המגזר העסקי מסכם שנת מלחמה - מה למדנו ואיך ממשיכים מכאן?

השנה האחרונה, שנת המלחמה שפרצה עם אסון ה-7.10 היתה השנה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל אי פעם. דומה שאין ישראלי שהמלחמה לא נגעה בו באופן אישי בדרך זו או אחרת. מי שנדרש גם להתאים את עצמו למצב המלחמה הוא המשק הישראלי שמתבסס, כמובן, על חלק מאותם העובדים שגוייסו למילואים וכן משפחותיהם בעורף שדואגות יום ולילה ליקריהן. כך, מנהלים ומנהיגים עסקיים נאלצים להתמודד עם מציאות שהיא הכל חוץ מנורמלית. איך הם עושים את זה? יצאנו לבדוק.

"כבר בבוקר ה-7 באוקטובר, כשהבנו את גודל האירוע, איפשרנו לכל מערכות הביטחון גישה חופשית לפלטפורמה שלנו ונרשמו מאות כניסות של משתמשים מקרב כוחות הביטחון" אומר אבי אפללו, מייסד משותף ומנכ"ל חברת הפרופטק Simplex 3D, שפיתחה פלטפורמת תלת מימד ראשונה מסוגה לצילום אווירי.

"תוך כמה שבועות החלו לקום ברחבי הארץ מאות כיתות כוננות שהקימו מסגרות חדשות להגנה על יישוביהן", מספר אפללו. "הבנו שאין להם מערכת שתתמוך בתכנון ההגנה ובמעקב אחר הכוחות ולכן תוך שבועיים השלמנו פיתוח שמאפשר לראות בזמן אמת את כל חברי כיתות הכוננות על המפה, לתקשר עם החמ"ל, לפתוח אירוע ולהעלות מידע מהשטח.

השקנו מערכת שבה כל תושב יכול להעלות לחמ"ל התראה על אירוע חירום בלחיצת כפתור. חברי כיתות הכוננות מקבלים את המיקום המדויק של הקריאה באופן מיידי למכשיר הנייד שלהם ולחמ"ל. מעל 200 כיתות כוננות נעזרו במערכת בחודשים האחרונים ברחבי הארץ. בכך אנו מרגישים שתרמנו, ולו במעט, להחזרת תחושת הביטחון לתושבים".

מי שגם הבין שתחום הביטחון קריטי אחרי ה-7.10 הוא היזם רואי אליהו, תושב ויו"ר כפר רות. לאחר מאורעות אותה שבת החליט אליהו להוסיף למערכת הניהול השוטף של הישוב מרכיבי ביטחון שייסיעו לכל יישוב שמצוי בשעת חירום. כך פיתח את מערכת ESHUV, מערכת חדשנית שמסייעת לנהל את היישוב הן מבחינה ארגונית והן מבחינת שמירה על כלל התושבים.

בנוסף, "המערכת פתוחה לתושבי היישוב וכל ההודעות שיוצאות ממנה הן הודעות רשמיות של הנהגת היישוב. כך, במקום להיחשף לבליל של הודעות ברשתות החברתיות שלא ידוע מה טיבן, התושבים יודעים שמידע שהגיע מהמערכת הוא אמין ובטוח", מסביר אליהו.

אפרת אור (סיסי) מנהלת בחברת הפוסט-פרודקשן SCREEN: "יש לנו שתי זרועות בחברה שאנחנו כל העת צריכים לתת להן מענה. האחת, לעובדים שלנו, העורכים, אנשי הקריאייטיב ואחרים, והשניה היא ללקוחות, משרדי הפרסום וחברות ההפקה, כשזרוע אחת משפיעה על השניה."

לדבריה, "כחלק מתעשיית הבידור אנחנו מתמודדים בשגרה עם דד ליינים מטורפים ודברים שמשתנים תוך כדי תנועה, אבל אין ספק שה- 7.10 הוביל למשהו שונה לגמרי. כבר מההתחלה הבנו שהעובדים יתמודדו עם קושי קיומי של ממש מבחינת העבודה ולכן ב-8.10 מנכ"ל החברה, רועי קורלנד, הוציא הודעה לכלל העובדים שאנחנו כאן בשבילם ושאין להם מה לדאוג.

מעבר לכך, בימים הראשונים גילינו שעובד שלנו, גלעד בן יהודה, היה בפייסדאק ונעדר עד שלאחר מספר ימים קיבלנו הודעה שהוא נרצח. הוא היה עורך מאוד מוכשר והשבר בקרב העובדים היה גדול. כאן היתה משמעות אדירה ל"ביחד" שלנו שהיתה נקודת מרפא. כלל הפרויקטים אצלנו - סרטים, סדרות, פרסומות - נעצרו מיידית. אנחנו מדברים על תעשיה שלמה שנכנסה להקפאה ועל כן הודענו לכל העובדים שנתגייס לפעילויות חברתיות בהתנדבות, ושהחברה כמובן תמשיך לשלם להם משכורות מלאות.

