המציאות העולמית המשתנה מציבה אתגר ייחודי בפני מנכ"לים ישראלים שמנהלים חברות מחוץ לגבולות המדינה. לצד התמודדות עם תרבות עסקית שונה ושעות עבודה בלתי אפשריות, הם נאלצים לנהל דיאלוג מורכב עם משקיעים בינלאומיים המתמודדים בעצמם עם סיכונים כלכליים ואי ודאות פוליטית. איך מתמודדים עם האתגרים? מהן התובנות שהם מיישמים על בסיס הזהות הישראלית? ואילו כלים עוזרים להם לנווט בשוק סוער?
לצד אשמה וגעגועים, תחושת השליחות עולה על הכל
עדינה קראוס, מנכ"לית Innosource ventures, שמתגוררת בשוויץ: "מה שחוויתי כאחד האתגרים הגדולים ביותר הוא הקונפליקט האישי שלי. לעיתים קרובות אני תופסת את עצמי כמעט מתנצלת בפני שותפים עסקיים ישראלים על כך שעברתי לחו"ל, ומסבירה שלא עזבתי בגלל שלא הצלחתי בישראל. אולי זה שונה כשעושים עלייה לעומת מישהו שנולד וגדל בישראל, שמסתכל על תקופת רילוקיישן כהזדמנות. במקרה שלי, עברתי לתפקיד רילוקיישן בחו"ל לשנה או שנתיים ונשארתי".
על ה-7 באוקטובר מספרת קראוס: "היינו בישראל, ובעוד חברים ושכנים זרים שלנו עשו כל מאמץ לעלות על הטיסה הבאה, הודעתי למשפחה שאין בכוונתי לעזוב. אני זוכרת שהרגשתי בטוחה יותר בישראל למרות הזוועות של הימים הראשונים. בשלב מסוים, בעלי שאל אותי אם אני מודעת לכך שלילדים שלנו בעצם יש בית ספר, ותפסתי את עצמי שוכחת את זה", היא נזכרת.
"הצוות שלי היה נפלא ב-7 באוקטובר ובשבועות שאחריו. למרות שעבורם הדאגה הסתיימה כשנחתתי חזרה בשווייץ, הם אמרו לי לקחת את כל הזמן שאני צריכה, למרות שעבדתי בטירוף כדי להסיח את דעתי. באותו זמן, דילגתי בין ערוצי חדשות במהלך שיחות עבודה. קיבלתי הרבה תמיכה מעמיתים, שותפים, משקיעים ולקוחות, ואפילו עניין מעיתונים ותחנות רדיו שראיינו אותי על ההשפעה על האקוסיסטם. אף אחד מהעיתונאים לא חשף אותי לחזית והם ערכו את כל התגובות הרגשיות כך שיראו מקצועיות".
קראוס מציינת כי את התגובות השליליות אפשר לספור על יד אחת. "אני זוכרת משקיע גרמני שאמר לי שישראל כבר לא ראויה להשקעה עם הממשלה הנוכחית. כששאלתי אם הוא השקיע לפני כן והוא השיב שלא, הבנתי שאין פוטנציאל ממילא. אמרתי לו בצורה ישירה מאוד שכגרמני אין לו זכות לומר דבר כזה, והוא הבין שעבר את הגבול. סימנתי אותו ב-CRM כ'בלי פוטנציאל'. מצד שני, חוויתי מסרים מרגשים ממנהלים בחברות רב-לאומיות, היו משקיעים שהמשיכו עם ההשקעות שלהם, ואחד הסטארטאפים שלנו קיבל השקעה כבר ב-9 באוקטובר."
קראוס מציינת כי לא חוותה ביקורת מישראלים על כך שירדה מהארץ. "לעיתים היו הערות כמו 'את לא יכולה לדמיין מה אנחנו עוברים', והגבתי שזה לפעמים אפילו יותר קשה בחו"ל, כי אין לנו את תחושת האחדות שישראלים חווים כאן, ומצד שני הדאגה לשלום המדינה והקרובים לא פחותה", היא מציינת.
"מבחינת traction, שנת 2024 הייתה טובה בהרבה מקודמתה וראינו סימנים מוקדמים להתאוששות, אז אני נכנסת לשנת 2025 בגישה חיובית עם אמונה שהשנה הקרובה תביא איתה בשורות טובות לשוק הישראלי והבינלאומי", מסכמת קראוס.
ניהול בשלט קרוב - קפריסין כיעד נוח לישראלים המנהלים פעילות עסקית בחו"ל
אלכסיי שלימוב, מנכ"ל איסטרן פיק, המספקת שירותי ייעוץ ופיתוח ללקוחות גלובליים, מתגורר כבר שלוש שנים בקפריסין ואף הקים שם את העסק שלו, במטרה להיות קרוב יותר לאירופה אך גם לא להתרחק יותר מדי מישראל. לדבריו, "קפריסין מאוד קרובה לישראל, 40 דקות טיסה ויש כאן טיסות כמעט כל שעה כך שאני יכול לקיים פגישות גם בארץ בהתראה מאוד קצרה. החברה שלנו מביאה צוותי פיתוח ממזרח אירופה שעובדים בניהול מנהלי מוצר בכירים שלנו בישראל. כתוצאה, הלקוח נהנה מעלות נמוכה עבור עבודה ישראלית איכותית".
לשאלה עד כמה הוא מרגיש בטוח לחיות שם כישראלי, משיב שלימוב: "אני לא נתקל ביחס גרוע או אנטישמיות, בגלל שעבור האירופאים אנחנו חברה קפריסאית. העם הקפריסאי מאוד סובלני ומקבל ואני חווה פה יחס טוב מאוד. המלחמה לא נוכחת פה. אפילו כשהיה איום של טילים מחיזבאללה על קפריסין, רק בישראל דיברו על כך. התקשורת כאן הבינה שמדובר בנושא לא רלוונטי."
חיבור עסקי חוצה גבולות
אייל בר עוז, מנכ"ל ומייסד חברת Webiz, שמתגורר בגאורגיה: "בימים אלו, הפעילות שלנו בחו"ל מתנהלת בצורה שוטפת. גיאורגיה, שבה ממוקמת הפעילות המרכזית שלנו, היא מדינה מאוד תומכת בישראל ובישראלים. החיבור בין ישראל לגיאורגיה הוא עמוק, עם קשרים תרבותיים והיסטוריים חזקים מאוד".
עוד מוסיף אייל: "בנוסף, אנחנו מרגישים שותפות אמיתית עם המקומיים, שמכירים את האתגרים של ישראל ותומכים בעשייה שלנו. בגיאורגיה אין אנטישמיות כלל, ונהפוך הוא - יש הערכה גדולה מאוד לישראלים וליהודים ויש תחושת תמיכה ברורה. אנחנו מרגישים שותפות אמיתית עם הקהילות המקומיות, שמעריכות את התרומה שלנו לפיתוח הכלכלה המקומית, בעיקר בתחומי ההייטק והחדשנות".
לדברי בר עוז, "לעיתים יש ביקורת מצד גורמים בישראל על עבודה מחוץ למדינה, בעיקר על העברת משרות לחו"ל ובריחת מוחות, אבל אנחנו מבהירים שהפעילות שלנו לא באה על חשבון התעסוקה בישראל, אלא דווקא משלימה אותה. אנחנו עוזרים לחברות ישראליות לצמוח, לחסוך בעלויות, ולמצוא טאלנטים שלא תמיד זמינים בישראל".
ולסיכום אומר בר עוז: "גיאורגיה היא דוגמה מדהימה למדינה שתומכת בישראל, עם יחסים חמים וקשרים עסקיים שצומחים כל הזמן. אנחנו גאים להיות חלק מחיזוק הקשרים האלו ולסייע לחברות ישראליות לפעול בשוק הבינלאומי תוך שימור הערכים והזהות הישראלית".
בימים מאתגרים אלה, מנכ"לים ישראלים הפועלים בחו"ל לא מתמודדים רק עם אתגרים עסקיים, אלא גם עם שאלות של זהות ושייכות. נוסף על שיקולים שתמיד היו רלוונטיים, כמו קרבה גאוגרפית ותרבותית, בחירת המיקום לרילוקיישן עסקי הופכת לקריטית היום יותר מתמיד, וזאת בשל היחס המשתנה כלפי ישראלים ויהודים בעולם. המשמעות היא שכיום, מעבר עסקי אינו רק החלטה פיננסית או תפעולית, אלא גם שיקול אסטרטגי רחב יותר. השאלה אינה רק לאן עוברים, אלא איך זה ישפיע על היכולת להמשיך ולצמוח. ככל שהעולם העסקי משתנה, ישראלים הנמצאים בחו"ל יצטרכו לבחור את יעדיהם בזהירות, ולבנות את סביבתם כך שתאפשר לא רק הצלחה כלכלית - אלא גם תחושת בית.