בעקבות הפסקת האש: ההייטק בצפון חוזר הביתה ברגשות מעורבים

מאז פרוץ המלחמה בצפון, המציאות היומיומית של אזורי קו העימות השתנתה לבלי הכר. האזור עומד כעת בפני אתגרים חסרי תקדים. חברות הייטק, סטארטאפים ויזמים בצפון נאלצים להתמודד עם פינוי עובדים, חוסר ודאות ביטחונית ותנאי עבודה מאתגרים, גם כעת, עם חתימת הסכם הפסקת האש, העתיד אינו ברור. על אף הקשיים, רבים מהם ממשיכים לפעול בנחישות מרשימה, תוך הפגנת יצירתיות וגמישות שמאפשרים להם להמשיך ולתרום לכלכלה הישראלית. סיפוריהם של החברות והעובדים בצפון משקפים את עמידותם של אנשי האזור ואת חשיבות התמיכה באקו-סיסטם הצפוני בתקופה קשה זו.

שמחה שור, מנכ"ל ומייסד חברת AgroScout, מספר על האתגרים שניצבים בפני החברה שהפכה את טכנולוגיות הרחפנים והבינה המלאכותית לשירות החקלאים. "משרדי החברה שלנו ממוקמים ברפת ההיסטורית של קיבוץ יראון, שנמצא כ-700 מטר מגבול הלבנון. עם זאת, בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני, נאלצנו לעזוב את המשרדים ולעבור לפעול בחממת טרנדליינס ליד כרמיאל," הוא מסביר.

שור מתאר את התקופה הראשונית של המלחמה: "בהתחלה, רבים מאנשי החברה היו מפונים או במילואים, כולל אותי ורבים מאנשי ההנהלה. חלקם היו גם וגם במקביל. זה הקשה מאוד על ההתנהלות השוטפת וצמיחת החברה. כיון שמדובר בחברת אגטק, מבוססת תוכנה, הפועלת ברחבי העולם, ניסינו להמשיך לפעול בצוות המצומצם המקומי בתמיכת הצוות הבינלאומי".

לדבריו, החברה ניסתה לשמור על גמישות במציאות בלתי אפשרית: "עד לאחרונה עבדנו רק מהבית. לפני כחודשיים עברנו למשרדים החלופיים באזור כרמיאל, אך עם התרחבות המלחמה בצפון ועם החמרת הנחיות פיקוד העורף, חזרנו לעבוד מהבית."

המעבר לעבודה מהבית והפינוי אילצו את החברה להתמודד עם מחסור בכוח אדם. "כיוון שמדובר בחברת אגריטק, מבוססת תוכנה, הפועלת ברחבי העולם, ניסינו להמשיך לפעול בצוות המצומצם המקומי בתמיכת הצוות הבינלאומי. אנחנו משתדלים לגלות גמישות וסיוע לחברי הצוות המפונים או במילואים בעזרת חברי הצוות האחרים שנרתמים למלא את מקומם," הוסיף שור.

"הפסקת האש בצפון מסמנת רגע של תקווה לתושבים והחקלאים, אך גם הזדמנות חיונית לשיקום ענף החקלאות, שספג נזקים כבדים המוערכים בכ-1.5 מיליארד שקלים", אומרת דנה קידר, מנהלת קהילת GrowingIL במכון הישראלי לחדשנות, הפועלת בשיתוף משרד הכלכלה, משרד החקלאות ורשות החדשנות.

"במהלך הלחימה, שדות נחרבו מנסיעות טנקים, מטעים נשרפו, ועובדים זרים לא יכלו להגיע - מה שהוביל לאובדן יבולים ולפגיעה קשה בכלכלה המקומית. המציאות הזו מחייבת התמודדות לא רק עם הנזקים המיידיים אלא גם עם בניית עתיד חקלאי המבוסס על חדשנות וטכנולוגיה.

פתרונות מתקדמים יכולים לחולל שינוי משמעותי: רובוטיקה לקטיף תוכל להתמודד עם מחסור בכוח אדם, מערכות חיזוי יסייעו בהתמודדות טובה יותר עם תנאי אקלים קיצוניים וטכנולוגיות לניטור קרקע וגידולים יסייעו במניעת נזקים עתידיים. הפתרונות האלו לא רק מחזירים את החקלאות לפעילות, אלא גם מניחים את היסודות לעידן חדש של חקלאות בצפון - יעילה יותר, רווחית יותר ועמידה בפני משברים."

