פשוט תהיו אתם: אורן להב מסביר כיצד הפך לכוכב רשת מצליח

החופש הגדול בעיצומו ובני נוער רבים מחפשים עבודה שתכניס להם כמה שקלים להסתובבות בקניון. אם בדור הקודם, הם היו הולכים למכור בחנות או למלצר בבית קפה ולהרוויח שכר מינימום (+טיפים במקרה הטוב), היום עומדות בפניהם אפשרויות הרבה יותר מעניינות שלא רק מציעות תגמול מספק יותר אלא עשויות להיות מקפצה לקריירה מרתקת מהסוג שרבים חולמים עליה.

לא מאמינים? תשאלו את אורן להב. הוא רק בן 16, אבל בשלוש שנים שהוא פעיל ברשת הוא הספיק לצבור מאות אלפי עוקבים וליצור סביבו קהילה חמה שתומכת בו ומעודדת אותו להמשיך. הוא כבר עשה שת"פים עם כל כך הרבה מותגים שהוא לא זוכר איזה, ומרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש. הוא שואף להמציא את עצמו כל יום מחדש וחולם להיות האסי עזר הבא. תפסתי אותו לשיחה כדי לשמוע קצת על הדרך שעבר ולתת השראה לבני נוער שרוצים להצליח כיוצרי תוכן.

אורן פותח את השיחה בהצהרה: "מאז המלחמה אני עובד מאוד קשה ברשת, מהסיבה שאני יודע שיש המון נוער שעוקבים אחרי, ילדים וילדות, והם צריכים מקור לשאוב ממנו תוכן שהוא לא רק בנושאי מלחמה".

ואכן, מבט חטוף בחשבון האינסטגרם של אורן מראה כמה הוא מתמיד בהעלאת תכנים, לפעמים 3-4 פעמים ביום, והכל פתוח, בלי מסיכות, בלי פילטרים, ככה כמו שהוא, ואין לו בעיה גם להקריא מהדף.

"אני כל הזמן חושב על איך להמציא את עצמי מחדש, כי כדי להישאר היום ברשת, להישאר בכותרות, ולהישאר רלוונטי, צריך להמציא את עצמך כל יום מחדש, זה חלק מהעניין. אני כל הזמן חושב מה יכול לעבוד, ומה יכול להשתלב עם הקמפיין, ואיך אני יכול באמת להיות אני, כי אני לא יכול להיות מישהו אחר. העוקבים שלי יודעים את זה עלי, אני הכי אני, והכי לא משקר. אני עובד קשה ומראה את עצמי כמו שאני באמת."

"אני חושב שפרנסה היא משמיים ואני לא עושה את זה בשביל הפרנסה. אני עושה את זה כי אני אוהב את זה. זה המקצוע שלי, תמיד אהבתי את זה ותמיד שאפתי לשם, תמיד זה היה החלום שלי. לא דמיינתי שזה יגיע למימדים כאלה שאני לא יכול להסתובב בקניון, אבל אני מאוד שמח על המקום שאני נמצא בו ומאוד כיף לי שיש לי את הקהילה שלי שהם איתי כל הזמן עוקבים ומדברים ושואלים ובאמת דואגים לי לכל מה שאני צריך וזה באמת כיף גדול".

"השת"פ הראשון היה עם עיריית תל אביב, כשקידמתי איזושהי הופעה שהייתה להם. אחר כך הגיעו גם שת"פים עם מותגים: גולדה וגלידות פלדמן היו בין הראשונים, ואחריהם הגיעו עוד כל כך הרבה שאני כבר לא ממש זוכר."

"העבודה מול מותגים לא מאוד שונה ממה שאני עושה ברגיל. זה עדיין אני, רק שאני עובד מול מותג, אז הם אומרים לי מה הם צריכים ואני עושה את זה בדרך שלי. וזהו זה. הכל עובר חלק, ברוך השם, כי יש לי את היכולת לעשות את זה".

"קודם כל להתחיל לפתוח מצלמה ולדבר. אי אפשר אחרת. זה כמו שתגידי לי שאת רוצה להצליח במבחן במתמטיקה אבל לא תלמדי. זה לא עובד ככה, צריך באמת ליישם. בסופו של דבר, כדי לעשות משהו צריך ליישם אותו, ולא רק לדבר.

אני בן אדם של עשייה, ואם אני מבטיח לעצמי משהו, אני מקיים אותו. אם יש לי איזשהו רעיון לסרטון שיכול מאוד מאוד לעזור, אני לא אתלבט על זה יותר מדי, אני פשוט אעשה את זה. כמו למשל הסרטון שעשיתי על דימוי גוף. מעבר לזה שזה מאוד נחשף, זה עזר להמון המון ילדים.

אז אני בטוח שגם לכם יש הרבה רעיונות. קחו דף ותתחילו לכתוב את הרעיונות שלכם. סיימתם לכתוב? תכינו סרטונים ותתחילו להעלות אותם לא רק לטיקטוק אלא גם לאינסטגרם ולעוד פלטפורמות, כי גם שם יכולה להיווצר קהילה לאט לאט. ולעבוד קשה, זה עבודה. זה להשקיע כל יום כמה שעות, לצלם, לערוך, לעבוד, לחשוב על מה יתפוס, לראות אייטמים מעניינים ולהגיב. זאת חד משמעית עבודה".

אני מקשיבה לאורן מדבר ולא מאמינה שהוא רק בן 15. "שש-עשרה וחצי עוד מעט", הוא מתקן אותי.

"בוודאי, אני תלמיד בכיתה רגילה, ואני גם רוצה תעודת בגרות כמו כל תלמיד. אני לא מסתמך על על מה שאני עושה עכשיו לעתיד, ואני גם לא מחשיב את עצמי כאילו אני איזה דונלד טראמפ. אין לי איזה מעמד מיוחד. אני בסך הכל בן אדם, בדיוק כמו כולם, וזה שהתפרסמתי זה לא אומר שאני יותר טוב או פחות טוב ממישהו אחר."

"אני רוצה להיות כתב תקשורת. למעשה אני רוצה להיות כמו אסי עזר. זה אחד החלומות שלי לעתיד ואני מתכנן שזה יקרה. כמו שתכננתי להתפרסם, ככה אני מתכנן שגם זה יקרה, אז זה יקרה. אני חושב שזה הרבה עניין של למידה. איך עולים לשידור, איך עומדים מול מצלמה, איך מדברים מול קהל בלי לגמגם. צריך ללמוד את זה. אני יודע שאם אני אלמד ואמשיך בדרך שלי אז זה יעבוד כי אני מאוד מאמין בעצמי".

אורן עוצר לרגע ואז מוסיף: אני חושב שכדי להיות יוצר תוכן, אתם חייבים להאמין בעצמכם, או מישהו אחד שיאמין בכם. מספיק שתאמינו בעצמכם ואתם תצליחו."