בריחת המוחות נמשכת: מה ישאר מהסטארטאפ ניישן כשחברות ההייטק יעזבו לחו"ל?

השבוע פרסם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) את תוצאות הסקר התקופתי שלו בקרב משרדי עורכי הדין המובילים במגזר ההיי-טק בישראל, שעסק במקום ההתאגדות של סטארט אפים ישראלים חדשים.

הסקר נערך במסגרת האיגוד על ידי ועדה מקצועית קבועה של משרדי עורכי דין ורואי חשבון המייצגים את חברות ההייטק ואשר בראשה עומד עו"ד דן שמגר ממשרד מיתר. הסקר נערך על מנת לאסוף נתונים עובדתיים ברורים באשר לסוגיה חשובה המשקפת מגמות עדכניות בכל הקשור לפעילות מגזר ההייטק הישראלי.

בין המשרדים שהשתתפו בסקר העדכני (בסדר אלפאביתי): אפשטיין רוזנבלום מעוז, ארדינסט בן-נתן טולדנו, ארנון תדמור-לוי, גולדפרב גרוס זליגמן, הירש-פלק, מיתר, נשיץ ברנדיס אמיר, עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ, ש. הורביץ, שיבולת, Sullivan & Worchester ועוד.

מתוך הסטארט אפים החדשים שהוקמו בשנת 2023, רק 56.27% התאגדו בישראל. לצורך השוואה, מתוך הסטארט אפים החדשים שהוקמו בשנת 2022, 80.08% התאגדו בישראל ורק 19.92% התאגדו מחוץ לישראל. נתוני הרבעון הראשון של שנת 2024 מצביעים על יחס של 62.45% של סטארט אפים שהתאגדו בישראל לעומת 37.55% שהוקמו מחוץ לישראל - ירידה קלה ביחס לשנה הקודמת, אך הנתון עדיין מדאיג.

הכמות הכוללת של הסטארט אפים החדשים שהוקמו על ידי המשרדים המשתתפים בסקר בתקופות הללו ואשר לגביהן ניתנו הנתונים באשר למקום ההתאגדות, היא 490 סטארט אפים בשנת 2022 ו - 442 סטארט אפים בשנת 2023. מספר הסטארט אפים הנסקרים ברבעון הראשון של שנת 2024 הינו 127.

עורך דין דן שמגר, שותף במשרד מיתר ויושב ראש ועדת עורכי הדין ורואי החשבון ב-IATI, ציין ביחס לממצאים: "במחצית הראשונה של שנת 2023 זוהה שינוי דרמטי של מעבר להתאגדות של סטארט אפים חדשים מחוץ לישראל בניגוד למגמה ששלטה במשך שנים רבות, אולם נתונים אלו שיקפו שישה חודשים בלבד. בחינה של נתוני שנת 2023 במלואה והרבעון הראשון של שנת 2024 מעידים על כך שאין המדובר בתופעה קצרת מועד אלא בהתגבשות של דפוס קבוע ולפיו כ-40% מן הסטארט אפים החדשים (כ-240 חברות בתקופה הנסקרת), פי שתים מהנתון של 2022, מתאגדים מחוץ לישראל".

שמגר מוסיף כי "על אף שינוי קל ברבעון הראשון של 2024 אשר מוקדם להעריך את פשרו, היקפה של התופעה משמעותי והיא משקפת מציאות אשר לאורך זמן מסיטה פעילות כלכלית מחוץ לישראל ושוחקת את המותג של ההיי טק הישראלי. לא ניתן להתעלם מן התופעה. חובתם של קברניטי המשק לפעול על מנת לאמץ מנגנונים ותמריצים אשר ישיבו את המצב לקדמותו ויחזירו את המותג הטכנולוגי הישראלי למקומו במרכז הבמה."

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת איגוד התעשיות המתקדמות IATI: "השנה וחצי האחרונות היו קשות למשק הישראלי כולו וכל שכן לקטר הצמיחה של המשק, ענף ההייטק, ובתוך כך, גם לחברות הישראליות הפועלות בארץ ובחו"ל. לצערי, הסקר מציג תופעה רחבה שמצביעה על העברת פעילות כלכלית ענפה וצעירה מחוץ לישראל. הגורמים ידועים לנו, כך גם ההשלכות על הכלכלה ועל החברה הישראלית.

עניין נוסף הוא שחיקת המותג הישראלי "סטארטאפ ניישן". במשך שנים נבנה המותג של ההייטק הישראלי על בסיס הכשרון והחדשנות של היזמים והעובדים. היותה של חברה ישראלית תרם לבניית הזיקה המובנית בין הכישרון והאיכות לבין המדינה. ביחס לחברות אמריקאיות הזיקה הזו נחלשת", אומרת מאיר-רובינשטיין.

