הורים עובדים: כך תנהלו את הזמן שלכם בחופש הגדול

הקיץ הוגדר במערכת החינוך כ"תקופה שמערבבת עבר, עתיד והווה - סיכומי שנה, ביחד עם תכנון קדימה וזאת בלי להרפות מניהול השוטף, כדי לעמוד ביעדי ההווה".

אם לא די בכך, הורים בכלל ואמהות בפרט מתמודדות עם ניצוח על תזמורת החופש הגדול. כן, לצערנו עדיין עיקר העול מונח על כתפי האמהות, וארגונים פחות טולרנטים לאבות, אך זה כבר עניין לאייטם חשוב אחר. אציין רק כי לזוגות שאני מלווה, המתמודדים עם מתח חלוקת התפקידים בקיץ באופן שגובה מחיר ביחסים, אני ממליצה לתאם שיחה עם המנהלים, כיצד ניתן יהיה להשלים תפוקות במידת הצורך לאחר שעות השינה של הילדים, ולתאם ביחד כיצד ניתן להגיע לילדים פעמיים בשבוע מוקדם, כי לכולם עדיף שזה יקרה לפני שמחליטים להתגרש או להתפטר.

קיימות 3 אסטרטגיות שגויות, המאפיינות את ניהול הזמן (ליתר דיוק אשליית ניהול הזמן) של רובנו. באייטם זה אסקור את האסטרטגיה השגויה הנפוצה ביותר, האסטרטגיה הביצועיסטית, הגובה את המחיר הגבוה ביותר במערכות היחסים במשפחה, ומה ההמלצות לניהול עצמי ומשפחתי מיטבי, כשהמשאבים כה מוגבלים.

בבסיס גישה זו, קיימת האמונה המוטעית, ש"לו רק הייתי מצליח/ה לארגן את עצמי ואת משימותיי ביעילות רבה יותר, הייתי מספיק/ה לעשות הכל". הגישה מאפיינת בעיקר נשים, אך קיימת גם בקרב גברים הישגיים, בפרט בתחומי הניהול.

מדוע זו בעיקר אסטרטגיה נשית? בשל הסטריאוטיפ הנשי, המתוקשר לנו - החל בפרסומות למוצרי היגיינה וכלה במקומות העבודה, מעביר לנשים מסר שהן אלופות המולטי-טסקינג. מסר מחמיא לכאורה, אך ממלכד זה, מבהיר את הציפייה מנשים להיות סופר-סטאריות - אשת קריירה מדוקדקת, אם מתוקתקת ורעיה למופת.

הנוקטים באסטרטגיה זו , סבורים שאם יוכלו לנוע מספיק מהר, הם ינצחו במרוץ, ואף יישאר להם זמן פנוי. אסטרטגיה זו טובה מאוד - ליצירת תסכול ותחושת ערך מפוחת. שכן, כאסטרטגיה לניצול הזמן, עבודה חפוזה אינה מועילה במיוחד, ולעתים קרובות - להיפך, שכן, תחת תנאי לחץ, המשימות מנוהלות בדרך של כיבוי שריפות. הימים מתחילים להיראות כמו מרוץ משוגע, תוך ניסיון קלוקל להספיק יותר, בפחות מדי זמן. הורים ממשיכים את המרוץ גם בבית, ועלולים להגיע מותשים לסוף היום ולהתיש גם את הסביבה, ועוד לא הזכרנו מריבות משפחתיות שפורצות ומכלות לכולם את המשאבים. יפה מתאר זאת המשפט "אף פעם אין לי זמן לעשות דברים כמו שצריך, אבל אני תמיד נאלץ למצוא זמן כדי לחזור ולתקן…".

אז איך יותר שפוי ונכון להתארגן מול הזמן?

DONE IS BETTER THAN PERFECT - גישה חלופית לאסטרטגיה, הדוחקת הורים, ואמהות בפרט אל קצה היכולת, תוך חוויית כישלון למול המרוץ הבלתי פוסק כנגד הזמן, היא הגישה של ויניקוט - "אמא טובה דיה".

