היא לאפשר להם לעשות הסברה פרו ישראלית ופרו יהודית שבאה מהמקום האישי שלהם, אך משרתת בסופו של דבר את המטרה של כולנו" מספרת טלי.
"דייקנו יחד עם היזמים את הנושא של איך נכון לעשות הסברה. במיוחד כשמדברים על AI עולה נושא הפייק והיה לנו חשוב להציב מספר כללים אתיים של מה מותר ומה אסור לעשות. למשל, על פי ההנחיה שלנו, הם עובדים עם קריקטורות ועם כמה שפחות תמונות ריאלסטיות, כדי לא ליצור חשש לפייק, כי אז כל ההסברה עלולה לרדת לטימיון ולאבד את הערך שלה. בנוסף, התכנים שהם מייצרים באים ממקום נעים ולא אלים, ומובעים בשפה של צעירים".
לדבריה, "הנרטיב הוא כמובן הסברה פרו ישראלית. מעבר לזה, כחלק מהכלים שנתנו, המלצנו להשתמש במסרים מסוימים שאנחנו רואים שמדברים לקהל רחב של אנשים בעולם. מסרים קליטים שבין רגע הפכו אוניברסליים כמו The west is next ו-Hamas is Isis, עוזרים להגיע לאלה שיושבים בקמפוסים בחו"ל וניזונים מהרשתות החברתיות. יש המון מה לעשות מול הקמפוסים בחו"ל והסטודנטים מבינים את הניואנסים שמדברים לסטודנטים, אז הם יכולים לדברר את המסרים בצורה אותנטית, מהימנה ואמיתית שתגיע לאוזניים הנכונות", היא מספרת.
"דרך נוספת לעשות את זה היא להשתמש בדימויים מתוך עולם התוכן של הקהל אליו אנחנו פונים. למשל, אנחנו עכשיו נמצאים לפני חג הכריסמס, אז הרבה מהאימג'ים שעולים הם דמויות שמוכרות מאוד בעולם המערבי, כמו למשל סנטה קלאוס. הם מייצרים לו אוואטרים ועושים לו הנפשות, גורמים לו להגיד דברים וכדומה, כדי להגיע ללב של סטודנטים שהם בדיוק כמוהם, רק יושבים בצד השני של הגלובוס וניזונים מקולות אנטי ישראלים שמסיתים אותם נגדנו. "
איך אתם מוודאים שהתכנים שמיוצרים במכון יגיעו לקהל הנכון?
"את כלל התכנים שאני מייצר אני מעלה לרשתות החברתיות", מספר ליאל אורן (32) סטודנט לתואר שני בהנדסת אלקטרוניקה, HIT מכון טכנולוגי חולון. "בנוסף אני יוצר גם ממים (memes) ומעלה אותם ל-9gag. אני רואה בממים כלי מאוד מאוד אפקטיבי ליצירת הזדהות עם ישראל. יש אנשים שיותר מאתגר לעורר בהם אמפתיה לישראל, אז אני משתמש ברגש עוצמתי אחר - כעס. לדוגמא אני עוקב אחר המתרחש באירופה וכל פעם שאני קורא על הפגנת תמיכה גדולה בחמאס שמתקיימת, אני מג'נרט תמונה שלמעשה אומרת 'אירופה נכבשה', מטמיע אותה על גבי מם ומפיץ באתרים."
ליאל מוסיף ש"עם כל מה שעברנו מאז ה-7.10, אני מרגיש שהעובדה שיש לי את הידע כיצד לייצר את התכנים הללו, יחד עם ההבנה שלי ברשתות החברתיות, למעשה מדובר בעצם בשליחות, שגם על הדרך מעניקה שליטה מסוימת במציאות בה אנחנו נמצאים. מטרת התכנים שלי היא ליצור הזדהות עם ישראל בקרב קהלים במדינות מערביות, ולהמחיש עבורם את מה שחווינו על ידי שימוש במונחים שהם יותר מוכרים עבורם. לדוגמא, תמונה שממחישה עבורם מה קרה בשמחת תורה, כאילו זה היה בקריסמס".
בעצם, מדובר במרכז יזמות אקדמי. מה הקשר בין יזמות להסברה?
"היום יותר מתמיד, הקשר הזה בא לידי ביטוי באפשרות של יזמים להביע את עצמם וליזום פעילות של הסברה", מספרת טלי. "זו פעילות שמתרחשת לצד הלימודים במכון ומשתתפים בה לא רק סטודנטים אלא גם בוגרים, אנשי סגל, ועובדי מרכז היזמות".
טלי מוסיפה כי גם הפעילות היזמית הרגילה של מרכז היזמות מקבלת כעת צבע אחר בגלל האירועים הללו. לדבריה, "במחזור הנוכחי של האקסלרטור שלנו יש שני מיזמים של סטודנטים, שהתקבלו כמובן אחרי ועדות סינון שעשינו, שעוסקים באירועים האלה: אתר הנצחה במטאוורס, ומיזם לזכרה של סטודנטית שלנו שנרצחה במסיבת הטבע. כמו כל גוף מוסדי בישראל, נושא המלחמה עוטף אותנו מכל עבר ולכן אנחנו משתדלים להוביל את היזמויות האלו ולתת להן מקום כי זה תורם לחוסן הלאומי שלנו ובכלל לעתיד שלנו כאן".