וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הצהרת כוונות לשנה החדשה: עד כמה זה באמת עובד?

עודכן לאחרונה: 22.9.2023 / 9:57

ערב יום כיפור הוא זמן מעולה לעשות חשבון נפש ולהציב יעדים לשנה החדשה, אבל בין אם אתם מעוניינים לרדת במשקל, ללמוד מקצוע או לפתח את כישורי הניהול שלכם, בכל הקשור להגשמה, הסטטיסטיקה תפעל לרעתכם. אז איך בכל זאת ניתן לדבוק במטרות שלנו ולהטמיע שינוי אמיתי?

טדי קולק, ראש הממשלה דוד בו גוריון, משה דיין, שמעון פרס, מזכיר המדינה חיים לסקוב בטקס הצהרת כוונות 29/1/58 (כהן פריטז). לשכת העיתונות הממשלתית
טדי קולק, ראש הממשלה דוד בו גוריון, משה דיין, שמעון פרס, מזכיר המדינה חיים לסקוב בטקס הצהרת כוונות 29/1/58 (כהן פריטז)/לשכת העיתונות הממשלתית

הטעות המרכזית שאנשים עושים עם הצהרת הכוונות לשנה החדשה היא להכין רשימה אחת של מטרות מאוד שאפתניות, ללא כל סדר הגיוני, ואז לנסות להגשים את כל היעדים בעת ובעונה אחת. לאחר מכן, יתכן שיהיו לנו חודש-חודשיים בהם נהיה מאוד ממוקדים, אבל ככל ששטף העבודה היומיומי יגבר כך הרשימה שלנו תידחק לתחתית הערימה ועוד שנה תעבור מבלי שהגשמנו דבר ממה שרשום בה.

מחקר של אוניברסיטת סקרנטון מ-2014 מצא שרק 8 אחוז מהאנשים זוכים להגשים את החלטות השנה החדשה שלהם. ניתן לייחס את הנתון הזה לנטיה שלנו להציב יעדים לא מציאותיים, היעדר מנגנוני תמיכה מתאימים, או פשוט הזנחה של הרצונות האישיים לטובת הבית, העסק, או כל תירוץ אחר. באופן מפתיע, שיעור הכישלון הזה לא השתנה הרבה עם הזמן.

בניית הרגלים לוקחת זמן. כמה זמן?

החוקרים בסקרנטון מצאו ששינוי הרגלים לוקח כשלושה חודשים בממוצע עם שהם הופכים לחלק מהשגרה שלנו, ושלאחר שישה חודשים של התמדה, כ-40% מהאנשים יעמדו בהחלטותיהם.

כלל ה-21/90 שניסח מקסוול מאלץ בספרו משנות ה-60, קובע כי לוקח 21 ימים לבנות או לשבור הרגל ו-90 יום להטמיע שינוי. למרות שהקביעה הזו לא הוכחה מעולם, יש לה אפקט פסיכולוגי משמעותי, כי כשמתחילים הרגל חדש במחשבה שהוא יקח רק 21 יום, ושאם נצליח נמשיך לעוד 90 יום, הרבה יותר קל לנו לעמוד ביעדים ולהגיע לנקודה שממנה זה באמת נעשה קל יותר.

מחקר של אוניברסיטת קולג' בלונדון מ-2009 מצביע על כך שבממוצע, לוקח לפחות 66 יום להפוך הרגל חדש לאוטומטי וטבעי כך שהוא הופך לחלק מאורח החיים שלך.

טוב שיש לאן לשאוף

גם אם התמדה זה לא הצד החזק שלכם, רשימת המטרות לשנה החדשה איננה מיותרת לגמרי. בסקר שפורסם ב-Journal of Clinical Psychology, כמעט מחצית מהנסקרים שערכו רשימת מטרות לשנה החדשה דיווחו שהצליחו בהשגת מטרותיהם, זאת לעומת 4% בלבד בקרב נסקרים שלא ערכו רשימה כזאת.

באופן דומה, סקר של ה-BDC בקנדה מצא שליותר מ-70% מהחברות המצליחות ביותר היתה תוכנית עסקית לטווח בינוני, לעומת 46% בלבד בקרב חברות מצליחות פחות. אם אין לכם תכנית עסקית אסטרטגית, זה הזמן להכין אחת, ואם יש לכם, כדאי לעדכן אותה כדי לקחת בחשבון את המצב הפיננסי שלכם, התפתחויות חשובות בעסק או שינויים בשוק בו אתם פועלים.

יזמים רבים מחזיקים בראש שלהם ידע רב על ניהול העסק, אבל ככל שהחברה גדלה הם מסתכנים בלהפוך לצוואר בקבוק ולמכשול הגדול ביותר שלהם. דרך אחת להימנע מכך היא להוציא את כל הידע הזה מהראש ולהוריד אותו לקרקע בצורה של נהלים סטנדרטיים שעובדים ומנהלים יפעלו לפיהם בשוטף. גם כאן, תידרש התמדה ומשמעת על מנת לוודא הטמעה נכונה של שינויים, אולם עם מספרים כאלה, נראה שהתועלת בתהליך כזה גבוהה בהרבה מהסיכון לכישלון.

אז איך ניתן להתמיד ולהגשים את המטרות שלנו?

השנה, כדי לא ליפול שוב בסטטיטיקה, חיפשתי מתודולוגיה מובנית שתעזור לי לדבוק במטרות שלי לאורך השנה ולהגשים אותן.

זימון מדויק
בעולם הניו אייג' מדברים על כך שכדי לזמן דברים שאנחנו רוצים לחיים שלנו, אנחנו קודם כל צריכים לדעת לפרטי פרטים מהם אותם דברים שאנחנו רוצים. למשל, "להיות מפורסם" זו לא מטרה מדויקת, כי גם פושעים ורוצחים נתעבים הפכו להיות מפורסמים לאחר שנתפסו. בקשה מדויקת יותר תהיה למשל "לזכות בהערכה והוקרה על העשיה שלי".

מאידך, זימון ספציפי מדי עלול להסתיים באכזבה. למשל "לסגור את העסקה עם X" הוא לא בהכרח הדבר הכי טוב עבורנו ויתכן שהוא יגרום לנו לפספס הזדמנות אחרת, טובה יותר. לכן, זימון מדויק יותר יהיה "לסגור עסקאות טובות שיקדמו את העסק שלי ויגדילו את הרווחים שלי".

חלוקה לביסים
עוד לפני שניגשתי לכתוב את רשימת המטרות שלי, החלטתי שיהיו בה 12 סעיפים, כמספר חודשי השנה. כך, במקום ערימה של משימות להתמודד איתן כבר מעכשיו, תהיה לי פעילות אחת חדשה לבצע בכל אחד מחודשי השנה, ואוכל להקדיש לכל מטרה את הזמן ואת תשומת הלב הראויה לה.

אל תזניחו את עצמכם
כשמנהלים עסק, נורא קל להישאב לתוכו ולשכוח את הצרכים והרצונות האישיים. לכן, כדי לאזן בין המטרות האישיות והמקצועיות, החלטתי לחלק את הרשימה לשתי הקטגוריות האלה, ולבצע אותן לסירוגין. כך, אם בחודש הקודם התמקדתי במטרה מקצועית, בחודש הנוכחי אתמקד במטרה אישית וכן הלאה.

מטרה מקצועית יכולה להיות למשל "לשפר את כישורי המשא ומתן שלי" בעוד שמטרה אישית יכולה להיות "לשפר את היחסים עם בן/בת הזוג שלי". למעשה, שני הדברים שלובים זה בזה, שכן השגת שיפור ברמה המקצועית בהכרח תיטיב גם עם ההערכה העצמית, מה שיסייע לנהל מערכות יחסים טובות ויציבות יותר. וכשמערכות היחסים בחיינו אוהבות ותומכות, קל לנו יותר ליזום, להשקיע ולהתפתח מקצועית.

קביעת סדר עדיפויות
בקביעת סדר הביצוע של המטרות, תמיד נרצה להתחיל באלו שיסייעו להגשים את המטרות הבאות. למשל, אם אחת המטרות היא להגדיל הכנסות מעבודות פרילנס אונליין, מטרה מוקדמת יותר עשויה להיות להתמקצע ב-Prompt Engineering, שיאפשר לכם להרחיב את סל השירותים ללקוחות.

בארגון גדול יותר, הקמת ועדה מייעצת שנפגשת באופן קבוע כדי לעזור לכם לקבל החלטות עסקיות ולפתח חזון ארוך טווח עשויה לסייע להגשים מטרות רבות אחרות בהמשך. באופן מפתיע, רק 6% מהסטארטאפים מחזיקים ועדה כזאת, לפי סקר ה-BDC.

ניטור ומעקב מתמשך
כבר הבנו שהטמעת הרגלים חדשים דורשת התמדה, אז כדי לוודא שאף מטרה לא תיזנח בדרך, שווה להקדיש זמן ולחשוב באילו כלים תשתמשו על מנת לעקוב ולהעריך את ההתקדמות לאורך השנה.

למשל, אם אחת המטרות היא להגדיל חשיפה ברשת, הפעולה הראשונית יכולה להיות פתיחת חשבונות בכל ערוצי המדיה, בניית לו"ז פרסומי ויצירת ערימה של תכנים טקסטואלים וויזואלים שישמשו אותי לשנה הקרובה. מכאן והלאה, העבודה השוטפת תהיה הרבה יותר פאסיבית ותכלול בעיקר מעקב, כדי לוודא שהפרסומים מתוזמנים נכון, להגיב לאינטראקציות עם הקהל, ואולי לבצע התאמות ושינויים בזמן אמת בחלק מהתכנים, בהתאם לאירועים אקטואליים שלא יכולנו לצפות מראש.

דע לאן אתה הולך

הסטטיסטיקה אמנם לרעתנו, אבל עריכת רשימת מטרות לשנה החדשה היא אף פעם לא בזבוז זמן והיא תמיד תהיה עדיפה על ניווט באפילה. כשאינספור גורמים מנסים ללא הפסקה להשפיע עלינו ולתמרן אותנו, עצם הידיעה לאן אנחנו הולכים היא היא המטרה שיש לחתור אליה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully