וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ארגונים שמקדמים גיוון חברתי בשגרה חסינים בחירום, מחקר חדש קובע

סאמר פאר

עודכן לאחרונה: 14.11.2024 / 10:07

התקופה הסוערת מעוררת רגשות קשים כלפי כל מי שמייצג במישרין או בעקיפין את "הצד השני". ואולם, מחקר חדש מצא כי ארגונים שהקפידו לגייס עובדים מאוכלוסיות מגוונות נהנו מחוסן מוגבר לנוכח אתגרי התקופה. האם שילוב עובדים ממגזרים שונים הוא המפתח לדו קיום?

במיוחד בזמני משבר, גיוון והכלה תורמים ליתרון התחרותי של ארגונים, מחזקים את החוסן הארגוני, ומאפשרים התמודדות טובה יותר עם אתגרים, כך קובע מחקר חדש של CO IMPACT.

במחקר רחב היקף זה, שנערך על ידי CO IMPACT בשיתוף עם ד"ר רולי רוזן במהלך המלחמה הנוכחית, נמצא כי ארגונים שהשקיעו בגיוון והכלה לפני המשבר הצליחו להתמודד עם אתגרים מורכבים, כגון קונפליקטים פוליטיים וחברתיים ומתח בין עובדים מרקע שונה, תוך שמירה על מרקם חברתי מאוחד.

במציאות עסקית דינמית ותחרותית, ארגונים המקדמים גיוון והכלה לאורך זמן מוצאים את עצמם בחזית החדשנות והיצירתיות. מעבר ליתרונות הכלכליים והחברתיים של הגיוון בזמני שגרה, תהליכים אלו מוכיחים את עצמם כבעלי ערך רב במיוחד בעת משבר.

CO IMPACT פועל לקידום הגיוון החברתי בחברות עסקיות בישראל, במיוחד באמצעות תעסוקה איכותית של החברה הערבית, אשר בעשור האחרון הפכה לערך משמעותי בשוק העבודה המקומי. במסגרת המחקר שהוביל בתקופת המלחמה, נמצא כי ארגונים עסקיים גדולים שהטמיעו פרקטיקות מותאמות הצליחו לשמור על המשכיות תפקודית ולתמוך בעובדיהם במצבים של מתח וקונפליקטים בין קבוצות שונות, כולל יהודים וערבים.

הצלחתם של ארגונים אלו בעבודה עם CO IMPACT מוגדרת לפי קריטריונים שונים, כגון שילוב מוצלח של עובדים ממגזרים שונים כחלק אינטגרלי מהארגון, שיפור בשורת הרווח כתוצאה מהגדלת ההון האנושי, והפחתת חיכוכים בזמני משבר. כמו כן, הצלחה מתבטאת ביכולת לשמור על המשכיות תפקודית, כאשר עובדים ערבים מחליפים את הקולגות הנעדרים.

גיוון כיתרון תחרותי

גיוון אינו עניין חברתי בלבד - הוא כלי שמניע את החברה קדימה ומייצר יתרון תחרותי. מחקרים מראים שחברות עם צוותי ניהול מגוונים מציגות ביצועים כלכליים טובים יותר. מחקרים מצביעים כי חברות עם גיוון אתני ומגדרי הן בעלות סיכוי גבוה משמעותית יותר מאחרות להצליח כלכלית.

מחקר שנערך בשיתוף CO IMPACT ו-TASC ב-2018 הראה כי העסקת עובדים מהחברה הערבית בארגונים עם רוב יהודי תורמת ישירות לשורת הרווח של הארגונים עם תוספת של 1% עד 5% בשנה. מסקנה זו התבססה על ניתוח כלכלי שבחן את תרומתם של עובדים מהחברה הערבית, כולל גישה לשווקים חדשים ושיפור המוניטין הארגוני.

במחקר נוסף נמצא כי עובדים ומנהלים מהחברה הערבית תמכו בתפקוד הארגונים בזמן חירום, כולל שבתות וחגים, מה שהבטיח המשכיות תפעולית ותרם ישירות לשורת הרווח ולשימור יציבות העסק.

המחקר, בהובלת ד"ר רולי רוזן ו-CO IMPACT בחן את ההשפעות הישירות של גיוון והכלה על עמידות הארגונים. הממצאים הראו כי ארגונים בעלי תשתיות גיוון והכלה הצליחו להגיב במהירות ובגמישות, לנקוט מיידית בפרקטיקות הכלה, ולקיים שיח פתוח עם עובדיהם. כך, הצליחו הארגונים להימנע מחיכוכים ולהבטיח תפקוד תקין.