בשלב הבא, רתמנו את הניסיון והמקצועיות שלנו למען עשייה חברתית וכבר בשבועות הראשונים התחלנו לייצר סרטים חברתיים (bring Emily home), הובלנו סרטי הדרכה, פעילויות עם "יד לאחים" ועוד.

לאט לאט ראינו גם את הלקוחות מתחילים להתאים את עצמם למצב. הראשונים שהשכילו לפרסם, רצו להביא בשורה חברתית ומסרים של אחדות ותקווה. לתקופה מסוימת, כל הזוהר נדחק הצידה והצבעוניות שכל כך אפיינה את התקופה שקדמה למלחמה הוחלפה בפרסומות כחול לבן בעלות אופי ציוני. דוגמא מובהקת היתה קמפיין "לאומי קטיף" של בנק לאומי, שהציע מלגה לסטודנטים שהתנדבו לסייע לחקלאי העוטף בימיהם הקשים ביותר, אך יש עוד אינספור דוגמאות אחרות."

אם יש משהו שלמדנו בשנה האחרונה, זה כמה חשוב להסתכל סביבנו, לראות את האחר ולהבין את צרכיו" אומר רון שפרינצק, מנכ"ל Sela, ספקית גלובלית מובילה של שירותי ענן עבור סטארט-אפים וחברות.

"כמנכ"ל חברה גלובלית בעלת מאות עובדים ולקוחות בישראל וברחבי העולם, חשתי מחויבות, כבר מתחילת המלחמה, להתעלות מעל תחושת חוסר הוודאות ולרתום את ההנהלה לטובת הפעילות העסקית של החברה שלנו ולמען החברה הישראלית כולה.

נאלצנו להתמודד עם מציאות חדשה, בה כ-60 מעובדינו גויסו למילואים, עובדים ובני משפחתם התמודדו עם פגיעות וקשיים, ולמרות הכל המשכנו לתת שירות ללקוחותינו, תוך שאנחנו תומכים בכל מי שזקוק לכך.

ראינו כיצד חוסר הידע והחששות משפיעים על מעגלי החברה, הקרובים והרחוקים, והבנו ששקיפות היא המפתח לבניית אמון. לכן החלטנו לעדכן את העובדים בארץ ובעולם באופן שבועי על המצב, עדכונים שבהם שיקפנו את ההשפעה על הפעילות שלנו, כיצד אנו תומכים בלקוחות וממשיכים לעבוד במלוא המרץ, למרות הכל.

בנוסף, בשנה האחרונה למדנו כיצד לנהל את כוח האדם תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של העובדים והעובדות, במיוחד במצבים של גיוס למילואים ומקרי חירום. כחברה התגייסנו גם למאמץ הלאומי במספר דרכים, לדוגמא כשהבחנו שבעקבות המצב, קיים מחסור בעובדי DevOps בקרב הלקוחות שלנו ובחברות נוספות, הצענו את עזרתנו ותרמנו עובדים שלנו לעבודה זו, כדי לסייע למשק הישראלי", מסביר שפרינצק.

רונה אקרמן, עו"סית ופסיכותרפיסטית וסמנכ"ל בעמותת מרכז אלה המעניקה סיוע נפשי במקרה של אובדן וטראומה: "מנהלים חייבים להיות מודעים לחלקים המנטליים ולמשמעות התמיכה מנטלית בעובד ולא רק בחניכה, הדרכה מקצועית, עמידה ביעדים וכן הלאה.

ישנם עובדים שהתמודדו עם אובדן של בן משפחה או מכר וכשזה קורה, בדרך כלל המענה הוא נקודתי על ידי מחלקת הרווחה שיש להם חבילת שכול והשתתפות בצער, אך לא מדובר במענים רגשיים אלא יותר פונקציונליים, כגון מענק שבעה. הצרכים של עובדים השתנו ועל מנת לשמר אותם, עלינו לספק גם מענה רגשי-נפשי ולא להסתפק רק בימי כיף, בונוסים, ארוחות או מתנות לחג."

שרון רצבי, יועץ בכיר בחברת Compvision, המתמחה בתגמול ושכר: "בשנה האחרונה ראינו חברות מתמודדות עם מחסורים חריפים בענפים רבים שנבעו מגיוס חיילי המילואים. בעוד שבתחומי הבנייה והחקלאות ראינו כניסת עובדים זרים מחו"ל (גם אם המכסות לא מספיקות), הרי שבתחומים אחרים אין חקיקה מוסדרת בנושא ולכן הארגונים נדרשו לקחת דברים לידיהם."

רצבי ממשיך ואומר כי "הפתרונות היו בעיקר תגמול כספי או ערכי בדמות שעות נוספות ומענקי התמדה, אך גם מתן הערכות ברמה האישית או מול כלל העובדים. בנוסף, ראינו שחברות רבות פעלו להעניק לעובדים ולמשפחתם מעטפת של התייחסות בדמות שיחות, משלוחי אוכל ופינוקים, שוברים וכד' כדי לשדר לעובד ולמשפחתו שהארגון עומד מאחוריו.

