איך הפיצ'רים החדשים באינסטגרם משפיעים על חוויית המשתמש?

כדי שחברות יצליחו להתקיים בשוק הדיגיטלי של ימינו, הן צריכות לעמוד בקצב השינוי המהיר שמתרחש בו. מי שעושה זאת יותר טוב מכולן היא Meta עם מוצרי הרשתות החברתיות שלה- פייסבוק, וואצאפ ואינסטגרם. החברה משחררת פיצ'רים חדשים בקצב מסחרר במטרה לשפר את חווית המשתמשים ולהכתיב את הסטנדרט.

הרשתות החברתיות מבינות שכדי לשמור על עניין אצל המשתמשים הם צריכים להישאר מעודכנים ולהציע חווית משתמש חדשנית בכל רגע נתון. חברת Meta היא אחת השחקניות המרכזיות בשוק הרשתות החברתיות בדיוק מהסיבה הזו, הם דואגים לצמוח באופן רציף ומשחררים מגוון פיצ'רים בתדירות גבוהה. לא תופתעו לשמוע שנכון לדצמבר 2021 לאינסטגרם לבד יש כמעט 2 מיליארד משתמשים פעילים.

חשבתם שכל משתמשי אינסטגרם מקבלים את אותו היחס? תחשבו שוב. מנהלי המוצר של החברה כבר מזמן הבינו שהרשת החברתית מתחלקת לשני סוגי משתמשים עיקריים - אלו שיוצרים את התוכן (לרוב פרופילים עסקיים), ואלו שצורכים אותו.

בתור מאפיינת UX במוקסי מבית Aman Digital, אני מעצבת את חוויית המשתמש של הנכסים הדיגיטליים של החברות הגדולות במשק כגון: מאוחדת, צה"ל, שופרסל, יילו ועוד.

אחד האתגרים הגדולים בעיצוב מוצר הוא להצליח להנגיש את המוצרים השונים למספר רב של קהלי יעד, בהתאם לצרכי המותג. למשל, דור ה-Z, המכונה גם דור המסכים, נולד לעולם דיגיטלי בו חיבור תמידי לאינטרנט ולרשתות החברתיות הפך להיות חלק מהזהות. הם גולשים בפלטפורמות השונות כדי לצרוך מידע, לתקשר ולהתבטא. בשונה מדור ה-Y, שגדל ללא סמארטפונים ומבחינתו כל חידוש הוא מרגש, דור ה-Z מסתגל במהירות לשינויים דיגיטליים, משתוקק ומצפה להם. הקלות בצריכת מידע העמיקה את הצורך שלהם לחדש ולהתחדש לעיתים קרובות.

אבל למרות הדומיננטיות של דור ה-Z בקביעת כללי משחק חדשים, ברוב הפעמים מנהלי המוצר נדרשים לספק פתרונות יצירתיים כדי לתת מענה למגוון רחב של קהלים ולבטל התנגדויות לטובת הדורות שלא גדלו עם סמארטפונים ולא 'שוחים' בטכנולוגיה. כך או כך, עיקרון מנחה בעיצוב חוויית המשתמש והמיקרוקופי היא להגיע לתכלית שלשמה באנו בדרך הקצרה והקלה ביותר האפשרית.

אז איזה פיצ'רים חדשים נכנסו לאחרונה לאינסטגרם, לשם מה הם נוצרו, והאם הם מוסיפים לחוויית המשתמש או גורעים ממנה?

אינסטגרם ידועה כפלטפורמה שנוהגת לשחרר פיצ'רים ולהסיר אותם במהירות בעקבות התנהגות משתמשים והתייחסות לביקורות. לפני חודש, היא שיחררה פיצ'ר שמאפשר גלילה אוטומטית של התמונות ב"דאמפ" - למי שלא מכיר, "דאמפ" הוא המונח המתאר העלאת מספר תמונות לאותו הפוסט.

כמעצבת מוצר, אני בוחנת פיצ'רים חדשים בעין ביקורתית וחושבת כיצד הם ישפיעו על המשתמש ומה היא נקודות התורפה שלהם? במקרה הזה, החידוש לא היה פרקטי במיוחד. קצב הגלילה האוטומטית היה איטי מאוד וארך כ- 3 שניות בין תמונה לתמונה. בזמן הזה המשתמש כבר היה סורק בעצמו את כל התמונות. כמו פיצ'רים רבים אחרים, גם הפיצ'ר הזה נעלם מהפלטפורמה כלעומת שבא.

הפיצ'ר מבוסס המיקום מאפשר למשתמש לראות רילסים של פרופילים מהאזור הגיאוגרפי בו הוא נמצא. הכלי מקל משמעותית על חווית השיטוט והחיפוש אחר טרנדים מקומיים חדשים, ומסייע ליוצרי תוכן לקבל השראה לתכנים רלוונטים שמחדשים ומסקרנים את העוקבים שלהם וכך למעשה לשמר אותם. המאמץ מצידם מצטמצם כי מרכזים להם את הטרנדים הרלוונטים במקום אחד ייעודי.

הפיצ'ר Reels Trends נועד לעזור לקבוצת המשתמשים שמייצרת תוכן באינסטגרם, עם דגש על פרופילים עסקיים. אחד האתגרים הגדולים של יצרני התוכן באינסטגרם הוא להיות הראשונים שמביאים את הבשורה ובכך להיתפס כמכתיבי דעת קהל. אינסטגרם הבינה שלא תמיד קל לזהות את הטרנדים החמים וכך נולד הפיצ'ר החדש שנכון להיום זמין רק בארצות הברית.

השאלה הכי גדולה כאן היא כיצד האלגוריתם של אינסטגרם חושב? איזה תכנים הוא מסמן כטרנדיים? אם ריל מסויים התפרסם מעל X פעמים הוא אוטומטית הופך לטרנד רק כי הוא פורסם ע"י מספר רב של פרופילים מאותו האזור? האם כל הפרופילים מקבלים יחס שווה או שטרנדים בהכרח יצאו מפרופילים עם מספר רב של עוקבים, שבין כה מסומנים כמכתיבי דעת קהל? השאלות האלה תמיד מסקרנות מעצבי מוצר כי ככה אנחנו יכולים לדעת שהפיצ'ר אכן יצליח לענות על דרישות המשתמשים ולהיות רלוונטי עבורם.

כולנו מכירים את 'שעות השיא' באינסטגרם, וכשאני אני אומרת שעות שיא אני מתכוונת לשעות בהן ישנה תנועה רבה באפליקציה, בדומה לשעות שיא על הכביש. שעות השיא נקבעות בהתאם לאזור הזמן בו המשתמשים נמצאים - כך ששעת שיא בישראל שונה משעת השיא בארה"ב.

כיוון שמטרת יצרני התוכן היא לקבל חשיפה מירבית לתכנים שלהם, החברה שיחררה פיצ'ר שמאפשר למשתמשים לתזמן את הפוסטים שלהם ולתכנן לו"ז לפיו יעלו, עם אופציה לימים ושעות ספציפיות, ובעדיפות כמובן להעלאת תכנים בזמני השיא.

הפיצ'ר אולי לא רלוונטי למשתמש הפשוט, אבל כשמדובר בפרופיל של חברה, מותג, או משפיען רשת עצמאי שרוצים להבטיח חשיפה ומעורבות, הוא יכול לחסוך המון זמן ולסייע ביצירת עקביות, שהיא אחד העקרונות הכי חשובים כשמנהלים מותג ברשת.

היתרון הגדול של הפיצ'ר הזה הוא האפשרות להכין את הפוסטים בצורה מרוכזת מראש, במקום להתעסק בזה מדי יום, ולמנוע מצבים בהם בגלל אירוע/מחלה/חופשה של אחד העובדים, שוכחים להעלות עדכונים שהם קריטיים למותג באותו הרגע, כמו מבצע לחג או ברכה ליום האישה.

ואם נרחיב את עניין הזמינות, ידוע שזמן שווה כסף. כשאני מתחילה לעבוד על מוצר חדש, אחד הקווים המנחים שתמיד יושבים לי בראש זה איך אני מקלה על המשתמש וחוסכת לו זמן. במקרה של אינסטגרם מדובר בג'ינגול המושלם. המטרה העסקית העיקרית של אינסטגרם היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן בפלטפורמה ולגרום להם להגיב לתכנים. כאן אפשר לשים לב להפרדה משמעותית בין קבוצת יצרני התוכן לצרכני התוכן. ככל שיהיה ליצרני התוכן יותר קל להעלות תוכן, כך המגוון יהיה עשיר יותר וצרכני התוכן יבלו יותר זמן בגלילה אינסופית.

כעת, במקום להיות מחוברים לסמארטפון 24/7, יוצרי התוכן ומנהלי הסושיאל יכולים לייצר מאגר של תכנים, להחליט איזה תוכן עולה מתי, וכך לייצר נרטיב אחיד ורציף על ה'קיר' שלהם או של החברה אותה הם מייצגים.

התפיסה של מטא היא אחת הסיבות המשמעותיות שבזכותן היא שועטת קדימה וממוצבת כמובילת הענף, גם לנוכח התחרות העזה מצד טיקטוק, שנותנת פייט בהתאם ואף משחררת פיצ'רים טובים יותר. הגישה הגמישה של Meta , שמצריכה שיתוף פעולה מושלם בין כל המחלקות וקצב עבודה מסחרר למדיי, מאפשרת לה להוציא פיצ'רים שמטרתם לשפר את חווית המשתמש ובמידת הצורך להוריד אותם באותה המהירות שבה הם עלו.

אם נקביל את אינסטגרם לבן אדם, נוכל לראות קווי אופי מאוד דומים לאלה של דור ה-Z - השאיפה לחדש, לשנות, להוביל ולהתאים את עצמם למשתמשים השונים היא סיבה עיקרית לדומיננטיות של החברה בשוק. אמנם רבים יגידו שיש לה אינטרסים משלה, כיאה לכל חברה פרטית, אבל בשורה התחתונה היא מצליחה לשזור פי'צרים חדשים בתוך המוצרים שלה ועדיין לשמר את החוויה הקיימת של המשתמשים, עד לרמה שהם כמעט לא שמים לב לפיצ'ר החדש, כי זה מרגיש כאילו הוא תמיד היה שם.

חן ג'רבי היא מעצבת מוצר ומנהלת מחלקת UX בחברת Moxie מבית Aman Digital