ענף ההסברה כובש את ההייטק הישראלי

עד אוקטובר 2023, הייתי ממליץ לכל יזם או סטארט-אפ לכוון טכנולוגית ומוצרית לשוק הסייבר. מערך הסייבר הישראלי והמודיעין הישראלי בכלל, החזיקו בכתר היוקרה העולמי לתחומם. גיוסים ואקזיטים סוקרו כמעט כל יום במדיה ובעיתונות הכלכלית, והמכפילים הפיננסים של תחום זה היו הגבוהים ביותר בענף. כעת, הפעילות שהחלה מתוך צורך קיומי בוער הולכת ומסתמנת בתור התחום החם הבא שיוביל את ההייטק הישראלי להצלחה בשנים הקרובות.

חודשיים אחרי האסון, כאשר הקמפוסים הפכו לשדה קרב והאינטרנט למרחב פעולה, חברות הייטק רבות נרתמות למאמץ המלחמתי ופועלות בתחום ההסברה העולמית למען מדינת ישראל, בין אם זה בהקצאת יכולות טכנולוגיות או בהזרמת תקציבי עתק.

הצורך במיקסום תוצרי ההסברה ברשת מפנה מקום למגוון דיסציפלינות טכנולוגיות שהיינו רגילים לקרוא עליהן בהקשרים אחרים כמו שיווק, מודיעין עסקי וסייבר, החל מבינה מלאכותית גנרטיבית, מודלי שפה ו-NLP, וכלה במנועים מתקדמים של אנליזה ואופטימיזציה.

למשל, אחד הצרכים המובהקים הוא הנגשת מידע באמצעות מודלי תמונה גנרטיביים כמו Midjourney או כלי עריכת סרטונים מתקדמים כמו synthesia.io, המשמשים לתיווך והנגשה של תוכן באמצעות מדיה פחות ברוטלית וישירה.

מסקר טרי משנת 2022 של National Library of Medicine עולה כי דור ה-Y ודור ה-Z מגיבים קוגנטיבית טוב יותר לתכנים מונפשים, צורכים יותר מדיה מונפשת ומתעדפים אותה על פני הנגשה מבוססת וידאו. משמעות הדבר היא שהיכולות המוגברות של הישראלים בתחום הבינה המלאכותית עשויות להיות בדיוק מה שיוציא אותנו מהבוץ אליו נקלענו בכל הנוגע לאתגר ההסברתי והמלחמה בפייק ניוז.

ואכן, יזמים וסטארטאפים רבים מבצעים בימים אלו פיבוט למוצרי ה-AI שלהם לטובת הצורך הבוער להנגיש מסרים ולתווך מידע באופן גרפי ואנימטיבי, במטרה למקסם את יכולות יצירת התוכן האנימטיבי של המשתמשים בקצב המהיר בו ההסברה הישראלית והעולמית פועלות, דוגמה עדכנית היא חברת glossai.co מתל אביב אשר בימים כתיקונם מפתחת ומשווקת פלטפורמת Generative AI לצוותי שיווק. החברה נרתמה למאמץ ההסברה הלאומי והסבה את מנוע ה-AI שלה לצרכי הסברה של מדינת ישראל, גופי הביטחון וחמ"לים אזרחיים.

דוגמא נוספת היא חברת קלטורה, אשר הקימה את מאגר חומרי ההסברה הגדול במדינה, במטרה לרכז במקום אחד את מיטב החומרים המאומתים וכן לאסוף עדויות שבאמצעותן ניתן יהיה לבוא חשבון עם המחבלים, כאשר זה יגיע למיצוי הדין עימם.

זה כבר כמה שנים שהאוניברסיטאות והמכללות הישראליות רוכבות על גל ההייטק והחדשנות. הן הרימו האקתונים, מעבדות מייקרים, מיזמים ואף קרנות הון סיכון כדי להדביק את הפער עם מהפכת החדשנות והיזמות. כעת, הן רותמות את משאביהן לייסוד חמ"לי הסברה במתכונת חירום ואף מרימות האקתונים ייעודים לתחום ההסברה, והכל במטרה להדביק גם את הפער ההסברתי ולהיכנס דה-פקטו תחת האלונקה של מערך ההסברה הישראלי.

לדוגמא, לאחרונה השתתפתי כשופט מוקדם ב"הסברתון הטכנולוגי", האקתון ההסברה של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב. המכללה הפיקה לקהל הפתוח יומיים רצופים בהם תמכו בעשרות צוותי מיזמים השואפים לקדם באופן בהול את נושא ההסברה הישראלית במלחמת חרבות הברזל על ידי ייזום מוצרים טכנולוגיים, אפליקציות ותוכנות WEB ייעודיות.

בהסברתון הייתה תחרות והיו גם פרסים ובעיקר חשיפה מרובה. בעיקר, היתה זו נקודת פתיחה והזנקה לענף חדש בתעשיית הייטק הישראלית, ענף ההסברה-טק, אשר טרם ניתן לקבוע את שוויו בשוק אך נחיצותו הבהולה ניכרת לכולנו בישראל ובמרבית העולם המערבי.

מלבד האתגר הברור מאליו של יצירת תוכן, אחד האתגרים הגדולים בתחום ההסברה הוא אמפירי וכמותי לחלוטין: כמות התגובות, העוקבים והשיתופים של אותו הפוסט על ידי משתמשים נוספים במדיה החברתית. הטכניקה האפקטיבית ביותר לנושא זה הוא מתן תגובה לפוסט פופולרי, שמאפשר "לרכב" על החשיפה שלו ולהשתמש בה כדי לקדם מסר רצוי.

עשרות מסרים כדוגמת Hamas_is_Isis# נוצרו בחודשיים האחרונים על ידי משפעיני רשת אך גם על ידי חמ"לי הסברה ארעיים של חברות הייטק, סטארטאפים ומוסדות אקדמיה ישראליים, שהם בעלי המשאבים הנדרשים, בדגש על חומרה ורשת וכוח אדם זמין.

אחת השאלות שניתן כבר כיום לשאול היא האם הן יממשו את התנופה שנוצרה כדי לייצר מוצרים טכנולוגיים ושירותים דיגיטליים כקומודטי עבור הענף החדש שנרקם בימים אלו, ענף ההסברה-טק, או שמא הן יחזרו לתחומים 'מסורתיים' יותר, כמו סייבר ופודטק, ביום שאחרי המלחמה?

משברים טבעם בין השאר להוליד גם הזדמנויות וההזדמנות הכי נכונה על השולחן בימים אלו היא לרתום את הקיים למען החדש. אמנם לא ניתן עדיין לכמת את הפוטנציאל המסחרי של תחום ההסברה, אבל אם למדנו משהו מהמלחמה הנוכחית, זה שבעולם המודרני, המלחמה על דעת הקהל הבינלאומית היא מלחמה שמחברת את כולנו למען מטרה משותפת.




רותם מי-טל הוא מנכ"ל חברת רובל חדשנות בע"מ, המתמחה ביישומי בינה מלאכותית.