אלמנט נוסף שראינו הוא בדמות שווי האופציות שחולקו לעובדים. ראינו שבחברות ציבוריות רבות היו ירידות בשווי המניות מה שהשפיע על ערך האופציות שבידי העובדים. לכן, ראינו מספר גישות לנושא. חלק מהחברות לא עשו דבר מתוך אמונה כי המצב ישתפר וערך המניות יעלה בחזרה לרמתו המקורית. חלק החליטו לתמחר מחדש אופציות קיימות או בחלוקת תגמול הוני נוסף לעובדים, דבר שגורם שהגדיל את ההוצאה עבור החברה ללא השאת ערך נוספת למשקיעים.

לסיכום, אומר רצבי כי "אין תשובה אחת נכונה לגבי מה שצריך לעשות. השאלה היא גם כמה קרוב העובד לכסף ומה הוא יקבל לכשיבשילו האופציות? אם הוא קרוב מדי והאופציות לא שוות הרבה, הוא עלול לעזוב את החברה זאת לעומת עובד שיפגוש את הכסף רק בעוד שנתיים - שלוש."

סלבה גירין, מנכ"ל ובעלים של חברת התוכנה EGO DIGITAL אומר כי "בשנה האחרונה ראינו האצה של תהליכי אינטגרציה ואופטימיזציה בשילוב כלי בינה מלאכותית. המחסור בעובדים שנבע מהמלחמה יחד עם המרוץ אחר הבינה המלאכותית גרמו גם לתעשיות המסורתיות ביותר לבחון אפשרויות לייעל את תהליכי העבודה שלהם".

הוא מציין ש"אם עד המלחמה, ארגונים רבים העדיפו להימנע מהנושא בגלל עלויות או חשש מטכנולוגיות חדשות הרי שהמלחמה והשפעותיה חייבו אותם, למעשה, לפעול על מנת שהחברה תמשיך להתקיים ולהמשיך להיות תחרותיים בשוק. הטעמת הטכנולוגיה הייתה מחוייבת המציאות ולא השאירה להן ברירה.

בנוסף, ראינו שגם הפעילות בשרשרת הלוגיסטית כולה ובמשלוחים בינלאומיים בפרט התייעלה. לאורך חודשי המלחמה היו לנו בעיות במשלוחי הים ודווקא משלוחי האוויר היו כמעט היחידים שנשארו, מה שחייב חברות רבות לייעל את מערך הלוגיסטיקה שלהן.

כמו כן, ראינו שעסקים מקומיים רבים התחילו יותר ויותר לחפש יכולת לשווק ולמכור מוצרים מחוץ לשוק הישראלי, כמו ארה"ב, אירופה והאמירויות. ראינו יותר ויותר חברות שמוותרות על מחסני מלאי ועוברות להזמנות ישירות מהיצרן לפי סך מוצרים שנמכרו בפועל בחנות. אני מאמין ששינויים אלה, שהוטמעו לאורך החודשים האחרונים, ישארו איתנו היות והם רזים ויעילים ומסייעים לחברות להמשיך בפעילותן."

רוזי פנחסי, מייסדת ומנכ"לית Scaleops, חברת RevOps ומערכות מידע מספרת כי "השנה האחרונה לימדה אותנו על חשיבותה של גמישות תעסוקתית - עקרון חשוב המאפשר לחברות להמשיך לצמוח ולתפקד, גם כשהן נאלצות לקצץ בכוח אדם או להתמודד עם קשיים הנובעים מהמצב, כמו התנדבות למילואים".

לדבריה, "הגמישות התעסוקתית שמספקים שירותי אאוטסורסינג מסייעת לחברות להתייצב בתקופות של חוסר ודאות ומשבר. במקום להעסיק עובדים קבועים, חברות יכולות לשכור עובדים זמניים לפי הצורך, מה שמאפשר להן להתאים את מצבת כוח האדם לשינויים בביקוש והיצע בשוק. יתרונות נוספים כוללים הפחתת עלויות גיוס, מקצועיות גבוהה של העובדים והיכולת להתמודד עם שינויים בתנאי השוק. כל אלו מסייעים לחברות לשמור על יציבות ולהמשיך לפעול ביעילות, במיוחד בישראל שמתמודדת עם אתגרים כמו מלחמות ומשבר בהייטק".

המלחמה שפרצה לפני שנה וממשיכה בעצימות גבוהה גם בימים אלה, הכריחה את החברות הישראליות לבצע התאמות לא רק ברמת ההתייחסות לעובד ומשפחתו אלא גם להחליט האם ואיך מסייעים לחברה הישראלית, לכוחות הביטחון, למפונים ועוד. על המסקנות הניהוליות ולקחי התקופה עוד ידובר רבות בכנסים מקצועיים של ענף ה-HR והניהול בכלל. כעת, המשימה של מעסיקים היא להמשיך לתת ביטחון לעובדים במצב בעייתי ולנסות לשמור על פעילות גם בתנאי שוק שרחוקים מלהיות אופטימליים.