עו"ד שמגר: "חברות ישראליות שמעסיקות את עובדי הפיתוח והמכירות בישראל והכנסותיהן ממוסות בישראל תורמות רבות לכלכלה המקומית. גם כאשר המכירות ברחבי העולם נעשות באמצעות חברות בנות מקומיות וחלק מהרווח נשאר בחברות הבנות הזרות, חשוב שמוקד הפעילות וזהות החברה ישארו בישראל."

לדבריו, "חברות שהתאגדו בארה"ב בדרך כלל מקימות חברת בת ישראלית שקובעת את הבעלות על הקניין הרוחני בישראל ולפיכך חלק ניכר מן הפעילות הכלכלית נותר בישראל. עם זאת, לאורך זמן היותה של חברת האם אמריקאית מביאה להסטה של חלק בלתי מבוטל של הפעילות העסקית לחברת האם האמריקאית, הן מבחינת עובדים וספקים, הן מבחינת הרכב ההנהלה, הן מבחינת המשך הפיתוח והן מבחינת הכנסות חייבות במס.

לכך נלווה לעיתים גם מעבר של חלק מהצוות הישראלי לארה"ב כחלק מביסוס הנוכחות במקום ההתאגדות. בחברות כאלו הזיקה הישראלית נשחקת לאורך שנים, הכללים הבינלאומיים בדבר מיסוי מחייבים יצירת משקל גדול יותר של ההכנסות והרווחיות בארה"ב, ובנוסף חלוקת דיבידנדים לבעלי מניות כפופה למיסוי כפול שפוגע בכדאיות.

כאשר מסתכלים שנים לאחור רואים שחברות שבחרו להתאגד לפני עשר או עשרים שנה בארה"ב הינן חברות שמרכז הפעילות שלהן כיום הוא בארה"ב. לכן המציאות שרואים בסקר מעידה על תופעה שתבוא לידי ביטוי בשנים הבאות ולא באופן מיידי."

מאיר-רובינשטיין: "אני מאמינה שהאתגר הגדול הזה, יכול להביא איתו פתרונות וצמיחה וגם להשיב את האמון ואת המשקיעים ובמיוחד את המשקיעים הזרים. פתרון יתאפשר רק תוך כדי צעדים משמעותיים כמו שיפור תנאי המיסוי, מתן עדיפות לאומית לתחומי פיתוח וטכנולוגיה שונים, חיזוק המחקר האקדמי, שיתוף פעולה עם שחקנים בינלאומיים ועוד. תעשיית ההייטק הוכיחה את עצמה בעשור האחרון וממשיכה להשפיע רבות על קידום החינוך, הבריאות, הביטחון והרווחה במדינה, ועלינו להמשיך לחזק את ההמשכיות והודאות העסקית על מנת להחזיר את התעשייה לפסים של צמיחה."

עו"ד שמגר: "למרבה הצער, מגמת ההתאגדות מחוץ לישראל איננה כזו שהפתרון לה טריוויאלי. התופעה שהתפתחה משקפת דאגה וחרדה מן המציאות בישראל של השחקנים השונים בתעשייה, יזמים, משקיעים ושותפים עסקיים. משטר המס בישראל לחברות סטארט אפ ולמשקיעים זרים הוא ככלל אוהד ותחרותי. הבחירה להתאגד בארה"ב נעשית לעיתים מתוך הבנה של היזמים שהבחירה איננה אופטימלית מבחינת מיסוי. ובכל זאת הרשויות אינן יכולות שלא לבחון מה ניתן לעשות כדי לשנות את המגמה המדאיגה הזו בין אם על ידי הטבות לחברות שבוחרות להתאגד בישראל ובין אם על ידי הטבות לבעלי מניות בחברות אלו או באמצעות רעיונות יצירתיים אחרים. האחריות של הרשויות במצב זה הינה להתעמק בתהליכים ארוכי הטווח וליצור תוכניות עם הסתכלות של שנים רבות קדימה."

מאיר-רובינשטיין: "אני מאמינה שהאתגר הגדול הזה יכול להביא איתו פתרונות וצמיחה וגם להשיב את האמון ואת המשקיעים ובמיוחד את המשקיעים הזרים. פתרון יתאפשר רק תוך כדי צעדים משמעותיים כמו שיפור תנאי המיסוי, מתן עדיפות לאומית לתחומי פיתוח וטכנולוגיה שונים, חיזוק המחקר האקדמי, שיתוף פעולה עם שחקנים בינלאומיים ועוד. תעשיית ההייטק הוכיחה את עצמה בעשור האחרון וממשיכה להשפיע רבות על קידום החינוך, הבריאות, הביטחון והרווחה במדינה, ועלינו להמשיך לחזק את ההמשכיות והודאות העסקית על מנת להחזיר את התעשייה לצמיחה."