מעבר לקלישאות: כך תבנו קהילת עובדים שהיא כמו משפחה

אין היבט בחיינו שלא הושפע דרמטית ממלחמת חרבות ברזל: יוקר המחייה, תחושת ביטחון מעורערת, גיוס נרחב למילואים, קריסת עסקים, גלי הגירה פנימה והחוצה מישראל ועוד. לצד כל זה, ואחרי יותר משנה שמדינת ישראל נלחמת בגזרות שונות והחטופים והחטופות טרם הושבו לביתם, השפעות המלחמה עדיין מורגשות בכל חלקי החברה האזרחית, ובתוכם העובדים והעובדות.

במציאות זו, אחד הפתרונות שארגונים מאמצים הוא הקמת קהילת עובדים פנים-ארגונית המהווה מרחב לתמיכה רגשית או לסיוע מקצועי לעובדים. קהילה כזו לא רק מעניקה ערך משמעותי לעובדים אלא גם מסייעת לארגון לשמור על רצף תפקודי, על כשירות העובדים ועל מחוברות ארגונית.

במציאות של מלחמה מתמשכת, ניתן למנות שלוש דרכים מרכזיות בהן קהילה יכולה לעזור לעובדים ולארגון:

עובדים רבים חווים היום עומס רגשי ומנטלי, כאשר בני זוגם או בני משפחותיהם נמצאים במילואים או בלחימה. מצב זה מעורר תחושות של דאגה, אי-שקט וחרדה שמשפיעים ישירות על יכולת העובד להתרכז בעבודה ולבצע את תפקידו.

קהילת מחוברות עובדים יכולה לספק תמיכה מהותית במצבים אלה, לדוגמה דרך קהילות חוסן נפשי המאפשרות לעובדים מרחב שבו הם יכולים לשתף את החששות והתחושות שלהם עם קולגות שמתמודדים עם מצבים דומים, ובכך להקל על תחושת הבדידות ולאפשר פריקת מתחים. קהילה זו יכולה לכלול גם פסיכולוגים ארגוניים, שיכולים להציע תמיכה וייעוץ, במיוחד לעובדים החווים עומס רגשי כבד.

כאשר הארגון יוזם ויוצר מרחב תומך, העובדים מרגישים מוערכים ומוגנים, מה שמגביר את תחושת המחוברות לארגון. בנוסף, הקלה על הלחץ הרגשי והנפשי מאפשרת לעובדים לתפקד בצורה טובה יותר, לשמור על מוטיבציה גבוהה ולהיות פרודוקטיביים יותר. יתרה מזאת, מחוברות העובדים לארגון מתגברת כאשר הם חשים שהארגון רואה אותם כבני אדם ולא רק כעובדים, ומספק להם מרחב תומך בתקופה כה מורכבת.

עובדים המתגוררים באזורים עם אזעקות תדירות או כאלו שנאלצו להתפנות מביתם, מתקשים להגיע למקום העבודה וצריכים לעיתים לעבוד מרחוק. מצב זה מגביר את תחושת הניתוק ומציב אתגר בנוגע לשימור השגרה המקצועית והחברתית. קהילה דיגיטלית יכולה לסייע להם להשתתף בתהליכי למידה בארגון, לקבל מענה מקצועי לשאלות, ולקחת חלק בתהליכים מקצועיים המתקיימים במקום העבודה.

הקהילה יכולה לכלול פורומים ללמידה משותפת, שאלות ותשובות ואפילו הדרכות מקצועיות בנושאים מגוונים שמאפשרים לעובדים המנותקים פיזית להמשיך ולהרגיש חלק מהארגון ולשמר את המיומנויות המקצועיות שלהם. בנוסף, אירועים דיגיטליים כמו מפגשי צוות, הרצאות השראה ופעילויות רווחה, מאפשרים לעובדים לשמור על קשר עם עמיתיהם ולהשתתף בשגרה ארגונית שחשובה להם, גם מרחוק.

