צוקרברג שוב מעתיק מהתחרות והפעם הוא לא מתנצל

מאז שטיקטוק פרצה לחיינו, אינסטגרם ופייסבוק "המציאו" את הרילס, ויוטיוב חידשה עם ה "shorts". ומה לגבי הסטורי? זה שאפשר למצוא גם בטיקטוק, גם בפייסבוק ואינסטגרם ואפילו בווצאפ? קל לשכוח שהוא בכלל חיקוי של סנאפצ'אט. אם כן, המהלך של צוקרברג להקים חיקוי של טוויטר, הוא לא מקורי, תרתי משמע. אך האם הוא בכלל חוקי? כיצד אפשר ליצור מוצר שיתחרה בהצלחה מבלי שייתפס כחיקוי? ומה עלול לקרות בהמשך?

מאז שהושקה בשבוע שעבר, Threads התשובה של מטא לטוויטר, צוברת תאוצה ומאיימת על הרשת של אילון מאסק. כל זה מעלה את השאלה היכן איפה עובר הגבול בין תחרות לגיטימית לחיקוי?

בכל הנוגע לחיקויים בתעשיית הטכנולוגיה, ובמיוחד ברשתות החברתיות, נוצר מצב ייחודי. כיום, קיים פער בין התפתחות טכנולוגית מהירה לבין מערכות המשפט הארכאיות שאינן מסוגלות להתעדכן באותו הקצב. לכן, כשמדובר בחיקוי של פונקציונליות או תכונה מסוימת ולא בהעתקה ממשית של קוד או תוכן, המצב המשפטי הופך להיות מעין "אזור אפור".

במקרה של רשתות חברתיות, החיקוי של תכונות או פונקציות מסוימות אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים ו/או פטנטים במרבית המקרים. לדוגמה, אם פייסבוק מחליטה להוסיף תכונה שדומה לאחת שכבר קיימת בטיקטוק, היא לא מפרה את החוק כל עוד היא לא מעתיקה את הקוד של טיקטוק או משתמשת בטכנולוגיה שמוגנת בפטנט. היא יכולה לפתח את התכונה בעצמה באמצעות קוד שהיא כתבה. לכן, יותר סביר שהחיכוך הזה בין מאסק לצוקרברג יגיע לשיאו בקולוסאום של רומא מאשר באולם בית המשפט.

תכנית Made in China 2025, שנוצרה על ידי הממשל הסיני, נועדה להפוך את סין למובילה עולמית בתעשיית הטכנולוגיה. התוכנית מתמקדת ברכישת קניין רוחני כדי ללמוד את היכולות הטכנולוגיות של המערב בתעשיות מתקדמות, במטרה לבנות אותן טוב יותר ולהתעלות עליהן. נראה שהסינים יודעים מה הם עושים, כי רק לאחרונה הם הפכו למדינה הראשונה בעולם בייצור מכוניות חשמליות.

כמובן שהמדיניות הזו יוצרת מתח רב בין סין למדינות המערב, שמתנגדות לטקטיקות של סין. מתוך 532 חברות אירופאיות בסין, 58% לא הצליחו לקחת חלק בהטבות של תכנית מייד אין צ'יינה, אשר מפלה חברות זרות. זאת ועוד, החברות הסיניות אינן בוחלות באמצעים. גניבת קניין רוחני וריגול תוך שימוש בכלי סייבר הפכו לתופעה נרחבת. המתח הזה הוא אחת הסיבות שהובילו למלחמת הסחר בין סין לארה"ב.

אבל האם חיקוי בין מדינות הוא תמיד דבר רע? האירופאים והאמריקאים הרי ניסו להצדיק במשך שנים את הפלישות שלהם למדינות שונות באמתלה ששאפו לייבא לשם את הרעיונות והטכנולוגיות שלהם.

ובעוד אנחנו רואים מדינות שמכריזות קבל עם ועדה שהן רוצות להיות מודל לחיקוי, לפעמים אנחנו רואים מדינות או גורמים מדיניים שמכריזים בגאון על הרצון שלהם לחקות מודלים ממדינות אחרות.

כך למשל, משה פייגלין רוצה לייבא את שיטת השוברים בחינוך, החכ"ים משתמשים בחוק הנורבגי ונפתלי בנט התפאר לפני כמה שנים ברצון שלו לקדם את "תכנית סינגפור".

אם כן, נראה שכשזה נוגע למבני ממשל, אידיאולוגיות וחוקים, למדינות לא מפריע שיחקו אותן. רק אל תגעו להן ברכבים החשמליים, בסייבר, בתעשייה הצבאית ובגדול, בכל מה שעלול להחליש להם את הכיס או את העוצמה הצבאית.

יש מספר דגשים מרכזיים ליצירת מוצר מתחרה מוגן ומוצלח. ראשית על היוצר להבין בצורה מעמיקה את המוצר או שירות המקורי. זה כולל לא רק את המרכיבים הפיזיים של המוצר, אלא גם את התהליכים, הטכנולוגיות והמיומנויות שנדרשות לייצורו. זה יכול להיות מאתגר, במיוחד אם המוצר או השירות מכילים ידע מורכב או סודי.

היבט נוסף הוא שיפור והתאמה של המוצר או השירות לשוק המקומי. מוצר מתחרה מוצלח לא חייב להיות זהה למוצר המקורי. במקרים רבים, הוא יכול להיות מותאם או משופר כדי לענות על צרכים מקומיים או להתמודד עם תחרות מקומית.

אחד ההיבטים הקריטיים ביותר, הוא היכולת לייצר או לספק את המוצר או שירות באופן יעיל ובעלות נמוכה: הרי אין כמעט צרכן שיסכים לשלם יותר על שחקן חדש בשוק. חלק מהותי מהצעת הערך של המוצר החדש הוא מחיר אטרקטיבי, שנועד למשוך את הקהל שהתרגל עד עכשיו למוצר אחר ומתבקש לשנות הרגל.

חשוב מהכול הוא ההיבט המשפטי. לפני שאתם יוצאים לפתח מוצר מתחרה, שימו לב לחוקים ולתקנות בתחום שאליו אתם מנסים להיכנס, ובמדינות שלשווקיהן אתם רוצים לחדור. זה כולל חוקי קניין רוחני, תקנות יבוא ויצוא, תקנות בטיחות ובריאות, ועוד. חוסר הכרות עם חוקים אלה עלול לגרום לכם לסיבוכים משפטיים ולפגיעה תדמיתית.

בעידן הדיגיטלי שבו כולנו חיים בכפר גלובלי, כולם מחקים את כולם: תאגידי ענק, מעצמות, יצרנים ואנשים פרטיים. אם עד עכשיו ההתקדמות הטכנולוגית הפכה את תחום החיקויים לאזור אפור, כזה שבית המשפט מתקשה לספק לו מענה חד משמעי, הקפיצה המטאורית שהבינה המלאכותית מביאה אלינו הולכת להפוך את האזור לאפור ומבלבל אף יותר. כמו כן בעידן של בינה מלאכותית, לכולם יהיה קל יותר לחקות זה את זה: בעיצוב, בסגנון הכתיבה וכו'. לכן, אם תרצו ליצור מוצר מתחרה מוצלח, הוא לא יכול להיות עוד חיקוי, הוא צריך להכיל גם אלמנטים של מקוריות.


הכותבת היא עו"ד רעות גולדמן מנכ"ל קבוצת גיאומטריקס. חברת ועדת "הלסינקי" בבי"ח בלינסון, וחברת דירקטוריון בעמותת נאמני בי"ח שניידר לילדים