אמא מושלמת - זה יצור שלא קיים, למזלם של הילדים (חשבתם פעם, כמה מתסכל זה עלול להיות לגדול למודל מושלם?). שהרי, עם כל התחכום שלנו ושל הטכנולוגיה בעידן המודרני, עדיין יש רק 24 שעות ביממה, ובשאלה מי מנהל את מי, הזמן תמיד מנצח.

ידוע היום בניהול ובפרט בעולמות ההייטק שגמור זה יותר טוב ממושלם. המשפט נובע מהתובנה שאפשר לעשות הכל - אבל לא את הכל, באותה יחידת זמן. חוק פרטו הידוע מלמד אותנו להתמקד ב-20% ההשקעה שתניב 80% מהתפוקה, בכל משימה. ורק אם נשאר זמן לאחר קידום כל המשימות החשובות, ניתן להשקיע באלו שחשובות יותר כבונוס. ככל שנבין זאת מהר יותר, כך נחסוך את המשאבים המתועלים לתסכול והאשמה עצמית.

ערך נוסף להטמעת תפיסה זו, הינו מודל שפוי יותר לילדים שלנו, ביחס לזמן. עצירה להתבוננות פנימית מגלה שהיחס שלנו לזמן ניזון משורשי הילדות והמודל ההורי שקיבלנו. שאלו את עצמכם, איזה מודל אתם רוצים להעניק לילדיכם והאם אכן התוצאה הרצויה מושגת? מה הערכים שחשוב לכם שיוטמעו במשפחה, והאם אסטרטגיה זו מקדמת אותם?

למשל אם חשובה לכם אוירה נעימה ורגועה בבית, אך אסטרטגיית ניהול הזמן שלנו מובילה אתכם להיות קצרי רוח, כנראה שמשהו מתפספס. גם אם השגרה שלכם הופרה, ואתם מפונים מבתיכם ויש לכם את כל הסיבות לקוצר רוח, נסו למצוא את אותם העוגנים שכן ניתן ליישם כדי לשמר את מה שחשוב לכם, כגון שעת סיפור בערב, או קפה איכותי עם בן/בת הזוג.

אצטט משירה של טלי ורסנו דוברת פיקוד העורף - "במיטה אבא מקריא לי סיפור, משהו על אריה, ארנב או איזה גור. הסיפור הוא לא העיקר, אבא איתי - שוכב על הכר".

מיקוד במשימות החשובות ובחוזקות מאפשר להתבלט ולתת ערך מוסף ביתר קלות, ובכך לעשות יותר במסגרת הזמן. במקומות בהם אין לנו יתרון יחסי, מומלץ להאציל סמכויות לאחרים החזקים בכך מאיתנו, או שזמנם יקר פחות משלכם. למשל בבית, אם בחינוך הילדים הערך המוסף המשמעותי שלכם, הוא בזמן איכות, או בחינוך לערכים, השאירו את הדברים בהם אתם פחות מצליחים ליצר את המיטב, לאחרים. זה יכול להיות להביא מנקה או מורה פרטי למשימות הקיץ, במקום להיכנס למלחמות מיותרות, או להגיע עייפים ומותשים להמשך הערב. עלות מנקה או מורה פרטי היא השקעה טובה מאוד ביחס לטיפול פסיכולוגי בהמשך. זה כמובן נכון גם לחיים המקצועיים:

• עצמאים - יתכן שנכון לשלם למי שינהל עבורכם את השיווק ברשתות החברתיות ולפנות זמנכם לכישרון האמיתי שאתם מציעים.
• מנהלים - כל משימה שיש משאב אנושי פחות יקר מכם שיכול לבצעה, הנה בזבוז של המשאב שלכם שאמור להיות מתועל להשקעה בצוותים, ניהול, בקרה, תכנון ופיתוח עתידי.

לא באמת ניתן לנצח את הזמן. אנחנו נוטים לתכנן תמיד יותר ממה שאפשר להספיק (לעיתים עד פי 2 ממה שהזמן מאפשר). לכן, במקום לדחוס פגישה אחרי פגישה כדי להספיק יותר ובפועל לתסכל את כולם באיחורים, פרגנו לעצמכם איים של זמן בין המפגשים. זמן הגעה של כרבע שעה מראש לכל פגישה, כטווח ביטחון לאיחורים, ועוד רגע להיערכות לפגישה (נושא שבד"כ נדחק בתרבות הישראלית). בנוסף קחו עד כחצי שעה בתום כל פגישה למקרה של חריגה מהזמנים וכן לעיבוד תוכן הפגישה וביצוע המשימות שנובעות ממנה כשהן עדיין טריות בראש. הדבר יאפשר לכם להיות יותר נינוחים ויעילים לאורך היום, לבזבז פחות משאבים על לחצים ואי נעימויות והכי חשוב - להרגיש טוב.

נשים רבות מאופיינות ברצון לרצות את הזולת, ועל כן הן מעמיסות את יומניהן יתר על המידה ולא לוקחות בחשבון זמן הפרעות, שגוזלות בממוצע כ-50% מזמנם של מנהלים. פעמים רבות הן מצליחות להיות מאוד יעילות (כמובן לא כפי שתכננו), ובמחיר כבד של מותשות וחוסר שביעות רצון תמידית.

הגיע הזמן להתחיל לרצות קצת את עצמכן ואת הבריאות שלכן, והמרוויחים הבאים בתור יהיו הילדים והמשפחה - שבד"כ הם המקום בו התסכול והעייפות, מוצאים פורקן. צרו אי של הספק, גם בין המעבר מהעבודה לבית, שהרי זמן הנסיעה בד"כ מוקדש למרתון של שיחות. אז במקום לרוץ הביתה עם תחושות האשם של מיעוט הזמן עם הילדים, פרגנו לעצמכן רבע שעה של מנוחה והתארגנות, בין העבודה לבית לפני שנכנסים, לרישום הדברים שנותרו, כך שיישארו על הנייר למחר ולא בראש. זה מפחית סיכוי לשכוח או לטעות, ומפנה חלק מהעומס על המוח.

נשמו עמוק והותירו את המרוץ של העבודה בעבודה, לפחות לקראת המרוץ של הבית :) פרגנו לעצמכם רבע שעה של נחת עם בן או בת הזוג, שנמצאים גם הם במירוץ שלהם. במקום לצרף אותם ישר למאבק הקיומי על תקתוק הילדים, זכרו - רבע שעה פחות בתפעול, תמיד שווה חוויה איכותית יותר בהורות ובזוגיות.

עצלנות ופינוק הם ערכים שזכו ליחסי ציבור גרועים מדי, בעידן ההישגי המודרני של ימינו. כשלמעשה ההיפוך המודרני המוערך שלהם - הוורקוהוליזם - אינו טוב בהרבה. דורות ה-Y וה-Z הכניסו לעולמנו את חשיבות הפנאי והאיזון בין הבית לעבודה. לאפשר לעצמכם להרפות, להתבטל, מאפשר פעמים רבות חיזוק של המערכת החיסונית והיצירתיות, שהם מדד חשוב באפקטיביות ניהול הזמן והבריאות.

כך גם לילדים בקיץ, זו הזדמנות לשבור את השגרה, תוך ייצור שגרה אחרת, לוחצת פחות. אל תחששו לשנות כללים בקיץ, תוך הגדרה שאלו "כללים זמניים". אפשרו חוויית חופש לילדים. תנו להם להתמודד גם עם שעמום, המפתח סקרנות, העסקה וויסות עצמי, בלי לקחת בכל רגע נתון את תפקיד "צוות הווי ובידור".

בנוסף, אפשרו לעצמכם משהו אחד מפנק בכל יום שיטעין בכם את הכוחות וראה לילדים שלכם שנעים, מותר ואפשר להנות - גם כשגדולים, ובפרט בעת זו של ימי מלחמה מתמשכת וציפייה לבשורות טובות.


איילת פדה גולדשטיין, פסיכולוגית MA, מגשרת ומלווה זוגות באתגרי החיים - להמשיך לנצח ביחד, יועצת ארגונית, בעלים ומנכ"לית פ.ד.ה
.