רבים מהעובדים חשים בימים אלו צורך משמעותי לתרום ולהיות חלק מהמאבק הלאומי, תחושת שליחות שעשויה לעיתים להתנגש עם משימות העבודה היומיומיות. קהילת עובדים יכולה לאפשר להם לבטא את הצורך הזה במסגרת הארגונית ובכך להעניק להם תחושת משמעות וחיבור.

קהילה יכולה להוות פלטפורמה לארגון ימי התנדבות, גיוס כספים, משלוחי ציוד והזדמנויות לתרום בזמן העבודה, ובכך לאפשר לעובדים לממש את הצורך שלהם בעשייה למען אחרים. קהילות שמעלות על נס תרומות ויוזמות של עובדים, כמו גם מערכות תמיכה לפיתוח יוזמות חדשות, מראות לעובדים שהם חלק ממערכת ערכית שנוגעת בחיי הקהילה שמחוץ לארגון.

לפני שמתחילים לפעול להקמת קהילת עובדים, רצוי לבנות סקר פנים ארגוני או לקיים שיחות אישיות עם העובדים והעובדות כדי לוודא שהקהילה אכן תעניק להם ערך. חשוב לזכור: אם קהילה לא נותנת ערך ממשי לחברי וחברות הקהילה, אף אם מדובר בעובדים, הם לא יקחו בה חלק פעיל, והקהילה למעשה תתייתר. הסקר יעזור לכם להחליט איזה סוג קהילה מתאימה לארגון שלכם. זו יכולה להיות קהילת חוסן נפשי, או קהילה מקצועית ללימוד וניהול ידע, העיקר שהרעיון פוגש את צרכי העובדים והעובדות ונותן להם מענה.

במסגרת בירור הצרכים, חשוב לזהות גם את העובדים או העובדות שיכולים להוביל את הקהילה בפועל: בין אם כמנהלי/ות קהילה, ובין אם כגרעין חברים ראשון שיעזור לבסס את השיח. את תכנית הקהילה יש לבנות בשיתוף אותו צוות ראשוני, שיעזור לבחור את הפלטפורמה המתאימה לניהול הקהילה וכן לבנות גאנט תוכן שיעבוד בהלימה עם מטרות הקהילה.

חשוב לזכור שקהילה היא מרתון ולכן את שלב מדידת הצלחת הקהילה נקבע רק לאחר תקופה של בין 4-6 חודשים לכל הפחות מרגע השקתה. הצלחת הקהילה אינה תלויה רק במספר המשתתפים בקהילה או כמות האירועים המוצלחים שנעשו, אלא גם בשאלות כמו:

• האם הקהילה נתנה ערך אמיתי לחבריה?
• האם הקהילה תרמה לחיזוק החוסן הנפשי שלהם?
• האם העובדים מרגישים מחוברים יותר לארגון בזכות הקהילה?
• האם העובדים הכירו קולגות בזכות הקהילה?
• האם הקהילה מהווה עבורם מקור ידע?

את השאלות הללו ניתן לשאול במסגרת סקר או אירוע חציוני בקהילה ואף לקבל החלטות לגבי עתיד הקהילה בהתאם לתשובות שיתקבלו.

לסיכום, קהילה פנים-ארגונית יכולה להיות כלי רב-ערך לתמיכה בעובדים בתקופה קשה זו. היא מאפשרת מקום לתמיכה רגשית, לשיתוף והדרכה, ולתרומה חברתית שמעצימה את תחושת המשמעות של העובדים.

הקמת קהילה דיגיטלית פנים-ארגונית לא רק תומכת בעובדים מבחינה מקצועית ורגשית, אלא גם מעניקה לארגון יתרון תחרותי אמיתי בכך שהיא משמרת את מחויבותם, את החוסן שלהם ואת החיבור שלהם לארגון. עבור הארגון, קהילה כזו משמרת את הקשר עם העובדים, מונעת תחושות של בדידות וניכור ומסייעת להם להמשיך להיות פרודוקטיביים ומחוברים, גם בתקופה מאתגרת.

רות עדן היא מנכ"לית חברת קומיוניטי פורוורד (Community Forward), חברת ייעוץ ואסטרטגיה בתחום ניהול הקהילות.