בנוסף, מנהלים מדווחים כי הכלים שקיבלו פתחו עבורם זווית ראייה רחבה יותר, המאפשרת הבנה מעמיקה יותר של הצרכים האישיים והמקצועיים של עובדיהם ומתן תמיכה מותאמת ומדויקת, במיוחד ברגעי משבר לכלל הקבוצות בארגון.

יש לארגונים הרבה מה להרוויח מהשקעה בגיוון והכלה, ויש לנו עדויות רבות מארגונים שראו את התרומה האמיתית בשטח והבינו כי המפתח להצלחה עסקית חכמה ואסטרטגית הינו הגיוון. התהליך מוביל לחיזוק החוסן הארגוני, ובנוסף אנו מסייעים לארגונים ולמנהלים להתמודד בצורה מותאמת עם משברים ומתחים.

יצירת תהליכי גיוון וחיבור בין מגזרים

למרות היתרונות הברורים של גיוון והכלה, חברות בישראל עדיין מתמודדות עם אתגרים משמעותיים. אחד המרכזיים שבהם הוא הקושי למשוך ולשלב מועמדים מגוונים עקב חסמים תרבותיים ודעות קדומות.

נוסף לכך, המלחמה המתמשכת בארץ מוסיפה ממד חדש של קושי: מתחים פנימיים גוברים, חוסר יציבות בארגון, ואתגרי תקשורת בין עובדים מרקעים שונים. מציאות זו דורשת מהמעסיקים גישה רגישת-תרבות ומודעות לאתגרים החדשים, כדי לטפח סביבת עבודה מאוחדת ולמנוע קונפליקטים מיותרים.

במצבי חירום, כמו המלחמה הנוכחית, גובר הסיכון לקונפליקטים פנימיים בין קבוצות עובדים מקהילות שונות. דווקא כאן החוסן הארגוני נשען על היכולת של מעסיקים לזהות מראש את האזורים הרגישים בארגון, להכשיר את הצוותים הניהוליים, ובכך למנוע משברים ולשמר את ההמשכיות התפקודית.

הכשרת עובדים בהתאמה תרבותית - השקעה משתלמת

בנוסף, ארגונים שאינם משקיעים בהכשרות שמותאמות לשונות התרבותית עלולים להחמיץ הזדמנויות לשלב טאלנטים מגוונים, ולהפסיד את היתרונות הכלכליים והחברתיים שגיוון מביא עימו. לפיכך, יש צורך בפיתוח אסטרטגיות שאינן מתמקדות רק בגיוס, אלא גם בהדרכות המעמיקות את הידע וההיכרות של העובדים על קהילות שונות ועל הערך שהן מביאות.

מעסיקים רבים אינם מבינים את הערך של השקעה בהכשרות ייעודיות למנהלי החברה המותאמות לאוכלוסיות מגוונות, כמו הכשרות להנגשת תהליכי עבודה והתאמה לתרבות הארגונית, במיוחד בכל הנוגע לשילוב עובדים מהחברה הערבית. הכשרות אלו יכולות לתרום להבנה מעמיקה יותר של התרבות והצרכים הייחודיים של החברה הערבית, ולאפשר עבודה משותפת בצורה מיטבית.

לסיכום, השקעה בהכלה וגיוון לאורך זמן היא לא רק בשל הערכים החברתיים הנכונים שהיא מייצגת, אלא בשל היותה נכס אסטרטגי המסייע להצלחה העסקית של הארגון, בימי שגרה ובפרט בתקופות של אי-ודאות ומשבר. גיוון והכלה אינם רק כלים להמשכיות תפעולית ולפתרון אתגרים בכוח אדם, אלא מנועי צמיחה המקדמים חדשנות, יצירתיות וגישה לשווקים חדשים.

ניסיונה של CO IMPACT מדגיש את תרומתם המעשית של תהליכי גיוון לארגונים, כולל חיזוק שיתוף הפעולה הפנים-ארגוני, ניהול מיטבי של קונפליקטים, ובניית סביבת עבודה מגוונת המקדמת הבנה תרבותית ושיפור יחסי עבודה. זיהוי ההזדמנויות האסטרטגיות שגיוון מביא, כמו גם ההשקעה בתהליכים המותאמים לצרכים הייחודיים של אוכלוסיות שונות, תורמים ליצירת ארגון עמיד, גמיש ומצליח כלכלית גם בתקופות מאתגרות.

גיוון אינו רק ערך חברתי; הוא כלי אסטרטגי רב-ערך שמאפשר לארגונים להפיק יתרונות כלכליים משמעותיים ברמה הרחבה ביותר, לבנות מוניטין חזק ולשפר את שימור העובדים.


סאמר פאר הוא סמנכ"ל ידע וייעוץ ב-CO IMPACT.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully