שינויים בהרגלי הצריכה: מה עושים הישראלים באינטרנט ואיך זה ישפיע על השיווק שלכם?

מדד האינטרנט הישראלי שפורסם השבוע ממפה באופן מקיף את העדפות הישראלים בצריכת מדיה ואת הרגלי השימוש שלהם ברשת בשנת 2022, על בסיס מדידות תקופתיות שבוצעו לאורך השנה על ידי איגוד האינטרנט וסקר מקיף מראשית שנת 2023 שבוצע על ידי מכון 'מאגר מוחות'.

"מדד האינטרנט מקיף את הרגלי השימוש בשירותי האינטרנט השונים", אמר יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי. "ניתן לראות באופן בולט את הגידול המהיר שחל במהלך השנה האחרונה בצריכת תכני וידאו שונים בקרב ישראלים, אם זה בשימוש בטיקטוק ואם בצריכת סדרות בנטפליקס. ככלל, הרשת הפכה למקור המרכזי של צריכת תקשורת ופנאי - טלוויזיה, סדרות ומוסיקה."

ואכן, הרשת מעולם לא ראתה ימים יפים יותר. התוכן, שזמין היום יותר מתמיד בכל פורמט אפשרי, מעניק לישראלים שפע של חוויות משמעותיות: מפנאי ובידור ועד פגישות עסקיות, מהמסך הקטן של הטלפון ועד מערכת הקולנוע הביתית. בהתאמה, גם הפלטפורמות בהן הישראלים צורכים תוכן רבות ומגוונות.

הנתון הבולט וגם הצפוי ביותר הוא שהישראלים מכורים לסושיאל. למעלה מ-90% מהציבור הישראלי משתמש ביוטיוב, וואטסאפ ו/או פייסבוק. טיקטוק רושמת זינוק משמעותי בחדירה לשוק הישראלי, כאשר בראשית 2023 כמחצית מהציבור הישראלי העיד על שימוש בה לעומת כ - 30% בתחילת 2022. עוד בראש הטבלה: אינסטגרם - 70%, טלגרם - 54%, וטוויטר עם 35%.

רשימת האתרים הבינלאומיים עם הכי הרבה כניסות של ישראלים דרך הדפדפן כוללת את גוגל, יוטיוב, פייסבוק, וויקיפדיה, וואטסאפ, טוויטר, אינסטגרם, אתר עם תוכן למבוגרים בלבד, ששמו לא הוזכר בדו"ח, וזום. ברשימת האתרים הישראלים המבוקרים ביותר, אתרי החדשות מובילים את הטבלאות, כאשר Ynet, וואלה! ומאקו בשלישיה הפותחת.

המשמעות למפרסמים? שילוב של תוכן שיווקי באתרי החדשות לצד תכנים עיתונאיים עשוי להיות אפיק השקעה כדאי לאלה המעוניינים בפרסום כלל ארצי רחב היקף.
אין ספק שהרשתות החברתיות ימשיכו להיות מקור משמעותי ללידים, חיבורים עסקיים, קהל וטראפיק, ואולם עומס המידע ההולך וגובר בפלטפורמות אלו, כמו גם שינויי המדיניות התכופים, צפויים לפגוע ביכולת של מפרסמים לגעת בלב הצרכנים. זה מביא אותנו לסעיף הבא בדו"ח.

הנתונים שחושף לראשונה איגוד האינטרנט מלמדים כי רוב הציבור הישראלי משתמש בשירותי סטרימינג אינטרנטיים כמו נטפליקס וספוטיפיי. זה נכון גם לפריפריה לעומת המרכז ולציבור החילוני לעומת הציבור הדתי-לאומי.

60% מהישראלים משתמשים בנטפליקס,10% בשירות דיסני+, 5% באפל טי-וי, 3% באמזון פרימיום ו-1% בדיסקברי פלוס. בשירותי המוסיקה מובילה ספוטיפיי עם 35%, ואחריה אפל מיוזיק עם 8%.

בקרב ספקיות הטלוויזיה דרך האינטרנט, שעד מהפכת הסטרימינג היתה להן בלעדיות מלאה בשוק, חברת hot מובילה עם 20% בלבד, אחריה yes עם 14%, פרטנר וסלקום עם 11% כל אחת.

לשינוי הזה בהתנהגות המשתמשים צפויה להיות השפעה גדולה על עולם הפרסום, כאשר יותר ויותר צרכנים משתמשים בטלוויזיה או במחשב שלהם כדי להזרים תוכן ישירות מאפליקציות ושירותי IP מובנים.

