הדור הנוכחי של מפוטרי ההייטק שונה מדור המפוטרים של בועת הדוט.קום של 2000-2001 ומשבר הסאב-פריים בשנת 2008. זה דור שלא התחתן עם המעביד ומעולם לא תכנן להישאר נאמן למעסיק להרבה שנים. זה דור שקרא ספרים כמו "אבא עשיר אבא עני" של רוברט קיוסאקי, שמע בשיחות מסדרון את המונחים הכנסה פאסיבית, איקומרס ודרופ-שיפינג, ונהנה לשרוף שעות לא מעטות במשחקי מחשב, מובייל וקונוסלה.
היתרון המובהק של דור המפוטרים הנוכחי על פני דורות מפוטרי ההייטק הקודמים הוא שילוב של שני מרכיבים ליבתיים אשר מושרשים ברוב עובדי תעשיית הייטק: שליטה מלאה בסביבה הדיגיטלית ובשפה האנגלית, והעובדה שמחשב הוא לא רק כלי עבודה עבורם אלא פלטפורמה אישית שבה הם בוחרים להשקיע שעות רבות מזמנם.
אז איך ניתן להשלים הכנסה באמצעות הדיגיטל בשנת 2023? הנה שלוש דרכים שכבר מיושמות על ידי רבים ממפוטרי הענף.
אונליין גיימינג
משחקי PC, מובייל וקונוסלה (מכשירים ייעודיים כמו נינטנדו ו-PlayStation) קיימים בכל הצורות והסוגים. בפועל, יותר ממחצית מהאוכלוסייה משחקת בשעות הפנויות שלה במשחקים דיגיטליים ולפי כל הדעות, הייטקיסטים משחקים הכי הרבה, בז'אנרים שונים ובפלטפורמות מרובות.
אז איך זה עוזר לשלם שכר דירה? כיום משחקים רבים מקושרים באופן חד-חד ערכי לכרטיס האשראי של השחקן, חשבון ה-PayPal שלו או ארנק דיגיטלי אחר, אשר מאפשר לרכוש אלמנטים שונים שישפרו את חווית המשחק, למשל, כלי נשק או כוחות מיוחדים.
כלל בסיסי בכלכלה הוא שאם יש דורש, אז לרוב יש גם מוכר. על העיקרון הזה בנויה הבורסה עצמה ופחות או יותר כל שוק משוכלל בעולם. אותו דבר בגיימינג.
לשחקן מנוסה אשר במהלך המשחק אסף וצבר אלמנטים שונים מסביבת המשחק (Items ו- Droppings), יש אפשרות כעת לסחור באותם אלמנטים וליצור הכנסה נאה. אם בניתם ושדרגתם דמויות משחק בעלות יכולות נדרשות ונחשקות, או שניכסתם נכסים דיגיטליים במשחקי רשת, תמיד יהיה מישהו עם יותר ערך לזמן מאשר לממון, שיהיה מוכן לרכוש מכם את אותם נכסים דיגיטליים. רכישה כזאת תיעשה לרוב בערוץ ישיר (Peer to Peer) או בשוק דיגיטלי ייעודי לגיימרים.
סחר החליפין הזה הוא לא רק פתרון זמני למקור הכנסה צנוע ונוסף למפוטרי ההייטק במדינת ישראל, אלא שוק חליפין אינטרנטי אשר מיושם כבר שנים באופן גלובלי ומהווה לעיתים מקור פרנסה עיקרי עבור גיימרים במדינות מתפתחות ו/או מדינות בעלות כלכלה מתפרקת או נחשלת.
שחקן חזק במזרח אירופה אשר אינו מצליח לממש עבודה באופן קבוע ושער המטבע באותה מדינה חלש מהותית מהנורמה העולמית, יכול בכמות שעות נמוכה מהסטנדרט החודשי של כ- 150 שעות עבודה חודשיות, להתפרנס באופן אפקטיבי יותר מעבודה בתעשייה מקומית ויצרנית, דרך פעולות של צבירת נכסים תוך כדי משחק, ומכירתם בשווקים או באופן פרטני לשחקנים מערביים עם פחות זמן, יכולת אשראי גבוהה וערך מטבע גבוה יותר במדינתם. במיוחד בימים בהם ערך השקל צונח לעומת הדולר, הכנסה מסוג זה למי שממילא מכור לגיימינג עשויה להיות רווחית מאוד.
מכירות אונליין באתרי eCommerce
השחקנים אשר מציעים שירותים למוכרים בשוק ה-eCommerce מתחלקים לשניים אך פועלים יחדיו ובאופן משלים בצורה סימביוזית.
החלק הראשון הוא פלטפורמת המסחר או החנות המקוונת, המאפשרת ניהול עצמאי של חנות, כמו Shopify, WIX או וורדפרס.
החלק השני הם חברות לוגיסטיקה ושינוע אשר מקבלות את ההזמנה המקוונת אל מול הלקוח המיועד ומבצעות את העבודה בפועל: ייצור, אחסון, אריזה, קטלוג, שינוע, משלוח, עמילות, אספקה ודילוור ולעיתים גם אחריות ללקוח.
מרקטפלייסים כמו אמזון או ETSY יכולים לתת מענה לשני הצרכים הללו כך שכל מה שנשאר לכם לעשות זה לבחור את המוצרים ולמכור. קיימות היום שיטות רבות כמו דרופשיפינג וארביטראז', שמאפשרות ליזמים דיגיטליים להתחיל למכור מוצרים מבלי לקנות ולהחזיק מלאי. על בעל החנות לייצר חנות מקוונת באתר, לפרסם ולקדם מוצרים שהוא מעוניין למכור, לתמחר אותם ולהניע מכירות, וחלקים רבים בתהליך זה נעשים באמצעות כלי אוטומציה מובנים.
ייצור על פי דרישה
מעל 90 אחוז מהמוצרים שאנו כלקוחות יכולים לרכוש באמצעות הטלפון הנייד שלנו בזמן שיטוט אקראי באתרי אונליין הם לא מותגים של תאגידי ענק אלא מוצרים של אינדיבידואליים כמותנו, ממדינה אחרת, אשר נוצרו בזמן אמת מיישום של עיצוב שבוצע בכלי אינטרנטי אחד, אשר מולבש באמצעות כלי דיגיטלי אחר על פריט מוצרי אשר ייוצר במפעל במזרח או מאוחסן במכולה באתר לוגיסטי.
לאחר הרכישה, למערכת יהיו מספר ימים לחבר את כל המרכיבים ולספק את המוצר כאילו היה מוצר מדף זמין בקניון הקרוב לביתכם. כולם גוזרים קופון ועמלה בתהליך, אבל לרוב, הבעלים של האתר גוזר את הקופון הכי גדול.
כדי לעשות את זה, כבר לא צריך להבין בשרשראות אספקה, שילוח, ייצור, עמילות, חשבונאות, סחר או מימון, כי כל הדברים האלה כבר מובנים במערכת. כדי להפוך את זה לכסף גדול, ייתכן שתידרש השקעה כספית בקידום ושיווק, תוכניות שותפים והפעלת מובילי דעת קהל במדיה החברתית. אבל גם אם תחליטו לשמור את זה אש קטנה כהכנסה פאסיבית במלוא מובן המילה, ניתן ליצור השלמת הכנסה לא רעה בכלל.
יצירת תוכן דיגיטלי מסחרי
בשנת 2023, תוכן אונליין נצפה יותר מערוצי תקשורת תאגידיים. הוא מבוזר יותר, לעיתים ללא רגולציה, אינו מצריך משאבים רבים להפקתו והפצתו, ולרוב מפיקי התוכן הם בדיוק כמו הצרכנים - אנשים רגילים שמצלמים, מקליטים ועורכים תכנים מהמחשב הביתי או מהסמארטפון. בודדים מהם בעלי רייטינג צפייה גבוה יותר מרשתות תקשורת תאגידיות, ומי שמגיע לחשיפה כזו זוכה לטייטל הנחשק "משפיען/ית".
מלבד פנאי ובידור, תוכן פרטי משמש גם להשכלה לא פורמלית. אדם בעל מיומנות נחשקת, ולא משנה באיזה תחום, יכול לשתף בתכנים ביתיים את הניסיון שלו לצופים אשר מעוניינים בידע שלו, ולרוב בחינם, ללא צורך בהרשמה לקורסים וסמינרים במכללות מקצועיות.
אבל אם כל אחד יכול להפיק ולייצר תוכן עם פוטנציאל וויראליות באמצעות פוסטים ברשתות חברתיות ובפלטפורמות הסטרימינג, להקליט פודקאסטים ולהפיץ אותם ביישומי האזנה כמו Spotify, להפיק קורסים וסדנאות דיגיטליות והרשימה אינה נגמרת, והכל בחינם, אז איך אפשר לתרגם את זה להכנסה?
המפתח הוא וויראליות וחשיפה
לדוגמא, פודקאסט העוסק בנגרות חובבנית מושך מאזינים אשר מתעניינים בנגרות, חומרים, כלי עבודה, רשתות מכירה של כלי עבודה וטרנדים בעולם הנגרות. הקהל המטורגט והממוקד הזה שווה למפרסמים בעולמות חופפים אלו לא מעט כסף.
על ידי חשיפה לפרסומות, ניתן לתרגם ערוץ תוכן לערוץ הכנסה. זה יכול להיעשות באמצעות רשת מודעות כמו Google Ads, שמתרגמת צפיות בערוץ למקור הכנסה עבור בעל האתר, או באמצעות שיתופי פעולה ישירים עם מותגים שיש להם קהל יעד דומה לשלכם.
עם הזמן, ככל שתבנו נוכחות ברשת ותגדילו את מספר העוקבים, תתחילו להבחין בעוד ועוד חברות שיציעו לכם שיתופי פעולה. משם, כל שתצטרכו לעשות הוא לבחור אילו מוצרים בא לכם לקדם וליצור קריאייטיב שהולם את קהל היעד שלכם.
כך, באופן שיטתי ובהתמדה, ועל ידי קידום אקטיבי של שיתופי פעולה, ניתן להגיע לרווחים יפים.
לסיכום
אז, האם מפוטרי ענף ההייטק יכולים לתרגם ולהמיר כישורי משרד וידע טכנולוגי לפרנסה ביתית עצמאית? כנראה שלא כולם במידה שווה, אך השמיים הם הגבול והפוטנציאל הוא אין סופי. ידע שווה כסף, זמן יקר יותר מכסף, והחוכמה היא לאזן את המשוואה.