אחרי חודשים של ירידה בהשקעות ומעבר חברות וטאלנטים לחו"ל עקב קידום הרפורמה המשפטית או אם תרצו, ההפיכה המשטרית, מגזר ההייטק פגש את המלחמה בזמן לא טוב. בשלב זה לא ברורה השפעת המלחמה על הקטר הכלכלי של המשק הישראלי, אבל אין ספק שתהיה פגיעה, גם בגלל האקלים הבינלאומי שחלקו מגלה תמיכה בפלסטינים על חשבון ישראל, וגם בגלל מחסור בכוח אדם, עקב גיוס מילואים חסר תקדים, ואזרחים רבים בהייטק שיוצאים להתנדבות אזרחית.
חברות ואנשי הייטק שעברו כאמור שנה לא פשוטה, יאלצו לעבור עוד חודשים של חוסר ודאות והתמודדות עם אתגרים ובעיות שלא חוו מעולם. מצב זה יחייב את יזמי ומנהלי ההייטק לנקוט ביוזמה ויצירתיות, ובפתרונות שטרם נקטו בעבר.
כל סטאראפ ישראלי שואף מיום היווסדו להגיע למגרש של הגדולים ולעבור לשווקים של אירופה או בארה"ב. המעבר לא קל ויש צורך להכיר וללמוד את השוק שעוברים אליו, זאת מעבר לאתגרים החדשים האמורים.
אנחנו מזהים שבע פעולות מיידיות שעל חברות טכנולוגיה לעשות באופן מיידי, כדי לצלוח את תקופת הלחימה ולהיות מוכנות ליציאה לחו"ל:
1. התאימו את המבנה המשפטי של החברה
על מנת לאפשר כניסת משקיעים זרים או מיזוג לחברה בינלאומית ביתר קלות, יתכן שידרשו התאמות ושינויים במבנה המשפטי של החברה. במקרים בהם יש כוונה לגייס משקיעים מחו"ל, ייתכן וכדאי כבר כעת להקים חברה מעבר לים שתאפשר כניסת משקיעים בצורה קלה יותר לפי דרישות המבנה והממשל התאגידי באותה מדינה של המשקיע. במקרים בהם נזהה משקיעים ציוניים שירצו להשקיע דווקא בחברה ישראלית, ייתכן וזה הזמן להקים חברה בישראל דווקא באזורי מיסוי בעלי הטבות מס, כגון אזורי פריפריה ויישובי קו העימות.
2. בררו אילו הטבות מס זמינות לכם ובצעו שינויים במידת הצורך
התאמת המבנה המיסויי של החברה (משפטי והעסקי) על מנת לאפשר למשקיעים וחברות מתמזגות להנות מהטבות מס עשויה לעשות הבדל גדול כאשר תעבירו את החברה לחו"ל. חוקי המס והטבות המס משתנים ממדינה למדינה וגם כאן נדרשת התאמה לחוקי המס המקומיים ובהתאם לאמנות המס ככל וקיימות בין המדינות. מלטה, למשל, מעודדת ומחפשת תעשיית קריפטו ומטבעות וירטואליים ומעניקה הטבות מס לחברות שעוסקות בתחומים אלה. גרמניה מתמחה בתעשייה מסורתית וכבדה ומשוועת לחדשנות טכנולוגית, ולכן מעודדת חברות זרות בענפי הטכנולוגיה העילית בהטבות מס שונות.
3. התכוננו להערכת שווי - לא רק בשקלים
מאחר וחוקי החשבונאות המיסוי והביקורת שונים בין מדינות, מעריכי שווי חברות במדינות שונות עלולים לקבל מסקנות שגויות, ולכן חשוב לנהל את כל המערכת החל משלב הנהלת החשבונות ועד לדוחות הכספיים של החברה בעברית ואנגלית, שקלים ואירו או דולר. מערכת חשבונאות ומיסוי דו לשונית ודו מטבעית, כולל דוחות תקופתיים בסטנדרטים בינלאומיים שהולכת לפחות ארבעה רבעונים אחורה, כמו גם התאמות בין מדינות לפי חוקי חשבונאות שונים בין התקינה הישראלית לאירופאית או האמריקאית, יעזרו לכם להימנע מטעויות קריטיות ויסייעו להעלות את שווי החברה.
4. דעו על מה אתם מחוייבים
בדקו את מערכת החוזים הייחודיים לחברה, כגון אופציות לעובדים או הסכמים כובלים אחרים שעשויים להיות מכשול למיזוג או למשקיע. אם לדוגמה לחברה נרכשת יש התחייבויות רבות לעובדים כמו אופציות או מענקים בעת מיזוג, יש להכירם מראש, מאחר ולעתים המשקיע החדש או החברה הממזגת, יחששו לקחת אחריות על התחייבויות החברה הנרכשת, ולכן יש לשקף את המידע באופן גלוי, ולאמוד את סיכונו במידה וקיים.
5. בצעו סקר סיכונים מקיף על פעילות החברה והאסטרטגיה שלה
מדובר בסקר שלכל חברה, בינלאומית או מקומית, כדאי לבצע מעת לעת, במטרה להבין איזה סיכונים פוטנציאליים יש לחברה וכיצד היא מתכוננת לקראתם. למשל, לחברה עם מאגר מידע משמעותי, אבטחת סייבר היא הדבר הכי חשוב, ולחברה שעוסקת בענף החקלאות באזור העוטף, מלחמות תקופתיות הן סיכון ממשי שיש להיערך אליו. המשקיעים תמיד ירצו לראות קדימה ולהבין את הסיכונים והחולשה בחברה וכיצד החברה מכינה עצמה לאירועים כאלה.
6. בחנו השפעות גיאופוליטיות וגיאו-כלכליות על התוכנית העסקית
גם אם בניתם תכנית עסקית לתפארת, הנסיבות השתנו ולכן קריטי שתבצעו התאמה למצב הנוכחי, תוך צמצום החולשות ומציאת פתרונות המחזקים את תוכניות החברה לעתיד, כמוקד משיכה למשקיעים ולשותפים עסקיים בינלאומיים. לכל מדינה יש יתרונות בזירה הבינלאומית והכלכלית שנרצה להבליט לעומת חסרונות פוליטיים שנרצה להסתיר ככל הניתן, או לפחות לשקף אותם בצורה מודעת.
למשל, הולנד ושוייץ נחשבות לחלוצות בתחום הסביבתי, ויש להן חוקים מחמירים לגבי תעשיות מזהמות. חברה שרוצה להצליח במדינות אלה תצטרך להיות מסוגלת לענות לשאלות קשות בנושא אחריות סביבתית ולהראות למשקיעים ובעלי עניין שהיא מבינה למה היא נכנסת.
בדוגמא ההפוכה, ישראל נחשבת לחלוצה בתחום הסייבר, אולם המלחמות הרבות שפוקדות אותה מחלישות את תדמיתה בעולם. חברה כזאת שתרצה לקבל תמיכה בינלאומית תצטרך להבליט את היתרון לעומת החיסרון: דווקא הסכנות הרבות שפוקדות את ישראל הן אלה שהניעו את החדשנות בתחום האבטחה והפכו את ישראל למעצמת הסייבר שהיא כיום.
7. הכינו את החברה לדיו דיליג'נס - בדיקת נאותות
לפני משא ומתן לקבלת השקעות, מיזוג או מכירה של החברה, צדדי ג' ירצו לראות שעברתם בהצלחה בדיקת נאותות שתעיד על טיב העסק - וכך גם בעת רילוקיישן. כשחברה מהגרת למדינה זרה, במיוחד אם היא לא חברה מוכרת, רוב הסיכויים שהיא תיתקל בחשדנות מסויימת במדינה אליה היא מהגרת, לכן כדאי מאוד להקפיד שהפירמה תביא עמה תרבות עסקית חיובית, ללא חשיפה לתביעות משפטיות מצד ג', או חשיפת מס בעקבות תכנוני מס לא חוקיים.
עם הפנים קדימה
אנו מניחים שגם לאחר סיום המלחמה, התדמית של ישראל, לרבות התדמית העסקית של חברות ישראליות או כאלה היוצאות מישראל, לא תהיה חיובית לאורך תקופה ארוכה. לאחר החקיקה המשפטית והמחאה בעקבותיה, בתוספת המלחמה, יחד עם הערות חברות דירוג האשראי והבנקים הבינלאומיים, סבירות גבוהה שהמוניטין העסקי של חברות ישראליות תהיה נמוכה מבעבר. מצד שני, עדיין ישנה הערכה רבה להייטק ולחדשנות הישראלית. טוב יעשו חברות ההייטק אם ינצלו את התקופה הזאת כדי להיערך כבר כעת לרילוקיישן של הפעילות העסקית, למיזוגים עם חברות בינלאומיות, ולהשקעות במבנה תאגידי בינלאומי מיוחד.
יניב אנג'ל, שותף מנהל מחלקת המיסוי ב-AUREN ישראל