המעבר מפרסום מסורתי באמצעות לוח שידורים קבוע של ערוצי הטלוויזיה בלוויין ובכבלים, למודעות מותאמות אישית שאפשר לפרסם בקליק בפלטפורמה המועדפת עליכם בהכרח ישנה את כללי המשחק.

אלה חדשות מרעישות, ולתעשיית הפרסום יש את כל הסיבות להתרגש. ראשית, כי זה סוג של חידוש מלאי בשוק הפרסום הדיגיטלי, שזועק לאספקה ​​נוספת.

שנית, כשעתיד ה-SEO מוטל בסכנה והקשב ברשתות החברתיות שואף לאפס, שידורי טלוויזיה חינמיים מספקים למפרסמים קרקע פוריה והרבה פחות חרושה לגדל בה את המותגים שלהם.

השימוש והעבודה באינטרנט בקרב ישראלים נחלקים בצורה שווה בין מחשבים (נייח ולפטופ) ומכשירים ניידים (טאבלטים וטלפונים סלולריים), כאשר הדפדפן המוביל בישראל באופן מובהק בהיקף השימוש בו - הוא כרום, עם כ- 70% (נייח + סלולר). שאר הדפדפנים, בשימוש של אחוזים בודדים, כאשר הגבוה מבניהם הוא ספארי IOS- עם 8.8% שימוש.

כיוון שהדו"ח התמקד באתרי WEB ולא באפליקציות, הוא לא כלל את הרגלי השימוש של הישראלים במכשירי PlayStation ונינטנדו ובאפליקציות הגיימינג. בעיניי זה חבל, כי לפי התחזיות העולמיות, שוק הגיימינג, שבו הקשב גבוה הרבה יותר, הולך להיות היעד הנחשק הבא של המפרסמים.

הדו"ח אף בחן את אופן הפעילות של הנוער ברשת - מהנתונים עולה התוכן הנצרך ביותר על ידי בני נוער הוא מוזיקה וסרטים (70% השיבו שזו הפעילות המרכזית שלהם באינטרנט), והפעילות השנייה המדורגת כגבוהה ביותר מבחינת השימוש שלהם הוא ברשתות החברתיות (58%). עוד עולה מהדו"ח
כי 49% מבני הנוער מבלים מול המסך למעלה מ-4 שעות ביום, ושליש מכלל בני הנוער העידו שזמן המסך שלהם אף עולה על 6 שעות ביום.

הרשת שבני הנוער לא יוותרו עליה היא בראש ובראשונה אינסטגרם (41% מכלל מהמשיבים). בנוסף, כמחצית מבני הנוער העידו שההורים שלהם לא מדברים איתם כלל או לעיתים רחוקות על הסכנות הגלומות ברשת.

מחקרים רבים שנעשו בנושא מציגים תמונה מדאיגה בנוגע להשפעה השלילית של הרשתות החברתיות על בריאות הנפש של בני אדם בכלל ובני נוער בפרט. כמפרסמים עלינו להיות מודעים לסכנות הנפשיות שתוכן כזה או אחר עלול לגרום לצעירים וצעירות, ולהקפיד להציף את הנושא באופן כנה ופתוח, בין אם בתוך צוות השיווק או מול קהל העוקבים.

יתרה מכך, הדור שצמח ממצעד האקלים ומהקורונה מעורב בנושאים חברתיים וסביבתיים הרבה יותר מקודמיו. יותר ויותר צעירים מחפשים היום במותגים את הערכים החברתיים החשובים להם, ומותגים שהשכילו להבין זאת יוצאים נשכרים.

אם יש מסקנה אחת מהסקר שלא משתמעת לשתי פנים, זה שהישראלים רוצים יותר מהאינטרנט שלהם: יותר מהירות, יותר איכות, יותר מכשירים, יותר שירותים זמינים.

יורם הכהן: "הסקר מלמד כי התלות ההולכת וגוברת ברשת מחייבת "להדביק את הפער" בקצב מהיר יותר בכל מה שנוגע לתשתיות - סיב אופטי ומהירות הגלישה ברשת. השימוש ברשת עולה בקצב מהיר ועל המדינה לוודא כי התשתיות עומדות ב"ביקוש" ואף מוכנות להתפתחויות עתידיות".

עד שכל זה יקרה, נוכל להתנחם במרחב כתובות האינטרנט העבריות, שנולד לפני כחצי שנה ומתהדר בסיומת המדינתית החדשה ".ישראל". הדו"ח מציין כי זמן קצר לאחר פתיחתו נוספו כ-21,600 שמות מתחם הרשומים באינטרנט בעברית באופן מלא. הדבר צפוי לאפשר גישה חלקה יותר של ישראלים לאתרים מקומיים וגלובליים, כאשר במקום כתובת באנגלית המשתמשים יוכלו לגשת לאתר בשפתם.