דנה מוסיפה כי, "מעבר לשיקום המיידי, יש כאן הזדמנות למנף את האזור למוקד ידע וחדשנות עולמי בתחום החקלאות החכמה. שיתופי פעולה בין חקלאים מקומיים, חברות טכנולוגיה, יזמים פרטיים וממשלה יכולים להפוך את הצפון למודל עולמי לחוסן כלכלי וסביבתי. עם השקעה נכונה, הצפון יוכל לשקם את מעמדו, לא רק כמוקד חקלאי מקומי אלא כמנוע צמיחה לאומי שיציב את ישראל בחזית העולמית של החקלאות המתקדמת."

ד"ר יהודה סלהוב, סגן נשיא בכיר בחברת UCT ומנכ"ל היחידה העסקית UCT Fluid Solutions, מתאר את שגרת העבודה תחת אש באזור נוף הגליל: "אנחנו שומרים על רציפות תפעולית ועסקית מלאה. ממש כמו לפני המלחמה, אנחנו עובדים 24 שעות, חמישה ימים בשבוע, גם תחת אש. העובדים מגיעים בכל יום מכל רחבי הצפון, גם בימים שיש בהם אזעקות אינטנסיביות."

הוא מוסיף: "בזמן האזעקות במפעל, העובדים נכנסו למרחבים המוגנים ובסיום זמן ההתרעה חזרו לפעילות הייצור. המוצרים שלנו משמשים מגוון תעשיות, ובראשן את תעשיית השבבים. מאחר שרובו המוחלט של התוצר שלנו מיועד לייצוא, אנחנו נדרשים להיות פעילים גם בחזית ההסברה ולדברר את המצב ללקוחות שלנו בחו"ל. בכל יום אנחנו מתמודדים עם שאלות ודאגות של לקוחות מהעולם על אספקת המוצרים, ואני גאה לומר שהצוות בישראל אפילו הגדיל את התפוקה בתקופת המלחמה."

כעת, עם כניסתה של הפסקה האש מדגיש סלהוב "המחויבות של העובדים ושלנו לחוסן הכלכלי ולתרומה למשק הישראלי לא מאפשרת לנו לשנות את מוד הפעילות שלנו גם בזמן מלחמה ולכן גם בהפסקת האש אנחנו הלכה למעשה- ממשיכים כרגיל".

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, מדבר על הפגיעה החמורה בתעשיית ההייטק בצפון בעקבות המלחמה: "השפעת ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת מול חיזבאללה טלטלו בצפון הארץ את הכלכלה והאקוסיסטם של התעשייה בכלל ושל ההייטק בפרט. אזור שהיה פעם מרכז חדשנות תוסס ומשגשג, במיוחד בתחום הפודטק, האגריטק, המדיקל והביטחוני, סובל כעת משיבושים חמורים. אירועי המלחמה גרמו לעצירת המומנטום של סטארטאפים, כמו גם של חברות ומפעלים רבים בצפון, והפגיעה בכלכלה ובעשייה בצפון קשה במיוחד."

כהן מדגיש את חשיבות התמיכה מצד הרשויות והחברות במרכז הארץ "עבדנו עם חברות במרכז שהציעו וסיפקו משרדים זמניים לפעילויות צפוניות שנתקעו ברגע אחד, אך רבים מהם לא רצו לנטוש את מקומם, וזה פשוט מחמם את הלב. החברות הללו רוצות להישאר ולפעול כאן, ועלינו לעשות כל מאמץ בכדי לעזור להם בכך."

אופיר כץ, מנהל בית הספר לעיצוב ופיתוח משחקים בתילתן, מסביר כיצד הארגון מתמודד עם האתגרים בתקופה קשה זו: "המכללה שלנו עובדת מזה כשנה לפי הנחיות פיקוד העורף, בדגש על ההנחיות האחרונות שניתנו בעקבות ההסלמה בצפון. עקרונית, אנחנו יכולים לעבוד כרגיל מהמשרד או מהסטודיו, אבל בפועל, אנחנו מבינים שלרבים מהעובדים קשה להגיע למשרדים."

לדבריו, הקושי נובע ממספר סיבות: "חלק מהעובדים מבקשים לעבוד מהבית בגלל מתח, חרדה, או חששות. יש עובדים שסובלים ממצבים נפשיים מורכבים כמו פוסט טראומה, אחרים חוששים להשאיר ילדים לבד בתקופה הזו, ויש גם כאלה שבני זוגם במצב נפשי קשה. אנחנו רואים שהתפוקה כעת נמוכה מהרגיל, ואנחנו מקבלים זאת בהבנה מלאה, אבל גם רואים שהעשייה נמשכת."

בזמן שסטארטאפים, מפעלים וארגונים בצפון ישראל נאבקים לשמור על רציפות פעילותם, הדינמיות וההתמדה שלהם מוכיחות שהחדשנות הישראלית יכולה להתמודד גם עם המצבים הקשים ביותר.